1. המבקש הגיש בקשה לבזיון בית המשפט בשל הפרת הסכמה לדעתו, הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין בינו לבין המשיבים ביום 20.3.14 .

2. ביום 20.3.14 בדיון שהתקיים בעתירה שהגיש המבקש שעניינו בקשה להורות על בטלות היתר בניה שהונפק על ידי הועדה המקומית למשיבים 3-5 במסגרת בקשתם להיתר שמספרה 324/12 , הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין וזהו נוסח ההסכמה:

"ההיתר שניתן על ידי הועדה המקומית יותלה עד לקיום התנאים הבאים במצטבר :

1. ייהרסו הקירות שצויינו בבקשה שהגישו המשיבים 3-5 וסומנו להריסה ומופיעים כתנאי בהחלטת הועדה מיום 7.2.13 אלא אם יוכשרו כדין באופן אחר.

2. יתווספו 3 מקומות חניה לבקשת ההיתר של המשיבים 3-5.

3. ב"כ הועדה המקומית הציג תכנית נספח חניה (מש/1) שמהווה חלק בלתי נפרד ממסמכי התוכנית שהגיש העותר וזאת לפי סעיף 16 בתקנון התכנית. על התוכנית שהיא נספח חניה מופיעות 3 חניות בלבד מעבר למגרש המסומן כמגרש העותר. יחד עם זאת, בהיתר שניתן (נספח ג' לעתירה) מוספים על גבי התוכנית 3 מקומות חניה נוספים (ששרטוטם חורג ממסגרת התוכנית). הועדה המקומית תברר את עניין החניות לעומקו. ככל שהעותר קיבל 6 מקומות חניה כדין מבחינת הליכי הועדה המקומית, יותלה ההיתר למשיבים 3-5 בכפוף להוספת 6 מקומות חניה אלא אם הועדה המקומית תיתן החלטה שונה לעניין מספר החניות.

4. הועדה המקומית תשלים את הבירור עם העותר בנושא זה בתוך 60 יום מהיום.

החלטת הועדה המקומית תינתן בתוך 60 יום מהיום.

5. נבקש לתת להסכמות הצדדים תוקף של פסק דין ולסגור את העתירה.

ואכן ניתן תוקף של פסק דין באותו היום להסכמת הצדדים.

3. רקע כללי

3.1 המבקש הינו הבעלים הרשום של מגרש 1 בחלקה 82 בגוש 19314 בשטח של 2,312 מ"ר בסחנין, עליו הקים בהיתר את קאנטרי קלאב סחנין. המשיב 3 הינו אחיו של המבקש והבעלים הרשום של מגרש 2 באותו הגוש בשטח של 2439 מ"ר. המשיבים 4,5, הם בניו של המשיב 3, והם אלו אשר הגישו את הבקשה להיתר בניה במגרש 2. תשריט חלוקה והסכם שיתוף נרשם ברשם המקרקעין.

3.2 בבקשה להיתר בניה שהגישו המשיבים בשנת 202 (בקשה 324/12, להלן "הבקשה הראשונה") סומנו קירות תמיכה להריסה בשל כך שהם היו בתוואי דרך מאושרת לפי תוכנית ג/668 שהיתה בתוקף נכון לאותו מועד. כמו כן מספר חניות הצריכות למבנה המבוקש בבקשה הראשונה, הן אותן חניות שאושרו לטענת המבקש בהיתר שהוא קבל.

3.3 הועדה המקומית נתנה ביום 7.4.13 היתר בניה למשיבים 4,5 על אף שהקירות המסומנים להריסה לא נהרסו, ועל אף התנגדות המבקש בנושא החניות. בין הצדדים התנהלו הליכים שונים בערכאות, שכן המשיבים 4,5, החלו בבניה למרות קיומם של צווי מניעה. בנוסף, ערר שהגיש המבקש נמחק, שכן לטענת ועדת הערר ההיתר לא כלל סטיה מתוכנית אלא סטייה מהיתר בלבד.

3.4 הוגשה עתירת המבקש בתיק זה בשנת 2013. הצדדים הגיעו להסכמה במעמד הדיון.

שני נושאים עקרוניים נידונו בהסכמת הצדדים.

האחד – הריסות קירות שצוינו בבקשה להיתר 324/12 אלא אם כן יוכשרו כדין באופן אחר.

השני – בירור נושא החניות לעומק על ידי הועדה המקומית, וככל ש- 6 מקומות חניה ששויכו למשיבים בבקשה להיתר 324/12 אכן מהווים מקומות חניה שקיבל המבקש כדין, יותלה ההיתר למשיבים 3-5 בכפוף להוספת 6 מקומות חניה אלא אם הועדה המחוזית תתן החלטה שונה לעניין מספר החניות.

4. טענות הצדדים –

4.1 בבקשה הנוכחית לבזיון בית המשפט טוען המבקש כי שני התנאים לא התקיימו , לא בוצעה הריסה בפועל של הקירות על תוואי הכביש ו/או הכשרתם, לא הוספו מקומות חניה וכן לא הוצג כל פתרון אחר לבעיית החניה. נטען כי למרות זאת ניתן היתר בניה למשיבים 3-5 , באופן הסותר את פסק הדין מיום 20.3.14.

4.2 המשיבה 2 טענה כי היתר הבניה מיום 7.4.13 מספר 324/12 אשר הותלה בפסק הדין איננו עוד בתוקף ואיננו רלוונטי כי לא ניתן לממשו ולבנות מכוחו. נטען כי מאז פסק הדין ננקטו הליכי רישוי חדשים והוגשו בקשות להיתרי בניה המתייחסות לתכנון חלופי ושונה במהותי מהיתר הבניה הראשון. נטען כי תוואי הכביש הוצר לפי תוכנית ג/12735 ולכן ניתן להכשיר את הקירות התומכים שאינם מצויים בתוואי הכביש. נטען כי קטע הקיר התומך שעדין מצוי בתוואי הכביש איננו כלול במגרשם של המשיבים 3-5 ולכן איננו חלק מהבקשה החדשה להיתר בניה. עוד נטען כי אין אפשרות מעשית להריסתו בלי לערער את יציבות קטע הכביש הקיים כיום. המשיבה 2 הבהירה כי משיבים 3-5 הגישו בקשה חדשה להיתר בניה שמספרה 456/15 . הועדה המקומית נתנה החלטתה ביום 5.4.17 והמבקש הגיש עליה ערר, שבמועד הגשת הבקשה לבזיון בית משפט עדין לא נדון. כמו כן בחודש יוני 2016 תוקנו תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) התשמ"ג – 1983 באופן המקל עם תקן החניה, אשר נדרש קודם לכן.

4.3 המשיבה 1 טענה כי ועדת ערר מיום 25.7.17 נתנה החלטה ביחס לבקשת היתר חדשה שהגישו המשיבים 3-5 במסגרתה הוסדר הקיר שסומן להריסה במסגרת הבקשה הקודמת. עוד צויין בהחלטתה כי גם אם הקיר סומן להריסה בהיתר קודם אין מניעה שיוסדר לאחר חיזוקו במסגרת הבקשה הנוכחית. קיר התמך שבתוואי הכביש איננו כלול בתחום הבקשה להיתר החדשה ולכן ועדת הערר נמנעה מלהתייחס לקטע זה.

לעניין החניה – צוין כי ועדת הערר בחנה מכוח סמכותה את מספר החניות (הגם שלא נבחן על ידי הועדה המקומית) וקבעה כי מספר החניות המוצע בבקשה להיתר שהגישו המשיבים 3-5 איננו פחות ממספר החניות המינימאלי הנדרש על פי התקן ולכן לא עומדת לעותר זכות ערר בהיבט זה.

עוד נטען כי פסק הדין לא יכול להקפיא את מרוץ הזמן באופן שמונע הגשת בקשות חדשות להיתרים חדשים. מדובר בהליך רישוי מנהלי תקין, במסגרתו הוסדרו הנושאים.

4.4 המשיבים 3-5 פרטו בפרוטרוט את השתלשלות הליך הרישוי המחודש וטענו כי היתר הבניה החדש 456/15 הוא הליך חדש ועצמאי שאין בינו לבין פסק הדין נשוא העתירה המנהלית כל דבר . לפיכך אין כל יסוד לבקשה לפקודת בזיון בית המשפט בקשה שנטל ההוכחה על מבקשה גבוה מהנטל בהליך האזרחי.

5. הליך רישוי מחודש –

5.1 מתגובת המשיבים עולה כי לאחר מתן פסק הדין חזרו ופנו לוועדה על מנת לבטל את התליית היתר הבניה 324/12. הועדה הנחתה אותם להגיש בקשה חדשה להיתר (גם על החלטה זו ערער המבקש לוועדת הערר ועררו נדחה ביום 11.10.15).

בשנת 2015 הגישו המשיבים 3-5 בקשת היתר מחודשת לבניית המבנה שקבלה את המספר 456/15.

5.2 בשנת 2016 המשיבה 2 החליטה על מינוי מומחה לביסוס קרקע כדי לבדוק את נושא הקיר התומך. הקיר התומך נבנה כתמיכה לכביש במפלס הגבוה ב-10 מ' ממפלס המגרש בחלקה 82, כאשר חלק מהקיר לרבות מחסן ומדרגות השייכים לבעלים של המגרש חדרו לתוואי הכביש המאושר וחסמו אותו. כמו כן מינתה מומחה תחבורה לבדוק את מקומות החניה הדרושים לבקשת היתר הבניה של המשיבים . מומחים אלו נתנו את חוות דעתם.

5.3 המומחה ,המהנדס מועלם וויסאם הגיש דו"ח ביום 25.7.16 לגבי יציבות הקיר התומך הקיים בגבול בין כביש פנימי למגרש תחתון בחלקה 82 גוש 19314 (גובה קיר ממוצע של 10 מ'). המומחה קבע כי מערך הקירות התומכים אינו יציב, מהווה סכנה למצב שטפון או רעידת אדמה ויכול להתמוטט ולכן יש לחזקו או לבנות קיר תומך במקום באופן מידי. עוד קבע המומחה כי יש לבצע חיזוק יסודות, להשלים יציקת קורות, ומכל מקום יש לטפל בקיר התומך ולחזקו מידית וללא דיחוי עוד לפני עונת החורף. המומחה קבע כי המצב אינו סביר ויכול לגרום לאסון בבנין התחתון. לדעת המומחה אין לאפשר אכלוס בנין תחתון לפני סיום חיזוק הקיר הקיים. לחלופין ניתנו הוראות למקרה של הריסת הקיר, כיצד יש לבנותו מחדש. עוד ניתנו הוראות מזהירות לגבי ביצוע חפירה במקום.

5.4 בעקבות דו"ח מהנדס הקרקע הוציא מהנדס העיריה סחנין מכתב הוראה מיום 11.3.17 לוועדה המקומית כי יש להורות על הריסת הקיר התומך ובניית אחר תחתיו. עוד הומלץ כי עד סילוק הקיר ובניית קיר חדש יפונה המבנה בחלקה 82 במפלס התחתון ויחול איסור על אכלוסו.

5.5 ביום 14.11.16 ניתנה חוות דעתו של יועץ התחבורה מר עדי זלינגר. המומחה מתייחס לבקשת ההיתר החדשה שהוגשה (456/15) שבה עדין קומה א' היא למסחר, קומה ב' למשרדים וקומה ג' למגורים. המומחה מצא כי בעוד לפי תקנות 1983 דרושים 28 מקומות חניה למילוי דרישות התקן, הרי שלפי תקן 2016 (התקנות כפי ששונו) דרושים בין 19 ל-35 מקומות חניה והועדה המקומית היא זו שתקבע את המספר המדויק. (ביוני 2016 שונו תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) התשמ"ג – 1983 המקטין את מספר מקומות החניה הדרוש). המומחה מציין כי קיים סכסוך משפטי קנייני שמתנהל לגבי זכות המעבר בדרך ממזרח למתחם 2, דבר שיכול להשפיע על גריעת 9 מקומות חניה. עוד הוא מעיר לגבי החניות שהן ניצבות לכביש ראשי אך מציין כי מאחר והבקשה הוגשה לפני נוהל מנהל התכנון מיום 4.7.16 (הממליץ להימנע מתכנון חניה הניצבת לדרך), לא פסל חניות אלו. המומחה בדק את תקניות החניות המוצעות וקבע כי התוכנית מציעה רק 18 מקומות חניה תקניים (כשזה כולל את ההנחה שיש זכות מעבר, מה שנמצא בדיון משפטי).מסקנתו היא כי בשעה זו לא ניתן לאשר את הבקשה להיתר.

5.6 ביום 22.12.16 הגיש המבקש בקשה מחודשת להיתר בניה תחת המספר 456/15. (להלן "הבקשה המחודשת"). בבקשה זו נתבקש בניין מוצע של 3 קומות כאשר קומה אחת למסחר ושתי קומות למגורים . בכך שונה הבקשה מהבקשה הקודמת 324/12, ומבקשה 456/15 בגלגולה הראשון, שם נתבקשה קומת מסחר, קומת משרדים וקומת מגורים אחת. יחד עם הבקשה המחודשת הוגש נספח חניה חדש.

5.7 בבקשה המחודשת 456/15 (שהעתקה הוגש בדיון וסומנה מש/2) סומן תוואי הכביש כצר יותר, באופן שרק חלק קטן מהקיר התומך נמצא בתוואי הכביש. כל עוד שבזמן הגשת הבקשה להיתר 324/12 הייתה בתוקף תכנית ג/668 שקבעה את רוחב הכביש כ-10 מ', במועד הגשת הבקשה המחודשת ,456/15, הייתה בתוקף תכנית ג/12735 אשר אושרה לראשונה ביום 7.11.13 (7 חודשים לאחר מתן היתר הבניה 324/12 ) ופורסמה שוב למתן תוקף ביום 20.10.14 ובמסגרתה הוקטן רוחב הכביש. בקשתי מב"כ משיבה 2 להעביר לעיוני את התשריט וזה אכן הועבר. מהתשריט ניתן לראות כי הדרך ברוחב של 10 מ' מסומנת בה כדרך לביטול, ובמקומה מתוכנן שביל להולכי רגל ברוחב של 4 מ'. צמצום הכביש נעשה באופן שמרחיק את השביל משטחם של המשיבים. כך, רק חלק קטן של הקיר התומך נשאר בתוואי השביל המתוכנן.

5.8 ביום 5.4.17 ניתנה החלטה של הועדה המקומית בבקשה המחודשת , 456/15. נקבע כי המשיבים תקנו את הבקשה וכך יש מספיק חניות תקניות. נקבע כי הקיר שבתוואי הכביש ישוקם על פי חוות דעת יועץ על ידי המשיבים , לאחר קבלת היתר ובמקביל לבניית המבנה החדש. נקבע כי לא יינתן טופס 4 לאכלוס המבנה עד לביצוע שיקום קיר זה. לגבי שאר הקירות התומכים הנמצאים בתחומי המגרש של המשיבים נקבע בגיליון הדרישות " לחזק ולטפל בקיר תומך לפני קבלת ההיתר לפי דו"ח יועץ קרקע של הועדה אשר יבדוק את יישום הנחיותיו לאחר גמר החיזוק".

5.9 המבקש הגיש ערר על החלטה זו, ובמקביל הגיש את הבקשה לביזיון בית משפט.

5.10 ביום 25.7.17 ניתנה החלטת ועדת הערר הדוחה את הערר, מציינת כי איננה מתייחסת לקיר התמך בתוואי הכביש שכן הוא חורג מתחום המגרש ואיננו כלול בבקשה ולכן אין מקום לדון בו במסגרת הערר. עוד נקבע שם כי מספר החניות המוצע איננו פחות ממספר החניות המינימלי הנדרש על פי התקן. הועדה המקומית נתבקשה למנות יועץ מטעמה על מנת שיחווה דעה בהתאם לתקנות החניה החדשות במספר נושאים שעלו. נקבע כי אין מניעה שהקיר התומך שסומן להריסה בהיתר הקודם הנמצא בתחומי המגרש, יוסדר לאחר חיזוקו במסגרת הבקשה המחודשת כשחוות דעת הנדסית לעניין חיזוקו של הקיר תבחן על ידי יועץ מטעם הועדה המקומית על מנת להבטיח את יציבותו ואת בטיחותם של המשתמשים במגרש.

6. דיון והכרעה

6.1 אקדים ואציין כי יש לדחות את הבקשה לביזיון בית משפט שהוגשה על ידי המבקש.

6.2 ההחלטה הנוכחית מאפריל 2017 המאשרת את הבקשה 456/15 לקבלת היתר בניה בכפוף לקיומם של תנאים מסוימים, הינה במסגרת הליך חדש. השתנו הנסיבות הבאות :

באשר למספר החניות

א. הבקשה להיתר שונה מקודמתה, והיא מתייחסת לשתי קומות מגורים וקומת מסחר אחת, דהיינו בוטל שימוש של קומה למשרדים, שהפכה להיות קומת מגורים. יש בכך כדי להשליך על מספר מקומות החניה הנדרש.

ב. שונו תקנות החניה, באופן שהתקנות החדשות מיוני 2016 מגדירות טווח מינימום ומקסימום של מספר מקומות חניה, וההחלטה היא לוועדה המקומית.

ההסכמה בין הצדדים שקבלה תוקף של פסק דין קבעה כי ענין החניות יבורר לעומקו והשאירה פתח לוועדה המקומית ליתן החלטה שונה לעניין מספר החניות.

אם למבקש טענות כלשהן לגבי החלטת ועדת הערר לעניין מספר החניות, הדרך פתוחה בפניו להגיש עתירה מנהלית על החלטת ועדת הערר. החלטה חדשה, על בסיס נסיבות חדשות, איננה מקימה זכות למבקש לטעון לביזיון בית משפט של הסכמה קודמת, בתנאים אחרים.

באשר להריסת קירות התמך

א. הסכמת הצדדים קבעה כי ההיתר לבקשה 324/12 יותלה עד להריסת הקירות שסומנו להריסה ומופיעים כתנאי בהחלטת הועדה מיום 7.2.13 אלא אם יוכשרו כדין באופן אחר.

ב. מאז הגשת הבקשה להיתר 324/12 אושרה תוכנית מתאר מקומית ג/12735 שהינה תוכנית מקומית להסדרת הדרכים העירוניות בסכנין. התוכנית אושרה לאחר הגשת הבקשה להיתר 324/12. תוכנית זו הורתה על צמצום הרוחב של תוואי הדרך המאושר הסמוך לחלקת המשיבים, והכל כפי שפורט בס' 5.7 לעיל.

ג. הועדה המקומית החליטה להמיר את הוראת ההריסה של קירות התמך בתחום מגרשם של המשיבים בהוראה לחיזוקם, כאשר פעולה זו תהא לפי דו"ח יועץ קרקע של הועדה אשר יבדוק את יישום הנחיותיו. ועדת הערר חזרה והורתה כי כל פעולה כזו שתעשה על ידי המשיבים תהיה על בסיס חוות דעת הנדסית, וזו תבחן על ידי יועץ מטעם הועדה המקומית על מנת להבטיח את יציבותו של הקיר.

יש באלטרנטיבה זו משום "הכשרה באופן אחר" של קירות התמך שבתחום מגרשם של המשיבים, באופן שתואם את הסכמת הצדדים שקבלה תוקף של פסק דין.

בעוד שהמגמה הקודמת של הועדה המקומית הייתה הריסת הקירות בתחומי המגרש (וצורך לבנותם מחדש) ,הרי שמגמת הועדה כיום היא חיזוק קירות התמך. החיזוק צריך להיעשות לפני קבלת ההיתר.

באשר לקיר התמך אשר בתוואי הכביש המצומצם –בבקשה להיתר המחודשת, 456/15 לא סומן קטע זה להריסה. למרות זאת קבעה הועדה המקומית כי הקיר שבתוואי הכביש ישוקם על פי חוות דעת יועץ קרקע על ידי המשיבים לאחר קבלת ההיתר ובמקביל לבניית המבנה החדש. בידי הועדה המקומית חוות דעת חד משמעית משנת 2016 על הסכנה שבקירות התמך במצבם היום, לרבות קטע קיר התמך שבתוואי הכביש. אם טענת המבקש כי לא נכון לאפשר בניה במגרש סמוך לפני הריסה/או התיקון המומלץ לקיר התמך בתוואי הכביש – הרי שמדובר בטענה שונה מזו שנידונה בפני בבקשה לבזיון בית משפט, ואין מקומה בהליך זה.

שינוי הנסיבות ותשתית עובדתית חדשה אינם מאפשרים לטעון לבזיון בית משפט לגבי הסכמה קודמת, כאשר ההתייחסות המקצועית החדשה של וועדת התכנון לקירות התמך היא לחיזוקם , ולא להריסתם, באופן המכשיר את קיומם.

6.3 כמו כן אין הטענה לבזיון בית משפט עולה בקנה אחד עם הנוסח המילולי של ההסכמה כפי שקבלה תוקף של פסק דין. ניתנה אפשרות לוועדה המקומית להכשיר את קירות התמך באופן אחר. ניתנה אפשרות לבחון את מקומות החניה, ואם הוגשה תכנית חדשה בבקשה להיתר המחודשת, שההוראות לגביה דורשות מספר חניות אחר, בוודאי שלא ניתן לטעון כי ההסכמה שקבלה תוקף של פסק דין בשנת 2014, היא המחייבת.

6.4 ההסכמה שקבלה תוקף של פסק דין לא מנעה מהמשיבים להגיש תכנית מחודשת, ולא מנעה מוועדות התכנון לשוב ולשקול החלטותיה על בסיס נתונים חדשים ועל בסיס בקשות חדשות.

6.5 עוד אוסיף כי ב"כ המשיבה 2 טענה בנוסף כי ההיתר בבקשה 324/12 פג תוקפו שכן ניתן לשלוש שנים בלבד ואלו חלפו. משכך גם לא ניתן לטענתה לדון בבזיו בית משפט בהתייחס אליו. יש ערך רב לטיעון זה, אך בעת כתיבת שורות אלו לא עמדו בפני הנתונים לגבי שנות התוקף של היתר 324/12, ולכן בחרתי שלא לדון בכך.

7. לסיכום

7.1 הבקשה לבזיון בית משפט –נדחית .

7.2 המבקש ישא בהוצאות ההליך בסך של 7,000 ₪ שישולמו כדלקמן : לב"כ המשיבה 2 -3,500 ₪. לב"כ המשיבים 3-5 -3,500 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

7.3 אין החלטה זו מונעת באופן כלשהו מהמבקש להגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת ועדת הערר מיום 25.7.17, אם ימצא לנכון לעשות כן.

7.4 מיד לאחר סריקת המוצגים שהוגשו, יהיו רשאים ב"כ הצדדים לקבל את תוכניות המקור מידי העוזרת המשפטית.

7.5 המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין בבקשה לבזיון בית משפט.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ח, 01 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.