בקשת תובע בתביעה לפי חוק פיצויי לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 למינוי מומחה רפואי נוסף. מומחה בית המשפט ד"ר אדר, קבע שלתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

טענות התובע

לטענת התובע קופח על ידי המומחה: קביעתו מנוגדת לממצאיו בדבר הגבלה קלה בכפיפה קדמית של הגב ומהדגמת כאבים בבדיקת SLR; קביעתו מתעלמת מממצאים דומים בתיקו הרפואי ומהיעדר עבר רלוונטי; המומחה זקף לחובתו חוסר מהימנות אך לא ביצע לו בדיקות "בהיסח דעת", לא ביקש בדיקה חוזרת ולא הזהיר אותו כי התנהגותו עלולה לפעול נגדו. לכן וכבר עתה, על בית המשפט לקבוע שהתעורר אצלו ספק בדבר משקל חוות הדעת או דיותה, שאין באפשרותו להגיע לחקר האמת, שהמומחה לא מיצה את הנדרש בחוות דעתו ושקיים ספק אם התייחס נכונה לשאלת המהימנות. כל אלה ביחד או לחוד מחייבים היעתרות לבקשה.

טענות הנתבעת

מטבע הדברים "מגוננת" הנתבעת על חוות הדעת. לטענתה התבסס המומחה בעניין חוסר מהימנותו של התובע על אי התאמה בין תלונותיו לבין מנגנון הפגיעה בתאונה, על התיעוד בסמוך לאחריה ועל אי התאמה בתוצאות בדיקות עזר אובייקטיביות שביצע לו; אין מקום לדרוש מהמומחה להזהיר את התובע כי התנהגותו עלולה לעמוד נגדו; על בית המשפט להתייחס במשנה זהירות לבקשה מסוג זה וככלל, אינו מתייחס אליה באהדה כאשר הוגשה לאחר שנודע לו על תוכנה, זאת בפרט כשהתובע נמנע ממשלוח שאלות הבהרה למומחה.

תשובת התובע

אין בחוות הדעת בסיס אמיתי לקביעת מצבו הרפואי; מאחר שהמומחה "פסל" אותו לא היה טעם במשלוח שאלות הבהרה; מומחה אינו חסין מטעויות לרבות כאלו הנובעות מהתנהלותו במהלך הבדיקה או באופן בו בחר לגבש את מסקנותיו; דחיית בקשתו עלולה ליצור חשש ממשי של עיוות דין ואילו קבלתה תאפשר משפט הוגן, צודק ומאוזן בינו לבין הנתבעת.

דיון

בית המשפט ימנה מומחה נוסף מטעמו במקרים נדירים בהם הוא חש שאין בידו או לא ראוי להכריע במחלוקת בהסתמך על חוות דעת המומחה. אין די בתחושה אלא בתחושה הנוצרת אצל השופט לאחר עיון בחוות הדעת, בתשובות המומחה לשאלות הבהרה ו/או במהלך חקירתו הנגדית (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואבנר לביטוח נפגעי רכב בע"מ, פורסם בנבו, בה אישר השופט אור את קביעתה של השופטת דודקביץ' בהליך בבית משפט השלום).

בית המשפט מחויב להכריע בשאלות של מהימנות על יסוד מכלול הראיות שלפניו. משקל מסקנותיו של המומחה מטעמו נבחן ביחס למכלול הראיות והדעת נותנת שמשקלן יעלה (גם אם לא יכריע) ככל שהן מבוססות על ידע וניסיון. ד"ר אדר נימק את ספקותיו במהימנות התובע בתיעוד רפואי ועל ממצאיו בבדיקות עזר שביצע . ברור שהתובע רשאי לחלוק על מסקנותיו, הן במישור הרפואי הטהור והן במישור המהימנות ואינו מנוע מכך רק משום שלא שלח למומחה שאלות הבהרה. עדיין, על עליו לעורר ספק כנדרש בעניין מזרחי ובנתונים הקיימים לא התעורר אותו ספק. בידי התובע לעורר אותו ספק לאחר חקירת המומחה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ו, 29 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.