הצדדים וכתבי הטענות

1. לפני תביעה לתשלום סך של 7,737 ₪, בגין תאונת דרכים לה אחראי על פי הטענה הנתבע 1. מכתב התביעה עולה כי בעת שעמד רכב התובעת בצד השמאלי של הכביש, פגע בו רכב הנתבע 1 וגרם לנזק.
2. בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את מעורבותו בתאונה הנטענת.
3. בדיון שהתקיים ביום 4.11.14 העיד נהג התובעת מר יהודה צוברי, ואמר כי הסיע עובדים לנמל התעופה בן גוריון. לאחר שהוריד את הנוסעים, דומם את רכבו והמתין במגרש החניה לעובדים, אותם היה עליו להסיע. בעת שישב ברכבו, חש מכה ברכב, יצא מהרכב וראה כי מונית של חברת מוניות "הקסטל" פגעה ברכבו. נהג המונית האשים אותו באחריות לתאונה ומיד לאחר מכן חזר נהג המונית אל רכבו והחל בנסיעה. כשהבחין, שבכוונת הנהג לעזוב את המקום, רשם נהג התובעת את מספר הרכב הפוגע, ופנה להגיש תלונה במשטרת ישראל.

לשאלות הנתבע השיב נהג התובעת כי מדובר ברכב מסוג "סקודה". נהג התובעת הסביר כי לאחר שהבחין כי נהג הנתבע נוסע ממקום התאונה, הסתכל על המספר, זכר אותו, וניגש לרכב לרשום את המספר.

1. הנתבע העיד ואמר כי מונית שמספרה 17-732-25 (מספר המונית כפי שנרשם על ידי עד התובעת) היא בבעלותו, וכי הוא עובד בחברת מטה בנימין, בתחנת מוניות רמות אלון. לדבריו מעולם לא עבד עם חברת מוניות הקסטל. הנתבע הוסיף ואמר כי פנה לרשות שדות התעופה, במטרה לקבל את צילומי כלי הרכב הנכנסים בשערי הנמל, אך נענה כי אין בידיהם מעקב.
2. לשאלות ב"כ התובע השיב כי הוא הנהג הקבוע, אך אינו הנהג היחיד. הנתבע שלל את האפשרות כי היה במקום התאונה ביום זה, עם זאת מכיר היטב את המקום, שכן הוא מגיע לשם לעיתים תכופות.
3. הנתבע בסיכומיו טען כי מספרי הרישוי של המוניות, נעים במספרים רצים, ועל כן די בטעות קטנה בכדי להביא לטעות ברישום המספר.
4. לאחר הדיון צירף הנתבע מכתב מחברת מוניות הקסטל בו לפיו הנתבע אינו עובד ולא עבד בחברת מוניות הקסטל בעבר. עוד צורף פלט מונה התומך בטענה כי החל את נסיעתו ביום המקרה סמוך לשעה שבע בבוקר.
5. ב"כ התובעת טען בתגובתו למסמכים כי אין ללמוד מהמסמך דבר, משום שיתכן והזכות הציבורית רשומה על שם אדם אחר, והוא זה המוכר למוניות הקסטל. עוד טען ב"כ התובעת כי אין לתת למסמכים כל משקל, שכן צורפו לאחר הדיון, ולא התאפשר לב"כ התובעת לחקור את הנתבע בעניינם.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהובאו לעיוני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
2. השאלה בה יש להכריע היא האם הוכיחה הנתבעת כי מספר הרכב שפגע ברכבה, הינו מספר הרכב של הנתבע.
3. מדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% ולפיכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת ולו במעט, מהגרסה האחרת.
4. לעדותו של נהג התובעת מצטרפות נסיבות חיצוניות, שיש בהן כדי לחזק את גרסתו ולתמוך בה.
5. לדבריו הרכב הפוגע, שאת מספרו רשם, הינו רכב מסוג סקודה המשמש כמונית. מרישיון הרכב של הנתבע, אשר צורף לתיק בית המשפט עולה כי מדובר במכונית מסוג סקודה, ומדבריו של הנתבע עולה כי אכן מדובר במונית. מעדותו של הנתבע ניתן היה להבין כי הוא מכיר את המקום בו קרתה התאונה, למרות שמדובר במקום בו מעלים ומורידים עובדים המגיעים לנמל התעופה. לשאלת ב"כ התובעת מדוע לא הכחיש בכתב ההגנה באופן נחרץ את מעורבותו בתאונה, השיב הנתבע כי על מנת לדעת בוודאות אם היה מעורב בתאונה, עליו לבדוק ביומנו. בדיקה כזו העלתה, לדבריו, שביום התאונה לא היו לו נסיעות. מדבריו אלה ניתן להסיק כי לא שלל מלכתחילה את האפשרות שרכבו היה במקום במועד התאונה.
6. לדברי הנתבע בדיון, אינו הנהג היחיד ברכב. הנתבע לא הזמין את הנהג הנוסף, למסור עדות, עובדה הפועלת לחובתו.
7. מקובלת עלי טענתו של ב"כ התובעת לפיה אין באישור מטעם מוניות הקסטל, לפיה אין הנתבע עובד בארגון מוניות הקסטל, על מנת להביא לדחיית התביעה, שכן האישור התייחס לנתבע בלבד, ולא לבעלת הזכות הציבורית.
8. באשר לנזק – לכתב התביעה צורפה חשבונית על סך של 2,550 ₪ (בניכוי מע"מ), חוות דעת שמאי לפיה נגרמה לרכב ירידת ערך בסך של 1,680 ₪ וכן חשבונית בגין שכ"ט השמאי בסך של 500 ₪. לא הוכח הפסד בגין השבתת רכבה של התובעת.
9. אשר על כן ישלם הנתבע לתובעת, בתוך 30 יום, סך של 4,730 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.9.13, אגרה – כפי ששולמה, הוצאות העד בסך 350 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 1,250 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ה, 22 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.