1. התובעת הגישה תביעה לסכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בחודש יולי 2013. לאור התנגדות הנתבע, הועברה התובענה לבית המשפט וביום 20.10.13 קיבלה כב' הרשמת הבכירה סיגל אלבו את ההתנגדות, והתובענה הועברה למסלול סדר דין מהיר.

2. ביום 17.2.14 התקיים דיון בפני בו התברר כי החוב הנטען אינו ביחס למשרדו של הנתבע אלא לביתו הפרטי בו התגורר עד שנת 2008. הנתבע, עו"ד במקצועו, עמד על טענתו כי חובותיו לתובעת שולמו בהוראות קבע, ומיד בסמוך לאחר דרישת כל תשלום. נוכח עמדת הצדדים על טענותיהם, הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית.

3. ביום 1.4.14 ביקשה התובעת לחזור בה מתביעתה ולמחקה ללא צו להוצאות. בתגובתו, הסכים הנתבע הסכים אך לדחיית התביעה ואף זאת בכפוף לתשלום הוצאות שנגרמו לו מניהול התובענה.

4. הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, לעניין ההוצאות המבוקשות, האם יש מקום להטילן וככל שכן, סכומן.

5. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים הצריכים לעניין ולאור תקנה 516(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס – 2000, אני מורה על מחיקת התביעה כמבוקש על ידי התובעת וכי התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 937 ₪ (כולל).

6. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאחרת יישא ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ג אייר תשע"ד, 13 מאי 2014, בהעדר הצדדים.