טוען...

פסק דין שניתנה ע"י ליאורה וינשטיין

ליאורה אדלשטיין24/12/2014

בפני

כב' הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין

התובעת:

פלאפון תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמונה בלולו

נגד

הנתבע:

נועם נעים גופר
ע"י ב"כ עו"ד ישי מדלסי

פסק דין

1. זו תביעה בסדר דין מהיר בסך 15,579.97 ₪ שהתחילה כתביעה בסכום קצוב ואשר הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבע בגין אי תשלום עבור הפריטים הבאים:

א. 6 מכשירי סים שחמישה מהם נוידו מחברת סלקום ואחד מחברת פרטנר.

ב. שני מכשירי טלפון

ג. שיחות.

2. התובעת טוענת כי הנתבע התקשר עמה, בהסכם מיום 3.1.2012, לרכישת מכשירי הסים, 2 מכשירי הטלפון ולביצוע שיחות באמצעותה. היא צרפה את ההסכם לכתב התביעה שהגישה נגד הנתבע ואליו צרפה דף שמולא, ככל הנראה, ע"י הסוכן שלה, דוד אביטל, שבו מפורטים כל הפריטים הנקובים לעיל וכן מופיעים למעלה, בכתב יד, המלים "6 מנויים" ו- "שליחות".

3 ההסכם בן 15 העמודים אותו צרפה לכתב התביעה ולתצהירה הינו אך ורק בגין מכשיר הסים שנויד כביכול מאורנג', 0548359444. לגבי הפריטים הנוספים שלטענתה הנתבע רכש, לא צורפו הסכמים.

4. הנתבע הגיש בקשת רשות להגן, בה טען כי חובו לתובעת נמוך בהרבה מזה שלו היא טוענת. לתצהירו צרף דף בכתב יד, שלדבריו נערך ע"י אותו מר אביטל, ובו שלוש הצעות למסלולים שונים. לדבריו, בפועל רכש ממר אביטל חמישה מכשירי סים, לא שישה, וכמו כן רכש חבילת שיחות בסכום נמוך בהרבה מזה אשר בו חוייב לבסוף. עלות החבילה החדשי היה אמור להיות 1,100 ₪.

5. כן צרף לתצהירו מכתבים שכתב לתובעת, כדלקמן:

א. מכתב מיום 4.4.12 בו טען כי חוייב, בחשבונית פברואר ,2013 בסכום העולה על המוסכם, שהוא 1,100 ₪ לחודש, וכן כי מבדיקת החשבונית עולה כי חוייב גם בגין מכשיר טלפון (שמספרו 054-8359444) ולפטופ. בנוסף טען כי גם בחשבונית מרץ חוייב בסך 2,330 ₪. לדבריו ניסה לאתר ולדבר עם הסוכן אך הלה התחמק מתשובה וגם האחראי עליו אמר שלא יהיה זמין במשך חודש.

ב. מכתב מיום 16.4.12 בו טען כי בתאריך 27.3.12 הוגשה תלונה במשטרה בגין הונאה וכי העתק התלונה שוגר בפקס לתובעת בתאריך 28.3.12. במכתב התבקשה התובעת למסור לנתבע מה מצב הטיפול בתלונתו.

ג. מכתב מיום 19.4.12 בו קבל הנתבע על כך כי החל מתאריך 4.4.12 ניתקה התובעת את שירותה למנויים שלו עקב ביטול הוראת הקבע מטעמו. הוא הודיע לתובעת כי עד שלא יושלם הבירור בתלונתו במחלקת ההונאה של התובעת לא ישלם לה על ציוד ומכשיר שלא קבל לידיו.

ד. מכתב מתאריך 15.5.12 בו בקש שוב הנתבע לדעת מה ארע בגורל התלונה שהגיש לתובעת.

6. לתצהיר מנהלת השירות של התובעת, אושרת יוספי, צורפו 3 תעודות משלוח מתאריך 4.1.12 שבאמצעותן כביכול סופקו ששת כרטיסי הסים ומכשירי הטלפון לנתבע.

7. דא עקא כי העדה מורן יצחק שוורץ (מנהלת השירות הנוכחית שנחקרה במקום קודמתה גב' יוספי, שכבר אינה עובדת אצל התובעת, על תצהיר קודמתה) הודתה שלגבי כרטיס הסים המסתיים בספרות 444 (אותו כרטיס שלגביו מתייחס ההסכם שצורף) נעשתה בדיקה של מחלקת ההונאות לעניין טענת הנתבע - כי לא רכש סים זה - ולפי התוצאה שהתקבלה זוכה חשבונו. לדברי המצהירה, "אני מניחה שבמידה וזוכה לא היה קשר ללקוח" (עמ' 12 שורה 20 לפרוטוקול)

8. טען הנתבע כי ברגע שתעודת המשלוח מעידה על מסירת כרטיס סים שהתובעת מודה כי לא סופק, הדבר מטיל ספק בכלל תעודות המשלוח ובתוכנן. הוא טען בנוסף כי לא חתימתו היא שמתנוססת על תעודות המשלוח - וכי זו זויפה.

9. התובעת טענה כי תצהירה, בצירוף תעודות המשלוח, הוגש לביהמ"ש ולצד שכנגד בתאריך 25.6.14, לפני שהנתבע הגיש כתב הגנה - שהוגש בתאריך 14.7.14 - ואף על פי כן לא טען בכתב הגנתו כי הוא אינו חתום על תעודות המשלוח, דבר שהיה מאפשר לתובעת להיערך לטענה.

כל שטען, לדברי התובעת, היה טענה כללית של זיוף.

10. המצהירה מטעם התובעת נתנה עדות מתחמקת. כשנשאלה מה היתה תוצאת הבדיקה של מחלקת הבטחון לעניין הטענה כי הסים השישי לא נמכר לנתבע, ענתה מחד כי על סמך מה שקבעה מחלקת ההונאה זיכו אותה אך מאידך לא הסכימה להגיד מה היתה תוצאת הבדיקה בטענה ש"אני לא הייתי מעורבת בבדיקה ולכן אינני יודעת את התוצאה שלה" (עמ' 10 שורה 8).

בעניין אחר, כאשר נשאלה אם בדקה את טענת הנתבע כי חוייב בתעריפים גבוהים מאלה שביכם אותם עם נציג התובעת, ענתה כי "אני אישית לא בדקתי את הטענה הזו" (עמ' 10 שורה 16).

למעשה מתברר כי הנחקרת (אשר כאמור לא היא זו החתומה על התצהיר) מדברת אך מפי השמועה. לדבריה: "הבדיקה בוצעה ע"י אושרת יוספי (המצהירה – ל.ו.)". היא העידה כי לא רק שאין בידה את תשובת מחלקת ההונאה, היא אפילו לא ראתה אותה (עמ' 14 שורה 7 לפרוטוקול).

11. המצהירה טענה כי לכל מכשיר טלפון שמסופק על ידה יש "מספר אלקטרון" וניתן לעקוב כאשר על גבי כרטיס מסויים מבוצעות שיחות באמצעות מכשיר טלפון מסויים שזה מספר האלקטרון שלו.

בהתאם, כך טענה בסעיף 20 לתצהירה, מחלקת הבטחון של החברה בדקה ומצאה כי במכשיר אחד, שמספר האלקטרון שלו מסתיים בספרות 8318, בוצעו שיחות בכרטיס סים אחד שמספרו מסתיים בספרות 0030 עד תאריך 18.1.14 - ובין 18.1.14 ועד 20.4.12 בוצעו השיחות באותו מכשיר באמצעות כרטיס סים 0044.

במכשיר השני, שמספר האלקטרון שלו מסתיים בספרות 9903, בוצעו שיחות באמצעות כרטיס סים מספר 0070 בין התאריכים 5.1.12 ועד 4.4.12 - בו נוייד לחברה אחרת.

12. לא הוסבר כיצד יתכן ששני מכשירי הסים נוידו לחברה אחרת בתאריכים שונים הנבדלים זה מזה ב16 יום!

13. הגב' שוורץ הודיעה במהלך הדיון כי הדרך שלה "להוכיח את מה שאתה (ב"כ הנתבע – ל.ו.) אומר (שנעשה שימוש בטלפונים שהתובעת כביכול מכרה לנתבע – ל.ו.) זה באמצעות פירוט שיחות שכדי לקבל אותו צריך צו של בית משפט" (עמ' 15 שורה 4-6) אך בדיון שהתקיים בתאריך 5.2.2014 התבקש ב"כ הנתבע ונתן הסכמתו לכך ש"המשיבה תבצע בדיקת הונאה לכלל מנויי המבקש לרבות הפקת פירוטי שיחות" (עמ' 2 לפרוטוקול דאז, שורה 17).

14. התובעת טענה כי הנתבע שילם חשבון טלפון שכלל את מכשירי הטלפון שכביכול סופקו לו אך הנתבע טען כי שילם את החשבון על אף שהתנגד לתוכנו, כדי שהתובעת תחבר אותו מחדש לרשת והוא יוכל לבצע שיחות.

15. התובעת טוענת כי מעולם לא נותק מהרשת, הוא רק נותק לשיחות יוצאות אך לא נכנסות - וכי מדובר בתירוץ. הנתבע טען כי אי יכולתו להוציא שיחות פוגעת בעסקיו.

16. המצהירה טענה כי התשובה שניתנה ללקוח, לגבי ערעורו על חשבון הטלפון שקבל, ניתנה בשנת 2012 וכי לא ערער עליה בדרך הקבועה בתקנות משרד התקשורת.

17. לטענת הנתבע בטל את הוראת התשלום בפברואר, כשראה שחשבונו מחוייב בסכום העולה על הסכום אותו סכם עם נציג התובעת. לאור שיחה עם נציג התובעת הסכים לשלם את הסכום בו חוייב על מנת שלא ינותק מהרשת ולאחר מכן, אחרי שהתובעת תבדוק את טענותיו, יזוכה חשבונו. משראה שמחשבונו מממשיכים לרדת סכומים גבוהים מאלה שעליהם סכם עם התובעת, בטל את הוראת הקבע סופית, בחודש אפריל 2012.

18. התובעת לא הכחישה כי הנתבע סכם עם נציגה על 1,100 ₪ לחודש אלא טענה כי אין לה דרך לדעת אם כך אכן היה (עמ' 17 שורה 4 לפרוטוקול).

19. הנתבע טען כי כל שסיכם עם נציג הנתבעת היה על קבלת 5 כרטיסי סים תוך ניוד המספרים מחברת סלקום וכי למחרת הסיכום בא הנציג מר אביטל בעצמו למשרדו ומסר לו את כרטיסי הסים במעטפה חומה.

דיון והכרעה:

20. קשה בתיק זה להגיע למסקנות חד משמעיות. מחד על התובעת להוכיח תביעתה ובין היתר כי חתימת הנתבע על גבי תעודות המשלוח אינה מזוייפת. אך הנתבע לא טען בכתב ההגנה כי חתימתו על תעודות המשלוח זוייפה למרות שהן צורפו לתצהירה של נציגת התובעת לפני שהגיש את כתב ההגנה. בכך שהוא טוען זאת כעת יש משום הרחבת חזית.

21. מאידך הנתבע טען באופן כללי כי הוא טען בפני התובעת כי רומה והונה על ידה והגיש גם תלונה בגין כך במשטרה. טענה זו, אף אם כללית היא, צריכה היתה להדליק אור אדום אצל התובעת ולהמריצה לבדוק אמיתות חתימתו על כל מסמך עליו טענה כי הוא חתום.

22. יתרה מכך, ברגע שהתברר כי תעודות המשלוח מכילות ולו פריט אחד שלא סופק על ידי התובעת, אף לפי גירסתה (לאחר בדיקת מחלקת ההונאה שלה, לדבריה) - היה עליה להטיל ספק או לדאוג להסיר כל ספק לגבי שאר הפריטים המופיעים בתעודת המשלוח.

23. התובעת לא העידה את השליח שספק לטענתה את הפריטים נשוא תעודות המשלוח כי הנתבע הוא שחתום עליהן. גם לא הוסבר מדוע חולק המשלוח לשלוש תעודות למרות שכמות הפריטים הנטענת שסופקה לא היתה רבה.

24. עדותה של המצהירה באשר לבדיקת מחלקת ההונאה את מכשירי הטלפון - והתאמת מספר האלקטרון שלהם לסימים שסופקו ללקוח - היא עדות שמיעה מדרגה שניה. הנחקרת עצמה לא בדקה עניין זה מול מחלקת ההונאה: אשרת יוספי, המצהירה שלא נחקרה, היא שבדקה זאת. וגם את תוצאות הבדיקה לא טרחה אשרת יוספי לצרף, כך שגם לו היתה נחקרת על תצהירה ספק אם ניתן היה לקבל את הצהרתה, כי ראתה את תוצאות הבדיקה, כמספיקה.

25. איש המפתח שיכול היה לשפוך אור ולהעיד כי לא הוא מסר את מכשירי הסים לידי הנתבע, כי לא סכם עימו על 1,100 ₪ לחודש אלא על סכום אחר, כי סכם שימכרו לו שני מכשירי טלפון, הוא דוד אביטל נציג התובעת, אך הוא לא התייצב למתן עדות וזאת ללא הסבר כלשהו מצד התובעת.

26. הנתבע לעומתם פעל בצורה נמרצת לבטל את החיובים שנכפו עליו, לדבריו, על ידי התובעת. הוא ביטל את התשלום וחידשו בלית ברירה היות ואחרת לא יכלו אנשי השירות שלו (שהטלפונים שלהם נותקו לשיחות יוצאות) לתקשר אחד עם השני, וזאת על סמך הבטחת התובעת כי עניינו יבדק וחשבונו יזוכה במידה ויתברר כי נפלה טעות. הוא כתב ארבעה מכתבים, הוא הגיש תלונה - בעצת נציג התובעת עמו דבר - במשטרה. כל זאת, ללא הועיל.

27. התובעת ניסתה להציג רושם כי הנתבע מנצל את ההזדמנות - שבה נפלה טעות בחלק מחיוביו - כדי לדחות מעליו את מרבית חיוביו, לרבות שני מכשירי טלפון - ויתכן שהיא צודקת, אך דבר זה לא הוכח. בהתקיים ספק הוא פועל לטובת הנתבע שלא עליו נטל ההוכחה במשפט זה.

28. לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 2,790 ₪ כולל מע"מ תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ה, 24 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
24/12/2014 פסק דין שניתנה ע"י ליאורה וינשטיין ליאורה אדלשטיין צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 פלאפון תקשורת בע"מ אמיר שחטר
נתבע 1 נועם נעים גופר ישי מדלסי