1. בפני מונחות שתי תביעות שאוחדו בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעות מ.ר 2917267, בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 19.11.2012 בינו לבין רכב הנתבעים מ.ר 2995365 בירושלים, ברחוב שלומציון המלכה.
2. התובעת בתיק מס' תא"מ 38093-10-13 הינה מבטחת הרכב, אשר תובעת את נזקיה בסך 4,883 ₪ ששולמו עבור תיקון הרכב המבוטח על ידה.
3. התובעת בתיק מס' תא"מ 6109-07-14 הינה בעלת הרכב שתובעת את נזקיה על סך 7,219 ₪ בגין: העדר הנחת תביעות בסך של 3,546 ₪, השתתפות עצמית בסך של 2,395 ₪, טרדה ובטלה בסך 1,000 ₪ והפרשי ריבית והצמדה בסך 278 ₪.

טענות התובעות

1. התובעות טוענות כי עת פנה רכב התובעות שמאלה, לפתע רכב הנתבעים מימין, סטה מנתיב נסיעתו שמאלה תוך כדי עקיפה, והתפרץ לנתיב נסיעת רכב התובעות, אשר נפגע בכנף ימנית קדמית, ורכב הנתבעים בחלק שמאלי אחורי.
2. עד התביעה, מר לייבון סמי, הנהג ברכב התובעות, העיד בפניי כי נסע בכביש בעל שני נתיבים, אשר נחסם לכיוון הישר מאחר והיו מבוצעות בו עבודות, ונותר הנתיב השמאלי פתוח בכיוון הפניה לשמאל. כלומר הפניה לשמאל תבוצע מהנתיב השמאלי של הכביש, ואילו הרכבים בכביש הימני יצטרכו להשתלב לנתיב השמאלי.
3. כאשר נהג רכב התובעות טרם השלים באופן מוחלט את הפניה, הבחין ברכב הנתבעים מצד ימין שמנסה לעקוף אותו, לכן עלה על המדרכה מצד שמאל ועצר, למרות זאת נפגע בכנף הימנית הקדמית.

טענות הנתבעים

1. הנתבעים הביאו טענותיהם בכתב ההגנה ועל ידי עד ההגנה, מר בטט חיים, הנהג ברכב הנתבעים, שהעיד בפניי כי נסע בנתיב הימני בכביש, ואילו רכב התובעות נסע בנתיב השמאלי מאחוריו, ברחוב שהיו מבוצעות בו עבודות, כך שבעקבות חסימת הכביש, היה שוטר שכיוון את הרכבים לפנות שמאלה. כאשר הגיע רכב התובעות לפניה שמאלה ניסה לעקוף את רכב הנתבעים משמאל, ותוך כדי עלה למדרכה בצד שמאל, ובכך פגע ברכב הנתבעים בחלקו האחורי שמאלי.
2. נוסף לכך טוענים הנתבעים כי ניתן לראות כי רכב התובעות הוא זה מי שניסה לעקוף את רכב הנתבעים וזאת לאור מיקום הנזק ברכבי הצדדים, שמראה כי רכב הנתבעים נסע לפני רכב התובעות.

הרכב העוקף הינו הרכב שנהג לא לפי הדין, ובעקבות התנהגות זו גרם באחריותו המלאה לתאונה. השאלה בענייננו מי מבין שני הרכבים נסע בנתיבו כדין ומי ביצע את העקיפה?

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את העדים, ולאחר עיון בכתבי הטענות ובחומר הראיות שהובא בפניי, אני סבור כי דין התביעה להתקבל בתיק מס' תא"מ 38093-10-13 במלואה, ובתיק מס' תא"מ 6109-07-14 בחלקה, כלומר מתקבלת ללא רכיב טרדה ובטלה ואילו רכיב הפסד העדר הנחת תביעות ישולם בכפוף להצגת מסמכים מתאימים.
2. התאונה התרחשה כאשר רחוב בעל שני נתיבים נחסם לצורכי שיפוץ, ונשאר נתיב אחד פתוח, שהוא הנתיב השמאלי שממנו ניתן לבצע פניה לשמאל. אשר הרכבים שנסעו בנתיב הימני הצטרכו לסטות לנתיב השמאלי.
3. עניין הסטייה מנתיב לנתיב סודר בתקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961:

" לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון."

כלומר, סטייה מנתיב לנתיב מחייבת נקיטת מידת זהירות מרבית, כאשר מוטלת אחריות על הסוטה לנתיבו של אחר להימנע מכך במידה ועלול הדבר לגרום לסיכון או להפרעה לנהגים או לעוברי דרך אחרים.

נטען עוד כי רכב הנתבעים סטה ואף ניסה לעקוף את רכב התובעות. עניין העקיפה סודר בתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה:

" נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא."

כלומר, על הרכב העוקף לוודא שהדרך פנויה ושאינו מהווה הפרעה או סיכון לנסיעתו של רכב אחר.

1. גרסת התובעות לא נסתרה על ידי הנתבעים. כפי שעלה מהעדויות, רכב התובעות נסע בנתיב השמאלי ופנה לשמאל מהנתיב השמאלי, דבר שלא נסתר על ידי הנתבעים שלפי גרסתם רכבם נסע בנתיב הימני ופנה שמאלה מהנתיב הימני לפי הכוונת השוטר שנכח במקום. לציין שנהג התובעות הכחיש שהיה שוטר. מאחר ולא הובאה ראיה אובייקטיבית לנוכחות שוטר במקום והכוונתו לתנועה, טענה זו לא מתקבלת על ידי.
2. הנתבעים טענו כי מיקום הנזק מעיד כי רכב התובעים נסע מאחורי רכב הנתבעים. אומנם תיאורו של עד הנתבעים לאופן התרחשות התאונה ולנזק שנגרם לרכב התובעות אינו מתיישב עם הנזק שנגרם לרכב התובעות. כך שמה שתואר מתאים יותר במידה והנזק היה מעיכה ולא שפשוף. נוסף לכך, מיקום הנזק ברכב התבעת ניתן להסבירו בכך שרכב התובעות טרם השלים את הפניה עלה למדרכה ועצר בזווית כאשר החלק הימני הקדמי של הרכב הינו לכיוון אמצע הכביש, עם הסיבוב של רכב הנתבעים בזמן הפניה כאשר החלק הקדמי בפניה הוא יותר רחוק לצד הכביש השמאלי ואילו החלק האחורי יותר קרוב לצד הכביש השמאלי. בכך מסבירים את מיקום מוקדי הנזק.

סוף דבר

דין התביעה בתיק מס' תא"מ 38093-10-13 להתקבל במלואה. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 4,883 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪

דין התביעה בתיק מס' תא"מ 6109-07-14 להתקבל בחלקה. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 2,673 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. הפסד הנחת העדר תביעות ישולם בכפוף להצגשת מסמכים המוכיחים את ההפסד בפועל.

הנתבעים ישלמו שכר העד כפי שנפסק, אגרות בית משפט כפי ששולמו.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ו, 29 מאי 2016, בהעדר הצדדים.