בפני בקשת המבקש להתיר לו להתגונן בפני תביעה על סכום קצוב (כ-7,500 ₪) שהגישה המשיבה, תאגיד מים וביוב, בטענה כי המבקש חב לה בגין תשלומי מים וביוב.

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 6.1.15 והמבקש נחקר על תצהירו. לאחר מכן סיכמו המבקש וב"כ המשיבה את טענותיהם בעל פה.

לטענת המבקש, המדובר בנכסים שהיו בבעלות אביו המנוח, ולאחר מות האב (לפני עשרות שנים) נותר המתחם כולו רשום על שמו למרות שהיה מוחזק גם על ידי אחרים. לטענתו, ההליך מול העירייה היה ממושך ורק לאחר שנבדק הנכס הותקנו בו שעוני מים והחיוב הופרד.

לטענת המשיבה, ההתנהלות לאחר מות האב המנוח לא היתה אמורה להמשך שלושים שנים והנסיבות מעידות על קיומו של הסדר בין היורשים אשר המבקש חדל לעמוד בו רק בשל חסרון כיס. עם זאת, גם מדברי ב"כ המשיבה עולה כי משנת 2013 השתכנעו העירייה (והמשיבה?) שאכן מדובר במספר מחזיקים והחיובים הותאמו לכך.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקש להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית.

לפיכך, ניתנת למבקש הרשות להתגונן.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

בהתאם לתקסד"א ולאור סכום התביעה, התובענה תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תמציא לבית המשפט ולצד שכנגד את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בהתאם לתקנות 214ג' ו-241ח', בתוך 30 יום מהיום. הנתבע יעשה כן בתוך 45 יום מהיום.

תצהירי עדות ראשית מטעם העדים יוגשו בתוך 90 יום מהיום על ידי כל הצדדים במקביל. לתצהירים יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. עד המסרב למסור תצהיר ואשר יש כוונה להעידו במשפט, יגיש בעל הדין בתוך המועד האמור הודעה המפרטת את מועד פנייתו לעד ליתן תצהיר ואת נסיבות סירובו. עד זה לא יוזמן לבית המשפט אלא אם ניתנה החלטה על כך מבית המשפט. תצהיר אשר לא יוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט. עד אשר לא הוגש תצהיר מטעמו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

התיק יועבר ליחידה המשפטית לקביעת מועד לישיבה מקדמית בפני המותב שייקבע.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ה, 11 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.