<#2#>

נוכחים:

תובע 2 וב"כ התובעים עו"ד מוש חוג'ה

נתבעת 1 וב"כ הנתבעים עו"ד הראל חסון

פרוטוקול

הצדדים: אנו מקבלים את המלצת בית-המשפט, כי פסק הדין בהליך יינתן בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. הובהר לנו כי במסגרת פסק דין כאמור רשאי בית-המשפט לקבל את התביעה במלואה, לדחותה במלואה, או לקבלה לשיעורין – הכל לפי שיקול דעתו לרבות תוך שקילת שיקולי פשרה וצדק. עוד הובהר לנו כי פסק הדין יכול שיהיה ללא הנמקה או שיכלול הנמקה תמציתית בלבד, וכי הסיכויים לקבלת ערעור על פסק דין כאמור נמוכים.

ב"כ התובעים: מגיש טופס הודעה ותמונות – מוגש ומסומן ת/1.

ב"כ הנתבעים: מגיש טופס הודעה מוגש ומסומן נ/1.

תובע 2 לאחר שהוזהר כחוק:

רכבי חנה במפרץ חניה ברחוב החוצבים בקסטל, בהמשך כיכר בכיוון אלי יש אי תנועה על הכביש מסומן. קניתי סיגריות באתי להניע , היא עלתה על אי תנועה עשתה פרסה ופגעה בי בחלק הקדמי.

חקירה נגדית

ש.ת. יכול להיות שהיא נפגעה בין הדלת לפנס.

ש. איפה חנית ביחס לכיכר.

ת. 30 מ' בערך, 20 מ'.

ש. ת. אי התנועה הוא מהכיכר אל הכיוון שלי.

ש.ת. היא פגעה בי כשיצאתי מהחניה. היא פגעה בי בפינה ימנית קדמית שלה בפינה ימנית שמאלית שלי.

ש. הנזק שלה בדלת בין הדלת לכנף, היא השלימה פרסה ואתה יצאת מהחניה.

ת. לא נכון.

ש.ת. לא היה איתי אף אחד באוטו.

גב' אילנה אברהם לאחר שהוזהרה כחוק:

עשיתי פרסה בכיכר אחרי הפס תנועה, גמרתי פרסה והוא יצא מחניה ופגע בי בדלת ובכנף. אין לי תמונות לא צילמתי. האוטו נמכר מזמן תיקנו ומכרנו אותו, היה לי בטוח הבטוח שילמו לי הכל.

ב"כ הנתבעים: אני לא רואה מסמכי תשלום. אני מניח שאם היה הייתי רואה.

הוא יצא מהרכב והחלפנו רישיונות אנחנו שכנים.

חקירה נגדית

ש.ת. לאוטו נגרם נזק הוא תוקן אין לי תמונות ולא תבעתי.

יצאתי מהכיכר, מצביעה על ת/1, מסומן א'. היו מכוניות על המדרכה עשיתי פרסה המשכתי לנסוע הוא יצא ונכנס בי. אני מסבירה על גבי השרטוט שלא עשיתי פרסה אלא נכנסתי לכיכר פניתי שמאלה המשכתי ישר ואז התובע יצא מימין ופגע בי. הפרסה שעשיתי לא היתה קרובה בכלל לכיכר.

אני שבה על גירסתי שעשיתי פרסה. קודם כשעניתי שלא עשיתי פרסה לא הבנתי למה הכוונה של השאלות. כשעשיתי את הפרסה בכלל לא הוה קו על הכביש.

ש. ת. זה היה ליד פונדק השמן.

ש.מ. המרחק מהכיכר למקום התאונה אולי 5 מ'. לא יודעת כמה מ'. אם אני צריכה להעריך אני מסמנת את אורך האולם.

ש.ת. אני יודעת שאסור לעשות פרסה אבל היה לי מקום לעשות.

עשיתי את הפרסה לא בפס לבן הייתי בלחץ כי קיבלתי טלפון מהבית שהנכדה לא מרגישה טוב לקחנו אותה לבית חולים. ב"ה הכל בסדר.

ש. מתי ראית את הרכב שלו לראשונה.

ת. כשהוא פגע בי. הוא יצא במהירות.

ב"כ התובעים מסכם: פניית פרסה, קו לבן, האישור לכך שהמרחק מהכיכר עד הפניה קטן ניתן על ידי הנתבעת. חייב להיות קו הפרדה ביציאה מהכיכר. היא העידה שנקראה בהול לקחת ילדה. ביצעה דחוף פרסה לא ראתה את רכב הנתבע חייבת לשלם. היא לא ראתה אותו לפני לא בדקה שיכולה לבצע פניה. לא הביאה תמונות נזק לא הוגשה תביעת נגד. לא הביאו ראיות לפיהן הפניה לא בוצעה על קו רצוף ולא הוכח אשם תורם.

ב"כ הנתבעים: התובעת פה טועה בכלל בהבנה בסיסית של דיני הראיות, הנטל עליה להוכיח קיום קו לבן. מפנה לעובדה שהתובע 2 הסביר שרכבו חנה כ-30 מ' מהכיכר, רחוק מהכיכר ולא סביר שבמקום הזה יש קו לבן, וגם אם אלך בממוצע בין עדות הנהגת שלי אני מגיע ל-15 מ' מצב בו 15 מ' ברחוב כזה לא יכול להיות שם קו הפרדה רצוף אחרי כיכר. העדה אומרת שזה לא היה קו הפרדה רצוף. בנקודה זו אנו במצב של גרסה מול גרסה. אין רלבנטיות לפרסה מאחר והשלמנו את הפרסה והרכב יצא מחניה מפנה לתקנות בענין.

לא נסתרה הטענה שהנזק בין הדלת לכנף, בהודעה נרשם דלת וכנף. אבקש לדחות את התביעה.

ב"כ התובע: מפנה לתקנה 44 לתקנות התעבורה אסור לעשות פרסה אלא אם זה לא מפריע לעובר דרך.

הצדדים יוצאים מן האולם ופסק הדין ניתן בהמשך היום, ובהיעדרם.

פסק דין

1. בפניי תביעה על סך 4,530 ₪ (נכון ליום 20.10.13), בגין תאונת דרכים שארעה בשנת 2011 בין רכב תובע 2 שביטחה תובעת 1 (להלן: רכב התובעים), לבין רכב נתבעת 1 שביטחה נתבעת 2 (להלן: רכב הנתבעים). סכום התביעה הכולל מורכב למעשה משתי תביעות, האחת של תובעת 1 עבור נזקי הרכב ושכ"ט שמאי, והשנייה של תובע 2 עבור נזקים ייחודיים שבהם נשא הוא ("השתתפות עצמית").

2. אין מחלוקת כי רכב התובעים יצא מחניה בימין הכביש, וכי רכב הנתבעים ביצע פניית פרסה לכיוון רכב התובעים מהנתיב הנגדי. אין גם מחלוקת כי ההתנגשות הייתה בין הפינה השמאלית קדמית של רכב התובעים לבין צדו הימני קדמי של רכב הנתבעים. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא האם הפגיעה הייתה תוך כדי פניית הפרסה של רכב הנתבעים, שבוצעה במקום אסור ובחוסר זהירות, כטענת התובעים; או לאחר השלמת הפנייה שבוצעה כדין, וכאשר רכב התובעים יצא מהחניה באופן לא זהיר, כטענת הנתבעים.

3. הצדדים הסמיכוני לפסוק בהליך בדרך של פשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

4. נוכח מכלול הנסיבות, כפי שעלו מכתבי בי הדין וצרופותיהם, מהמוצגים שהוגשו במהלך הדיון, מהתרשמותי מעדויות הנהגים המעורבים ומטענות באי הכוח בפניי, אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובעת 1 סך של 2607 ₪, ולתובע 2 סך של 1016 ₪, ובכך תמוצינה הטענות ההדדיות שהועלו בהליך.

5. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת 1 סך של 400 ₪ עבור הוצאות משפט וסך של 937 ₪ כשכר טרחת עו"ד; ולתובע 2 ישלמו בנוסף סך של 350 ₪ עבור הוצאות משפט.

6. הסכומים הנזכרים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ואם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.

<#5#>

ניתן היום כ"ד ניסן תשע"ד, 24/04/2014.

הוקלד על ידי סימונה בירון