בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון ו/או להחלפתו.

לטענת המבקש, המבקש הנו רופא אשר מנסה מזה שנים לקבל רישיון רופא בישראל. המבקש נרשם למבחנים וכוונתו היא להשתקע ולהתפתח בישראל. המבקש טרם עבר את הבחינות ולכן הוא אינו עובד, ואין לו אף מקור הכנסה לפרנסת משפחתו. המבקש מתגורר ביחד עם בת זוגו ובתם הקטנה בבית הוריה של בת זוגו. משפחתה מכלכלת את כל צרכי מחייתם ותומכת בהם כספית בהיקף של 1,000 – 2,000 ₪ בחודש. בני משפחתה אינם עובדים, מה גם, שהם נדרשו להוצאות רבות בגין טיפוליו הרפואיים של בן משפחה בחו"ל. בת זוגו של המבקש אינה עובדת ואינה יכול לסייע לו בצורה משמעותית מעבר לאלפי שקלים בודדים. משפחתו של המבקש חסרת אמצעים, שכן אביו הסתבך כלכלית בגלל מרפאה שפתח בכפר עיסאוויה. המבקש לא שילם שכר טרחה לבא כוחו וזה ממשיך לייצגו בתקווה שמצבו של המבקש ישתפר, ומתוך מחויבותו לעזור לאנשים במצוקה. לדעתו, סיכויי הערעור הנם גבוהים מאוד, וקרוב לוודאי שערכאת הערעור תתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, במסגרתו נתקבלה תביעת המשיבים בגין שיקים שהוגשו לביצוע בהוצאה לפועל. לטענתו, בית המשפט קמא התבסס בפסק דינו על הגיונו הפרטי וסברות, ולא הסתמך על חומר הראיות.

לטענת ב"כ המשיבים, לבקשה לא צורפו מסמכים מהותיים של המבקש ואשתו לרבות תדפיסי תנועות בנק, כרטיסי אשראי, תלושי שכר וכו'. לטענתו, עד היום לא שילם המבקש את ההוצאות שנפסקו נגדו בבית משפט קמא. לטעמו, פסק דינו של בית משפט קמא הנו מקיף וחד משמעי, כאשר סיכויי הערעור שואפים לאפס. פסק דינו של בית משפט קמא נשען על אדנים משפטיים מוצדקים, תוך העדפת גרסתם של המשיבים ותוך שהוא מביע אי אמון בגרסת המבקש.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי תגובת המשיבים לא כללה תצהיר ולכן אין כל תשתית עובדתית שיש בכוחה לסתור את טענותיו העובדתיות של המבקש. לדבריו, לא ניתן להגיש תלושי שכר שכן המבקש ובת זוגו אינם עובדים, לא ניתן להגיש תדפיסי כרטיסי אשראי שכן לא הוכח כי למבקש או לאשתו יש כרטיס שכזה. המבקש צירף תדפיסי חשבון בנק שיש ברשותו. טענות משיבים הנן לאקוניות ואין בהן ניסיון אמיתי להתמודד עם טענות המבקש. המשיבים טענו כי סיכויי הערעור הנם קלושים מבלי להביא כל אסמכתא או ומבלי להפנות לפסק דינו של בית משפט קמא.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראו: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראו: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).

בענייננו, המבקש צירף תדפיס חשבון של בנק הדואר המצביע על כך שחשבונו מצוי ביתרת חוב בסך של 17.28 ₪ (נכון ליום 30.9.13). כמו כן, צירף המבקש אישור המעיד על חוב למל"ל בגובה של 1,741 ₪ (נכון ליום 28.7.13). ברם, המבקש לא צירף אישורים המעידים על כך שהוא ובת זוגו אינם עובדים מטעם המל"ל. המבקש גם לא ציין מהיכן נובעים מקורות הכנסתם של משפחת בת זוגו אם הם אינם עובדים כפי שהוא טוען. המבקש גם לא פירט בתצהיר אודות הוצאותיו השונות, ולא פירט אודות רכושו ורכוש בת זוגו. בנוסף, המבקש לא ציין אם ניסה לפנות לחוג קרוביו ומכריו על מנת לגייס את הערבון. בנסיבות אלה, ברור אפוא שנפרשה בפני בית המשפט תשתית עובדתית חלקית בלבד בדבר מצבו הכלכלי של המבקש.

אוסיף, כי המבקש לא סתר בתשובתו לתגובת המשיבים את טענתם לפיה הוא טרם שילם את ההוצאות שנפסקו נגדו בבית משפט קמא. הדבר מעלה חשש שמא יוכלו המשיבים לגבות את הוצאותיהם במסגרת הליך הערעור ולכן הדבר מדגיש את החשיבות שבהטלת ערבון בנסיבות העניין.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, מיהות המבקש, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, שיש להפחית מגובה שיעור הערבון הנוהג ולהעמידו על סך של 6500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ד, 29 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.