נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד לימאי מור

ב"כ המשיב עו"ד מוזי יצחקי

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזרת על העתירה.

ב"כ המשיב: מגיש כתב תשובה וחומר חסוי של ועדת אלמ"ב. העותר יצא לשלוש חופשות.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. היינו בעתירה קודמת ביוני בנושא חופשותיו של העותר. העותר יצא לשלוש חופשות והוגדר אלמ"ב והתיק נסגר מחוסר ראיות. מבחינתנו חוסר ראיות במיוחד כשמדובר בטלפונים שממוקמים בבית הסוהר, זה מבחינתי נחשב לחוסר אשמה, במידה והיה אקט של איומים תחת פיקוח שב"ס אני מניחה שזה היה מתגבש לכדי כתב אישום.

מפנה לדברי חברי בכתב התשובה, סעיף 4, אני אבקש לבחון את המידע החסוי שמונח בפני ביהמ"ש. השאלה היא הפרשנות שאנו נותנים לסעיף הזה לנוהל.

אני מניחה שהפרשנות שצריכה להינתן פה היא מצומצמת כי אני לא מצליחה להבין את המשמעות של פגיעה בחירות חייו של אדם. מה שקרה בין העותר לבין בת זוגו לשעבר כמובן שהיה לזה על רקע מה שהיה אבל אנו לא רואים בכך שתהיה פגיעה בחירותו או שלוות הנפש של המתלוננת שנפגעה. אם מדובר על שלוות חייו, כל בחורה שמתסיימת מערכת יחסים שלא נעימה או לא נוחה לה יש בכך משום פגיעה. אנחנו כרגע לא יכולים באמת לדעת איזה מעשים נעשו ברגע שהעותר טוען שהוא לא פגע בה באופן פיזי.

לחילופין ביקשנו בעתירה אם לא להסיר את ההגדרה אלמ"ב והפרשנות מאוד רחבה, אני מבקשת מעבר לזה כי ביקשנו לחלופין לבקש שהשעות של החופשות יעלו אותן. העותר יצא לחופשה רביעית.

לא ברור לי כל העניין של שלוות הנפש והחירות אם יש באמת רמת מסוכנות במידע שמונח בפני ביהמ"ש.

לגבי העלאת השעות אנו נפנה לשב"ס.

לאור המלצת בית המשפט ולאחר שהתייעצתי עם העותר, העותר מבקש לחזור בו מן העתירה.

החלטה

לאור הסכמת העותר, שקיבל את המלצת בית המשפט באמצעות באת כוחו, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ז' שבט תשע"ד, 8 ינואר 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

קלדנית: ליאת ב.

הוקלד על ידי דורון מלצר