<#1#>

פרוטוקול

השעה כעת 15:19 ורק כעת התייצב המשיב

ב"כ המשיב: לשאלת ביהמ"ש מדוע המשיב התייצב רק עתה למרות ההודעה שנמסרה לו בסיום הדיון בבימ"ש השלום אני אומר שלמיטב ידיעתי הוא שוחרר בפועל בסביבות השעה 13:00.

ב"כ העוררת: מגיש לעיון ביהמ"ש את תיק החקירה.

חוזר על נימוקי הערר שבכתב ומבקש להוסיף שיש לאפשר למדינה ברגע שמבקשים עיכוב ביצוע לגשת ולערער על החלטת בימ"ש קמא. רק במקרה חריגים זה לא ניתן וזה לא המקרה. יש מספר אנשים המואשמים בתיק רצח וכל אחד עשה משהו אחר, כולם מואשמים בעבירת הרצח ולאחר מכן כאשר התיק מגיע לפרקליטות הם מחליטים מה לייחס לכל אחד וכך זה נהוג. אותו דבר התנהלה כאן החקירה.

לגבי מה שאנו מבקשים, התלבטנו אם לבקש עכשיו לעצור אותו פעם נוספת לאחר ששוחרר או לבקש תנאים מגבילים ומכבידים יותר ממה שבימ"ש השלום שחרר. לאור העובדה שיש עוד אנשים שנמצאים בבריחה ונצטרך את עדותם אנו נבחר בחלופה לשחרר אותו בתנאים מכבידים יותר מאשר ההתחייבות העצמית שביהמ"ש חייב אותו.

אנו נבקש הרחקה לשבועיים משדרות, ערבות עצמית, ערבות צד ג' והפקדה כספית לפי שיקול דעת ביהמ"ש.

עו"ד בן יהודה: לצערי הרב, הערר הזה לא רק שמיותר, אלא חסר כל נימוק ענייני או משפטי או כל נימוק כלשהו. לצערי הרב, אני מרגיש עצמי כאילו אנו נמצאים בקומדיה מסוימת על חשבונו של אזרח. שלשום הוגשה נגד המשיב בקשה בגין חשד לעבירה של זריקת חומר נפיץ, והשופטת קמא החליטה להאריך ביום אחד בגין עבירה זו. אתמול בערב, הגיעו בשעה 22:00 לבית הסוהר איפה שהמשיב עצור ואמרו לו שעשו טעות. שהוא לא חשוד בזריקה אלא עליו זרקו. לא הוא שזרק, הוא הקורבן והוא חשוד אך ורק בעבירה של שיבוש.

מפנה בעניין זה לכך שהחשוד אמר את זה והחוקר בבימ"ש לא סתר זאת בשום מילה. בלילה חקרו אותו רק בעבירת שיבוש והיום הבקשה תוקנה אך ורק בפני השופטת סבין כהן הוא נחשד אך ורק בעבירת שיבוש.

אני לא יכול לקרוא את ההודעה שלו, אמרתי שזה בא מפי המשיב שהחוקר אמר לו "עשינו טעות" והעובדה שהיום בבוקר הוא לא חשוד בזריקת הרימון. בדיון החוקר תיקן הבקשה ואומר שהוא חשוד בשיבוש הליכי משפט.

היום בבוקר זה נאמר במפורש שהוא לא חשוד בזריקה, הם תיקנו את הבקשה היום, הבקשה של אתמול לא רלבנטי, החשד של שלשום לא רלבנטי. החשד היום הוא שיבוש הליכי משפט והעלמת ראיות.

עכשיו, כאשר ב"כ המדינה כתב בסעיף 2 שהמשיב חשוד בזריקת רימון, אני רואה פה סתירה. איך אפשר כך לקיים דיונים? על מה צריך להתגונן ומפני איזה עבירה? איך אפשר ליישב בין הסתירות האלה. או שהחוקר לא הבין כלום על מה הוא דיבר. שלשום הייתה הטעיה של ביהמ"ש ואני אעמוד על כך שזה ייבדק לעומק.

מפנה לעמ' 1 לפרוטוקול מהיום לדברי החוקר וכן למה שבימ"ש קמא קבע בהחלטתו.

אם חברי רוצה לתקוף משהו, הוא צריך לתקוף את ההחלטה כפי שהוחלט בבימ"ש קמא. הוא לא יכול לתקוף משהו שלא היה בפני בימ"ש קמא. או שאתמול הטעו את ביהמ"ש או שהיום בבוקר הטעו. כך וכך מי שגורם להטעיה זה לא המשיב אלא המשטרה.

בימ"ש בחן את הראיות, מדובר בעבירה שלפני חודש ימים, מאותו רגע לאחר המקרה כבר המשיב היה סמוך לקצין המודיעין שתשאל אותו במקום. לפני חודש ידעו עליו, אז עצרו אותו רק שלשום? המעצר הראשוני שלו היה בעילה של השלכת רימון. בימ"ש של ערר לא דיון חדש אלא בוחן את החלטת ביהמ"ש קמא אם נפלה בה טעות.

בתיק הזה, בסופו של דבר, החשד שנשאר אם בכלל הוא חשד של העלמת משהו שלא קיים. בימ"ש זה ישב גם בבימ"ש שלמטה ואני אומר שאין חוות דעת שהיה רימון וגם לא תהיה, כי לא נמצאו ממצאים בזירה. מדובר ברימון הלם ואין ממצאים במצב זה וגם לא יהיו ממצאים.

נכון שהרימון עושה רעש חזק ועשן.

מאחר ולא תהיה חוו"ד ומעולם לא יצליחו להוכיח שהיה פה רימון, אולי היה משהו אחר, אבל עדיין לא פלילי. אין כרגע הצדקה להרחיק אותו מבית מגוריו.

עו"ד קליין: אשר למה שכתוב בפרוטוקול מפי החוקר אני אומר שמדובר בטוען מעצרים מרחבי שככל הנראה עשה זאת על דעת עצמו. כמו שטענתי בתחילת דברי, כשיש קבוצת אנשים שמבצעת עבירה מסוימת הקשורה לאותה עבירה, נהוג לחקור את כולם על אותה עבירה וכך גם נעשה פה. כרגע זה החשד. מעבר לכך, אני רוצה לציין שיש פעולות חקירה שעל סמך שלהם ביקשנו את הארכת המעצר. מדובר בפעולות חקירה מורכבות המצריכות מספר ימים. מאחר וביהמ"ש שחרר, יש עוד אנשים שצריכים לחקור שאינם בהישג ידינו, חשבנו שיהיה נכון להרחיק את המשיב מהעיר שדרות.

לגבי כך שהאירוע לפני חודש, אנו עורכים בדיקות סמויות לפני שאנו מבצעים מעצרים. יש הכנה לקראת חקירה. מעבר לכך המצלמות שעליהם מדבר חברי שהראה לקצין מודיעין מדובר במצלמות שלא מקליטות.

בכל מקרה אמרתי מה אנו מבקשים, לאור העובדה שהחקירה הפכה לגלויה וכרגע יודעים על מה החשד ויש אנשים הנמצאים בבריחה, ויש עוד דברים המצויים בפני ביהמ"ש שלא ארחיב עליהם כרגע, לכן מבקשים להרחיק את המשיב מהעיר שדרות.

עו"ד בן יהודה: נראה לי שמנסים לגלגל את הבלוף. לא מכובד מה שעושה המדינה. עומד פה קצין שאומר שמה שנאמר לפני שעתיים בביהמ"ש קמא אינו אמת.

מפנה לעמ' 4 להחלטת ביהמ"ש המתייחסת לפעולת החקירה ומפנה לשורה 13.

<#2#>

החלטה

המשיב נעצר בתאריך 20/10/13, בחשד לביצוע עבירות של שיגור חומר נפיץ והחזקת נשק או תחמושת, ותחילה הוארך מעצרו עד להיום בשעה 12:00. בדיון שהתקיים היום, בבקשה המחודשת להארכת המעצר, נאמר כי יש לתקן את בקשת המעצר, כך שסעיפי האישום המיוחסים למשיב יהיו שיבוש הליכי חקירה והעלמת ראיות. על יסוד זה, הורה בימ"ש על שחרורו של המשיב ב"הפקדת התחייבות עצמית בסכום של 5000 ₪ להבטיח התייצבותו לחקירה ולמשפט ככל שיפתח", ומכאן ערר המדינה.

יצוין, כי בקשת המדינה לעכב את שחרורו של המשיב לא נענתה, כאשר בהחלטתו של ביהמ"ש (כב' השופטת ס. כהן), שלא להיעתר לבקשת המדינה לעכב ביצוע שחרור, למעשה מתבסס ביהמ"ש על אותם נימוקים שבהחלטתו לשחרר את המשיב. מובן שעל נימוקים אלה יש לאפשר לצדדים להביא את עניינם בפני ערכאת הערעור, ועל כן לא היה מקום שלא להיעתר לבקשת המדינה לעכב את שחרורו של המשיב ולו לשעות מספר. ברור, כי בהחלטת ביהמ"ש שלא לעכב את השחרור יש כדי לפגום בזכות המדינה לקיים את הדיון מבלי לשנות את מצבו של המשיב.

בימ"ש השלום ציין, בצדק, כי רק במקרים חריגים לא יעתרו לבקשת צד לעכב את ביצוע ההחלטה, אך לא נימק מדוע המקרה שבפנינו הינו חריג שכזה, והיה מקום לאפשר הגשת הערר כאשר המשיב עדיין עצור.

מששוחרר המשיב הודיע ב"כ העוררת, כי לאחר התייעצות הוחלט אך לבקש את עיבוי תנאי שחרורו בתנאים.

כאמור, ברישא של החלטה זו עיקר המחלוקת סב סביב הטענה, כי כיום המשיב איננו חשוד יותר בעבירה המקורית הקשורה בהחזקת חומר נפיץ. עולה מהחלטת בימ"ש השלום כאילו המשטרה הטעתה את ביהמ"ש, אם לא בדיון שהתקיים אתמול, לפחות בדיון שהתקיים היום. אינני רואה עין בעין עם מסקנה זו של בימ"ש השלום. החקירה אכן התחילה בחשדות כפי שהובאו בפני ביהמ"ש, ובצדק, ועם התפתחות החקירה ולאור תוספות, נחקר המשיב בחשדות הנוספים. אכן, נאמרו דברים על ידי החוקר במהלך הדיון, אך עיון בתיק החקירה מלמד, כי הטעיה בוודאי שלא הייתה, לא כל שכן הטעיה מכוונת. ומשהיה חשש זה על יסוד להחלטת השחרור, הרי שיש ממש בערר.

ביהמ"ש לא בחן את כל הראיות שבתיק אלא הסתפק בחשדות האמורים, כאשר עיון בתיק מלמד שחשד סביר להשתתפותו של המשיב בעבירות שיוחסו לו, בוודאי שיש בתיק החקירה. במצב כזה, היה מקום לאפשר את המשך החקירה, לפחות אותן פעולות שיש לבצע בעת שהחשוד נמצא במעצר.

גם יש ממש בטענה המופיעה בערר, בכל הנוגע לחשש להשפעה על עדים, והדברים אף צויינו בפרוטוקול היום.

אשר על כן הערר מתקבל במובן זה שהמשיב מורחק מהעיר שדרות למשך שבועיים החל מהיום. כמו כן יחתום המשיב על ערבות עצמית בסך 20,000 ₪ וישיג ערבות צד ג' בסך 20,000 ₪ נוספים.

הערבות העצמית תיחתם היום ואילו ערבות צד ג' תיחתם אם בבימ"ש השלום באשקלון ואם בתחנת משטרת שדרות עד היום בשעה 20:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח חשון תשע"ד, 22/10/2013 במעמד הנוכחים.

הסנגור: מבקש עיכוב ביצוע מהנימוקים שגם ביהמ"ש עמד עליהם כדי שנוכל להגיש בקשה לביהמ"ש העליון.

עו"ד קליין: אני סבור שמדובר בהחלטת שחרור ואני סבור שניתן לערער עליה גם כאשר המשיב מורחק מהעיר שדרות. מבקש לדעת תוך שעה אם הסנגור מתכוון להגיש את הערר.

<#2#>

החלטה

לאחר בחינת החלטת בימ"ש השלום, ולאחר שקבעתי כי בימ"ש השלום טעה כאשר לא הורה על מעצרו של המשיב עד לקיום הדיון בערר, הרי שאין מקום להיעתר לבקשה זו.

#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח חשון תשע"ד, 22/10/2013 במעמד הנוכחים.