החלטה

עסקינן בתביעת נזיקין ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). התביעה הוגשה ביום 28/10/013 ע"י גב' ח.ע. (להלן: "התובעת") ילידת 1956 בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 25/12/012.

לתובעת זו לא נקבעו כתוצאה מהתאונה נכות צמיתה.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק והצעתי פשרה בסך 13,000 ₪ נטו אך הצעתי לא התקבלה. בקדם המשפט הראשון (והיחיד) שהתקיים בתיק ביום 21/12/016 הסברתי לב"כ הצדדים שנשגב מבינתי את הסירוב לפשרה, וניסיתי לגשר בין הפערים, אך ללא הצלחה.

מכל מקום, אינני נוהג לכפות פשרות. עם זאת לאור העובדה שלא עסקינן בתיק עם שאלות חבות, או תיק עם נכויות והפסדי השתכרות מרחיקות לכת, וכפי שהדברים משתקפים בעיני ביהמ"ש, ראוי ונכון לנהל תיק זה בהליך "סדר הדין המהיר".

כללי "סדר דין מהיר" קבועים בתקנות 214 א' - יב' לתקנות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). ההליך החל דרכו בארץ בתחילת המאה ה- 21 והוכיח עצמו כיעיל מאוד בהעניקו כלים לביהמ"ש לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת ומורכבות הסוגיה, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפניו.

לאחרונה אני ועמיתי ד"ר אביעד איגרא זכינו להוציא מהדורה שלישית לספר, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" ונשאלתי רבות, על ידי עמיתיי השופטים האם לא ראוי שאף תיקי נזקי גוף פשוטים יתנהלו לפי עקרונות בסדר דין מהיר?

לדידי התשובה לשאלה זו חיובית ואף ציינתי זאת בעבר (ראו ת.א. (ת"א) 34234-07-10 חיים פלח נ' אפרים משיח [פורסם בנבו] (החלטה מיום 19.3.13); ת.א. (ת"א) 22861-05-13 יצחק איליאדזנוב נ' אמיר יוסופוב [פורסם בנבו] (החלטה מיום 22.3.14)).

על אף שתקנות סדר דין מהיר לא חלות ישירות על תיקי פלת"ד (ראו תקנה 214ב(א) לתקנות), אני סבור שההיגיון הפנימי של תקנות 214 א' עד תקנה 214 ט"ז לתקנות, חלות על כל תביעה ששווים עד כ- 75,000 ₪.

תקנות אלו הותקנו בעקבות דו"ח הלורד וולף מאנגליה (Access To Justice,1996) והתקנות האנגליות בעקבותיו (Civil Procedures Rules – PART 28). מאחורי הדו"ח מסתמנת התובנה לפיה מערכת המשפט צריכה לחלק נכון את משאביה (בין היתר המשאב של זמן שיפוטי) לפי גובה התביעה ומורכבות העניין המובא בפניה.

מטרת תקנות אלו להעניק כלים לבית המשפט לדון בתביעות באופן צודק עד כמה שאפשר, להבטיח שמעמד הצדדים יהיה שווה, לחסוך בהוצאות, לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת, למורכבות הסוגיה, ותוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפני השופט (ראו מנחם קליין ואביעד איגרא, "סדר דין מהיר בבית משפט השלום", מהדורה שלישית, הוצאת נבו, עמ' 16-19).

משכך, בוטל העיקרון ולפיו "דין פרוטה כדין מאה" (מסכת סנהדרין, דף ח' עמ' א') והתקבלה התובנה לפיה כפי שתקציב הבריאות הוא מוגבל ולא ניתן להוסיף תרופות אין סוף לסל הבריאות, וכפי שתקציב החינוך הוא מוגבל ולא ניתן ליתן מענה לכל הצרכים של כל ילד בביה"ס, וכפי שתקציב הביטחון הוא מוגבל, ולא ניתן לממן אימונים לחיילים ללא סוף, כך גם תקציב מערכת המשפט מוגבל וביהמ"ש אינו יכול לאפשר את אותן זכויות הדיוניות ואותו זמן שיפוטי שמושקע בתיקים של מיליוני שקלים לתיקים של עשרות אלפי שקלים.

תיקי פלת"ד לא הוכללו בקטגוריה של תקנות סדר הדין המהיר, בין היתר בגלל סדרי דין מיוחדים בהליך זה (כגון תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1987) כפי שעולה מדברי ההסבר לתיקון מס' 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, אך בעיקר מהסיבה הפשוטה שתביעות אלו מוגשות ללא סכום. אני סבור שלאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קביעת אחוזי הנכות, הגשת תחשיב נזק ומתן הצעה מטעם ביהמ"ש, ברור, פחות או יותר, מה "שווה התיק" ולכן מדיניות שיפוטית ראויה צריכה ליישם עקרונות תקנות אלו - לפחות בשלב ההוכחות בתיק - גם בתיקי הנזיקין.

כך ייחסך עינוי דין וסחבת לצדדים לדיון, וכן למתדיינים אחרים הממתינים לתורם בבית המשפט. כך גם תשתנה המגמה המדאיגה של ירידה באמון הציבור בבתי המשפט המושפע ישירות מבעיית הסחבת (וראו לעניין זה מאמרי בעניין: " אמון הציבור במערכת המשפט ותופעת 'השפיטה המתגוננת'").

בתיק בו עסקינן, נראה שיש לעשות הכל בכדי לסיימו במהירות האפשרית ולא לאפשר חקירות ארוכות ומתישות לתובעת, עדיה ולמומחה שמינה ביהמ"ש.

משכך ולאור כל האמור לעיל הנני קובע שתיק זה יידון החל משלב ההוכחות לפי כללי "סדר הדין המהיר" שבתקנות 214 י"ד (א)-(ג) ולכן:

אני מורה, כי כל העדויות הראשיות בתיק זה תוגשנה בתצהירים במקביל על ידי התביעה ההגנה וצד ג' לא יאוחר מיום 1/3/017.

כל מסמך שצד רוצה להסתמך עליו יצורף לתצהירים, שאם לא כן , לא יתקבל כמוצג בתיק. כל עמוד מהמסמכים המצורפים לתצהיר יסומנו מספרית ממס' 1 והילך.

הגשת תצהירים כאמור לעיל איננה מותנית בקבלת תצהירי הצד שכנגד.

כל התצהירים יוגשו עם העתקים ישירות לצד שכנגד.

העדים יחקרו אך ורק בחקירה נגדית וב"כ הצד שהגיש תצהיר אחראי להופעת המצהיר לחקירה ללא זימון נוסף, אלא אם כן הצד שכנגד ויתר על החקירה הנגדית. הנני מקציב 30 דקות לחקירה נגדית של התובעת ו 15 דקות עבור חקירת כל אחד מיתר העדים.

עד שאינו בשליטת בעל הדין ויסרב למסור תצהיר, יוזמן ע"י ביהמ"ש עפ"י בקשה מפורטת על הניסיונות שנעשו לשכנע את העד למסור תצהיר. הבקשה תוגש תוך 7 ימים מעת הסירוב ולא יאוחר מאשר 20 ימים לפני מועד הדיון.

כל התנגדות לסעיף או מסמך שצורף לתצהיר, תוגש תוך 15 ימים מקבלת התצהיר והצד שכנגד יגיב להתנגדות תוך 7 ימים לאחר מכן.

בעל דין שיבקש לזמן את המומחה מטעם ביהמ"ש – יודיע למומחה על מועד הדיון תוך 7 ימים ויפקיד 1800 ₪ ע"ח שכרו, תוך 30 יום מהיום. הנני מקציב 30 דקות לחקירת המומחה.

הצדדים יהיו מוכנים לסיכומים בעל פה באותו יום.

כל צד יכין סיכומים בעל פה שלא יעבור 20 דקות וניתן יהיה להסתמך על האמור בתחשיבי הנזק. כמו כן יוכלו הצדדים להגיש רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב עד 7 ימים לפני מועד הדיון בהתאם לתקנה 241 ט"ו לתקנות.

פסק הדין יינתן, בע"ה, תוך 14 יום מהדיון ובהתאם לקבוע בתקנות 214 (א)-(ב) לתקנות.

הנני קובע את התיק להוכחות ליום 29/3/017 מהשעה 12:00, ועד לסיומו.

במידה ויסתבר שניהול ההליך ההוכחות היה מיותר, אשקול הטלת הוצאות משפט משמעותיות, ללא קשר להגבלת שיעור שכ"ט עו"ד שבחוק הפלת"ד, על פי סמכותו של בית המשפט לפי חוות דעת הלשכה המשפטית שבהנהלת בתי המשפט.

5129371

מזכירות תשלח החלטה זו בדואר רשום לצדדים

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ז, 20 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.