1. לפניי בקשה של עו"ד עדו עינת, בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב , ובהסכמת הנושה היחיד של החייב, לאשר את שכר טרחת המנהל המיוחד בשיעור של 20% בצירוף מע"מ, מכל סכום שיצטבר בקופת פשיטת הרגל.
2. ביום 23.10.2013 הוגשה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל כנגד החייב, על ידי הנושה עמותת רמת איתרי (להלן: "העמותה"), וזאת בגין פסק דין חלוט שנפסק לטובת העמותה בסך של 22,891,273.1 ₪. בהקשר זה יצוין, כי עד למועד זה לא הוגשה תביעת חוב על ידי גורם כלשהו והעמותה הינה הנושה היחיד של החייב.
3. ביום 5.1.2014 ניתן צו כינוס כנגד החייב במסגרתו נתמנה עו"ד עינת כמנהל המיוחד לנכסי החייב (להלן: "המנהל המיוחד").
4. המנהל המיוחד טוען בבקשתו, כי עריכת חקירות ובדיקות העלתה כי חששות העמותה בדבר הברחת נכסים התגלו כנכונות. לאחר שהוגשה הבקשה להתראת פשיטת רגל כנגד החייב ולאחר שהוגשה הבקשה למתן צו כינוס זמני ולהכרזה על פשיטת רגל, פעל החייב ביחד עם רעייתו הגב' מרים וייס להברחת נכסיהם, כך הן לגבי דירת המגורים של המשפחה ברחוב הקבלן 28, ירושלים (להלן: "דירת המגורים") והן לגבי דירת החייב המצויה ברחוב הפלמ"ח 49 בירושלים (להלן: "הדירה הנוספת").
5. לטענתו, מאז מינויו נעשו פעולות בהיקף נרחב לשם מניעת הברחת נכסי החייב ואף הוגשו שתי בקשות לבית המשפט לצו לאיסור דיספוזיציה הן על דירת המגורים והן על הדירה הנוספת. בנוסף, מדובר בהליך לא פשוט אשר יצריך עבודה מאומצת של ביצוע חקירות, הצלבת מידע וריכוז נתונים. בנסיבות אלה, סבור המנהל המיוחד כי ראוי לפסוק לו שכר טרחה בשיעור של 20% בצירוף מע"מ, מכל סכום שיצטבר בקופת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד מדגיש כי הבקשה מוגשת בהסכמת הנושה היחיד והמהותי של החייב.
6. הכונס הרשמי מתנגד לבקשה. לטענתו, אין מקום לדון בבקשה בשלב זה. בקשה לפסיקת שכר טרחה מיוחד ניתן לבחון רק בסיום ההליכים, רק לאחר ביצוע הפעולות בפועל ולאחר שתתברר תרומת המנהל המיוחד לקופת הנשייה וכקבוע בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה- 1985 (להלן: "תקנות השכר").
7. מוסיף הכונס הרשמי וטוען, כי אין בהסכמת הנושה בתיק להועיל לבקשת המנהל המיוחד ואין בה כדי להעניק אישור "אוטומטי" של בית המשפט לבקשה. בהקשר זה, טוען הכונס הרשמי כי שכר טרחת בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון אינו אמור להיות נשוא למשא ומתן בין הנושים לבין בעל התפקיד.
8. עוד טוען הכונס הרשמי, כי שכר טרחת בעל התפקיד בהליכי חדלות פירעון מחושב אך ורק על פי המסלולים הקבועים בתקנות השכר ולצדם האפשרות להגדלת או הקטנת השכר בהתאם לתקנה 13 לתקנות השכר.
9. בתגובת המנהל המיוחד לתגובת הכונס הרשמי, מציין המנהל המיוחד כי הוא אינו עותר כעת מבית המשפט לפסוק לו שכר טרחתו, אלא מדובר רק באישור מראש של מנגנון שכר הטרחה אשר ישולם בעתיד למנהל המיוחד, ככל שיעלה בידו להשיא כספים לקופת פשיטת הרגל.
10. בנוסף, טוען המנהל המיוחד כי שני הנכסים שאותרו על ידו- דירת המגורים ודירת החייב, אינם רשומים על שמו של החייב שכן הם "הוברחו". מדובר בעבודה מאומצת ורבה מבלי ויש מקום לעודד בעלי תפקידים לפעול לאיתור הרכוש, על מנת שבסופו של הליך, יאושר לו שכר מימוש שאין בו כדי להוות גמול על עבודתו.

דיון והכרעה

1. המנהל המיוחד מבקש מבית המשפט לאשר לו מראש שכר טרחה גבוה, וזאת בשל עבודה ניכרת ומאומצת בהליך, אשר עלולה להסתיים ללא תוצאות. המנהל המיוחד מפנה להחלטה של כב' השופט אורנשטיין בפש"ר ת"א 3000/08 MASTER CCM ואח' נ' רייפמן ואח' (פורסם בנבו, 9.2.14) (להלן: "פרשת רייפמן"). שם קבע בית המשפט כי:

"מטעמי מדיוניות, סבורני, כי טוב יהיה באם שכר הטרחה של בעלי תפקיד בגין ביצוע פעולות מיוחדות, מהסוג שציינתי לעיל, אך לא רק אלה, ייקבע מראש. בכך נעודד את בעלי התפקיד לפעול לאיתור רכוש של חייבים ובמידת הצורך בטיפול בכל הכרוך בקבלתו בפועל".

1. לאחר בחינת טענות הצדדים, סבורני כי המקרה שלפנינו שונה מפרשת רייפמן. בפרשת רייפמן בית המשפט פסק לנאמן 8% בצירוף מע"מ מכל סכום שיתקבל לקופת הפש"ר בגין פעולות שבוצעו המתייחסות לאיתור כספים, ניהול הליכים מורכבים, לרבות תביעות רבות בערכאות השונות והתדיינות בחו"ל וכן בגין פעולות עתידיות מורכבות וסבוכות, וכפי שנקבע בסעיף 13 להחלטה: "משכך, מסקנתי היא שאין מדובר בפעולה שגרתית שעל בעל תפקיד לנקוט בה, המזכה כרגיל בשכר מימוש כקבוע בתקנות השכר. לפנינו הליך הכרוך בעבודה מאומצת של בעל התפקיד הכרוכה בעלויות ניכרות, אך העיקר שגם בעתיד דרושה עבודה לא מבוטלת, וככל שתישא פרי, יהיה בכך כדי להעשיר את קופת פשיטת הרגל". במקרה דנן, המנהל המיוחד איתר שני נכסים שאינם רשומים על שמו של החייב. אין ספק, כי תידרש בחינה מעמיקה ויסודית על מנת להגיע לחקר האמת. עם זאת, בשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות מה יידרש מהמנהל המיוחד לשם ביצוע הפעולות ועד כמה הפעולות תהינה נרחבות וחריגות. ייתכן, כי פעולותיו החריגות של המנהל המיוחד יזכו אותו בשכר מיוחד גם במקרה שפעולותיו לא יישאו פרי, אולם סבורני כי לא זו העת להגיש את הבקשה, הגם שמדובר אך ורק באישור מראש של מנגנון שכר הטרחה אשר ישולם בעתיד.
2. אוסיף, כי הסכמת הנושה המהותי והיחיד של החייב היא חשובה ובעלת משקל מכריע כאשר עסקינן בבקשה לפסיקת שכר מיוחד ואכן, הסכמת הנושה תילקח בחשבון בבוא העת.
3. לאור האמור, הבקשה נדחית.
4. המנהל המיוחד רשאי להגיש את הבקשה עם סיום ההליכים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ה, 28 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.