לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקשת, הנתבעת בתיק, ביום 15.12.13.

הבקשה הוגשה ללא צירוף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה. על כן, ולו מטעם זה דינה להידחות.

דין הבקשה במתקונתה הנוכחית להידחות אף לגופו של עניין, וזאת מהנימוקים שלהלן:

המבקשת טוענת בבקשתה כי לא קיבלה את הזימון לדיון.

תמוהה בעיניי הטענה, כאשר כל כתבי בי הדין שנשלחו למבקשת נשלחו לאותה כתובת שאליה נשלח פסק הדין. אך, משום מה המבקשת מאשרת רק את קבלת פסק הדין בידיה. למותר לציין, כי הזימון לדיון הומצא למבקשת לאותה כתובת, אך דבר הדואר נשלח עם ציון "לא ידוע". המבקשת, אינה מוסרת כל הסבר, הכיצד הזימון לדיון חזר מאותה כתובת כ "לא ידוע", ואילו פסק הדין כן התקבל בידיה למרות שמדובר באותה כתובת.

לא זו אף זו: גם התובעת מסרה למבקשת את כתב התביעה והזימון לדיון, והגישה על כך תצהיר מפורט.

הגם שאצא מתוך הנחה כי המבקשת לא קיבלה לידיה את הזימון לדיון, הרי שאין די בכך. זאת, שכן הבקשה אינה מעלה כל טענת הגנה. המבקשת טוענת כי עמדה לרשותה אופציה להארכת תקופת השכירות, אך אינה טוענת כי סיכמה עם התובעת לממש את האופציה.

בנסיבות, אין בידי להיעתר לבקשה במתקונתה הנוכחית.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ד, 18 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.