1. לפניי בקשה להעברת מקום הדיון מבית משפט זה לבית משפט השלום בירושלים. אף שבהחלטה קודמת מהיום קבעתי כי סוגיית הסמכות המקומית תידון בדיון, הרי לנוכח העובדה שהמבקש השיב לתשובת המשיבה, אדון בבקשה כבר בשלב זה, על מנת לחסוך את זמנם של הצדדים.
2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.
3. ראשית ייאמר, כי בסעיף 5 לכתב התביעה, ציינה התובעת כי "התובע נסע עם הרכב בחוף הים בשפיים...", ורק במסגרת התשובה לבקשה מצאה לנכון לפרט כי "התובע נסע בחוף הים מדרום לשפיים ליד הרצליה ותל אביב" (סעיף 1 לתשובה). טענה זו היא טענה עובדתית, שעומדת בסתירה לאמור בכתב התביעה, ואף לא נתמכה בתצהיר כדין – וכבר מטעם זה, יש לדחות את הטענה כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה.
4. זאת ועוד, צודק ב"כ הנתבע כי על פי תקנה 3 (א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, מסורה הסמכות המקומית לבית המשפט בירושלים. תקנה 3 (א1) הנ"ל מתנה על הוראות תקנה 3 (א) וקובעת:

"על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט".

1. הטענה כי לתובעת, היא המשיבה בבקשה זו, סניף בירושלים לא הוכחשה בתשובה – ומכאן שהיה על התובעת להגיש תביעתה בירושלים לפי תקנה 3 (א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, סמכות השיפוט המקומית בתובענה זו נתונה לבית משפט השלום בירושלים, ובית משפט זה משולל סמכות מקומית לדון בתובענה.
2. יוער, כי אני ער לעובדה שהעברת הדיון שלושה ימים לפני הדיון המקדמי הקבוע בתיק עלולה להביא להארכת ההתדיינות, אולם האחריות לכך מוטלת במלואה על התובעת, אשר הגישה את תגובתה לבקשה להעברת מקום השיפוט רק היום, 29.5.2014, וזאת אף שבהחלטת כב' השופט עזריה אלקלעי מיום 9.12.2013 נדרשה להגיב בתוך 14 יום, קרי – עד יום 23.12.2014.

מאחר שהמבקשת איחרה בהגשת התשובה כחמישה חודשים, היא לא תוכל להישמע בטענות בדבר יעילות ההליך.

1. אשר על כן, ומתוקף סמכותי לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, אני מורה על העברת הדיון בתיק זה לבית משפט השלום בירושלים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ד, 29 מאי 2014, בהעדר הצדדים.