1. התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה כספית ע"ס 5,122 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו ולרכבו מדגם הונדה מ.ר. 71-232-70 (להלן: "ההונדה") כתוצאה מתואנת דרכים שהתרחשה ביום 3/5/13 (לא ביום 5/5/13, כפי שצויין בכתב התביעה בטעות) בין ההונדה לבין רכבו של הנתבע מדגם פולקסווגן מ.ר. 78-340-36 (להלן: "הפולקסווגן").

2. התובע טען בתביעתו כי בעת התאונה ההונדה היתה בעצירה מוחלטת לפני רמזור אדום בקרית מוצקין, כשלפתע הפולקסווגן פגעה בחלקה האחורי של ההונדה וכתוצאה מכך נגרמו להונדה נזקים בחלקה האחורי, כמפורט בחוו"ד של השמאי ר. דגן, אשר העתק ממנה צורף לכתב התביעה.

3. הנתבע טען בכתב ההגנה שהגיש כי רכבו עמד מאחורי ההונדה בצומת מרומזרת בשד' בן גוריון בקרית מוצקין ולפתע ההונדה נסעה לאחור ופגעה בפולקווסגן.

4. בישיבת ביהמ"ש מיום 16/3/14, ב"כ הצדדים הודיעו שאין מחלוקת ביניהם לעניין שיעור הנזק ואין צורך בהזמנת השמאי מטעם התובע למתן עדות.

5. בדיון מיום 9/7/14 ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש להכריע בתיק זה על דרך הפשרה בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ובאותו דיון העידו ונחקרו שני הנהגים של הרכבים ואשתו של הנתבע .

6. לפיכך, השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הינה שאלה עובדתית, האם הפולקסווגן פגעה בהונדה מאחור, עת עצרה ברמזור אדום, כגרסת התובע, או, שההונדה נסעה אחורנית במקום לנסוע קדימה ופגעה בפולקסווגן, אשר עצרה מאחוריה.

דיון והכרעה:

7. לאחר עיון בכתבי הטענות, בעדויות הצדדים ועדיהם ובמסמכים שהוגשו, אני מאמץ את גרסת התובע ונותן בה אימון וקובע שהתאונה ארעה עת הפולקסווגן פגעה בהונדה מאחור בהיותה בעצירה ברמזור אדום.

8. עפ"י ההגיון הפשוט, שני רכבים שעצרו ברמזור אדום, אחד אחרי השני יסעו קדימה בהתחלף הרמזור לאדום ונסיעת ההונדה לאחור, כאשר מדובר בתיבת הילוכים אוטומטית מחייבת ביצוע פעולה מיוחדת בתיבת ההילוכים המאפשרת את ההסעה אחורנית.

לעומת זאת, פגיעת הפולקסווגן מאחור מתאפשרת ע"י אי עצירה במועד הנכון או שחרור הרגל מהבלמים ללא ביצוע פעולה נוספת.

9. בנוסף, שוכנעתי שהתובע ניגש למשטרה עוד באותו יום עם מספר הרישוי של הפולקסווגן ונתבקש להגיש שוב ביום 5/5/13 וכל זאת על מנת לקבל את פרטי הבעלים של אותו רכב.

במידה והתובע הוא זה שנסע אחורנית, בניגוד לתקנות, ספק בעיני אם היה מתאמץ ומתלונן למשטרה ויקח סיכון שיועמד לדין, דבר שלא נעשה ע"י נהג הפולקסווגן.

10. לאור האמור לעיל, אני מחליט שהאחריות לארוע התאונה ולגרימת נזקים לתובע ולרכבו מוטלת על הנתבע וחובתו לפצות את התובע בגינם.

11. לפיכך, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע, לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. סך של 4,874 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/6/13 ועד למועד התשלום בפועל.

ב. סך של 372 ₪ בגין האגרה ששולמה ע"י התובע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 6/11/13 ועד למועד התשלום בפועל.

ג. סך של 900 ₪ בגין שכ"ט עו"ד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הסכומים שנפסקו ישולמו לתובע תוך 30 יום מיום מסירת העתק מפסק דין זה לידי ב"כ הנתבע.

12. בהתחשב באופן ניהול המשפט, אני פוטר את התובע מתשלום מחצית שניה של האגרה.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים ותסרוק את המוצגים ת/1, נ/1 בתיק.

ניתן היום, כ"ב אב תשע"ד, 18 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.