<#2#>

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד רויטל בן שבת כץ

ב"כ המשיב 2 עו"ד לבנת מלמד

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזרת על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה בצירוף מידע.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. המידע הוא מלפני שנתיים.

ב"כ המשיב 2: מגישה טופס הרשעות קודמות מתעבורה.

ב"כ העותר: ההחלטה של ועדת השחרורים נסובה כולה על נימוק אחד, הוועדה דחתה את השחרור מהסיבה שהעותר שוחרר לפני 8 שנים שחרור מוקדם בתוכנית רש"א.

מדובר בשיקול אחד ויחיד כאשר אנו יודעים שועדת שחרורים צריכה לשקול שיקולים רבים ואחרים שלטעמי הוועדה שגתה שלא נתנה עליהם את הדעת. השיקולים האלה מצביעים על כך שהמצב כיום הוא שונה מהמצב והנסיבות בהם היה העותר לפני 8 שנים. העותר יצא ל- 23 חופשות במהלך מאסרו, דבר שהוועדה לא התייחסה אליו בהחלטתה, כשהוא שב וחוזר בזמן ולא מפר. הנדבך הנוסף הוא שהעותר עובד במעון ואדם שנשקפת ממנו מסוכנות לא היה עובד במקום כזה. כחלק מהשיקולים צריך לשקול גם את פני העתיד, האם יש בתוכניות השיקום שהוכנו על ידי העותר לאיין את המסוכנות. מעבר לזה בשונה מהמאסרים הקודמים בשנת 2006, הפעם הזו העותר גם יוצא לחופשות וגם עבר טיפול בעודו שוהה בכלא, בשנת 2006 לא עבר טיפולים ולא זכה לחופשות, זו פעם ראשונה שהוא עובד קורס שליטה בכעסים על פי המלצת רש"א, לפני המלצת רש"א הגורמים הטיפוליים בכלא לא סברו שהוא צריך טיפול. תחילה רש"א הסכימה לקבלו עם איזוק אלקטרוני ולאחר מכן רש"א צירפה מכתב שלצערה הרב מסיבות טכניות לא ניתן להתקין איזוק במזרח ירושלים ולכן פנינו לרש"א, אנחנו שכרנו דירה במקום אחר, הוועדה לא נתנה לי פתח. לכן אני גם באה וטוענת שאילו הוועדה היתה מאפשרת לי את הפתח ולבוא בפניה, לא פנינו לוועדה. אנחנו סבורים שמכלול השיקולים מורים על כך שההחלטה לא היתה סבירה. אין לנו התנגדות שיהיה אזיוק.

אם ביהמ"ש סבור שזה מדובר בנדבך שעשוי לאיין את המסוכנות ביהמ"ש יכול להחזיר את הדיון לוועדה שישקול גם את העניין הזה של האיזוק.

העותר אמור להשתחרר שחרור מלא באוק' 2015.

לא אחת ולא פעמיים זכו אסירים כאלו לשחרור מוקדם וגם כאלו שקיבלו בעברם שחרור מוקדם.

העותר אמר שהדירה שהוא שכר בעין עקובה שהיא לא שייכת למזרח ירושלים, כשפנינו לרש"א, רש"א אמר שהם לא יכולים להעניק לו תוכנית שיקומית בעין עקובה, מי שבנה לו את התוכנית זה רש"א שקשורה לאזור מגוריו, אזור מזרח ירושלים ולפי מה שהבנתי רש"א לא מוכנה למעשה להעניק לו תוכנית שיקומית בעין עקובה. אני נמצאת במצב שלמעשה יש לי תוכנית שיקומית ביד שאין לי מה לעשות איתה ללא איזוק אלקטרוני. איך רש"א יכולה לסתור את עצמה, יש דו"ח של רש"א שאומר שיש נסיבות טכניות. יש לי תוכנית של רש"א שלא מדברת על איזוק.

מפנה להמלצה הראשונית של רש"א, בתוכנית עצמה לא מופיע עניין האיזוק, הוועדה הראשונה מאוד התלהבה מהעניין של האיזוק. פנינו לרש"א מרכזי בירושלים שהם קיבלו את המכתב שלי ופניתי וביקשתי ואנו רצינו לכבד את כל רוח ההחלטה וכן לאפשר לו להשתתף, וכאן מוסיף מנהל מחוז ירושלים של רש"א, ההמלצה להוסיף איזוק אלקטרוני במזרח ירושלים אינה ברת ביצוע.

ב"כ המשיב 2: מפנה לדו"ח העו"ס.

ב"כ העותר: חבל לי לפספס את השיקום של העותר כי מה שקורה עכשיו, הוא יכול להישאר תקופה זו בכלא ללא המשך טיפולים וללא שיקום בזמן שהוא יכול לצאת ולהיות מפוקח בתוכנית של רש"א, גם שיחות פרטניות, גם קבוצה טיפולית וגם עבודה וזה כן מקום. יש בידי פסיקה שאני רוצה להציג לביהמ"ש של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, שם היה אסיר בעל עבר פלילי עשיר ומכובד הכולל 8 הרשעות קודמות במאה עבירות, שם ביהמ"ש קובע כי חיפוש אחר תוכנית שיקום כזו או אחרת... מצטטת.

אני הראיתי שכאן לאורך כל המאסר וזה מאסר ארוך, העותר הוכיח שהוא עבר שינוי אמיתי, זה משהו שלא היה קיים קודם, כל ההתנהגות זה דברים שלא היו קיימים קודם ולכן אני סבורה שהחלטת הוועדה היתה לא סבירה.

מציגה את ההחלטה לביהמ"ש.

מעבר לזה יש לי עוד החלטות של שחרורים של אסירים רצידיביסטים עם מאסר רביעי וחמישי ועדיין זכו לקבל שחרור מוקדם עם תוכניות רש"א.

חשוב גם לציין שלפני 8 שנים העותר היה מאוד צעיר והיום המצב הוא שונה, הוא עבר תהליך של בגרות, הוא עתיד להינשא, רוצה להתחיל את החיים, רוצה להיות אב ולהקים משפחה.

ב"כ המשיב 2: מה שהוועדה הראשונה מחקה זה מה שהובהר בדו"ח העו"ס, הוא מתאים לתוכנית רש"א עם איזוק אלקטרוני, לכתחילה היה ברור שנדרש איזוק לאור המסוכנות שלו.

ב"כ העותר: מבחינה טכנית אי אפשר. אנחנו נמנע כאן מאסיר תוכנית שיקום. מלכתחילה הוועדה סברה שניתן יהיה להחזיקו באיזוק אלקטרוני אך לא וזו טעות.

לאור המלצת בית המשפט, ולאחר שהתייעצתי עם העותר, העותר מבקש לחזור בו מן העתירה.

<#3#>

פסק דין

לאור המלצת ביהמ"ש, לאחר ששמע את המלצת ביהמ"ש באמצעות באת כוחו, אנו דוחים את העתירה.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"א טבת תשע"ד, 24/12/2013 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.