המבקשים עותרים בבקשה לביטול פסק הדן שניתן כנגדם בהעדר הגנה, ביום 28.4.2014, כלומר לפני למעלה משנתיים.

לטענת המבקשים, במועד הרלוונטי למסירת כתבי התביעה, לא התגוררו בכתובת שבה הומצאו כתבי התביעה (על דרך הדבקה). יחד עם זאת, הם מודים, כי לא עדכנו את המען החדש לאותה עת במרשם האוכלוסין, משום שלשיטתם נעדרו מן המען הקבוע באופן זמני, עקב סכסוך.

המבקשים ממשיכים וטוענים, כי לא ניתנה להם ההזדמנות להתגונן, מפאת שלא קיבלו את התביעה ולא ידעו על המשפט.

לגופן של הטענות בכתב התביעה, נטען כי המבקשת נהגה את הרכב המעורב בתאונה, ולגרסתה נהגת הרכב השני סטתה ממסלולה, שנועד לפנייה שמאלה בלבד, לעבר הנתיב האמצעי שבו נהגה המבקשת, והוא נועד לנסיעה ישר בלבד. כתוצאה מסטייה בלתי זהירה זו, פגעה בכנף שמאלית אחורית של רכב המבקשים. מכאן, שהאשמה בתאונה היא של נהגת הרכב המבוטח ע"י התובעת, ולמבקשים אף עילה לתביעה שכנגד.

המשיבה טוענת כי ללא כל הצדקה מוגשת הבקשה לביטול פסק הדין זמן ממושך ביותר לאחר מתן פסק הדין, והמבקשים הם אלה שגרמו לכך שלא קיבלו את התביעות משום שלא עדכנו את מענם הרשמי. לגוף התביעה, נטען כי המבקשת היא שסטתה מהנתיב הימני אל עבר הנתיב האמצעי, אליו עברה בזהירות נהגת הרכב הנפגע, וכך פגעה ברכבה.

לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לתשלום הוצאות משפט. אין וקל שהתביעה לא הומצאה בפועל למבקשים עם זאת, המבקשים אינם יכולים להלין שכן לא עדכנו את המען הנכון במרשם האוכלוסין, התביעות הומצאו לכתובתם הרשמית, והם לא טרחו אף לדרשו את המכתבים שהונחו שם עבורם.

אשר להגנה, אני סבורה כי המבקשים הציגו הגנה אפשרית (אם לא למעלה מכך), כך שנראה כי סיכוייהם להצליח בהגנתם טובים. העובדה כי המשיבה מודה שהנהגת מטעמה סטתה מנתיב לנתיב עומדת למבקשים לחיזוק טענתם.

מכאן, אני מורה על ביטול פסק הדין כמבוקש.

הביטול כרוך בתשלום הוצאות משפט למשיבה, אשר בדין הסתמכה על הכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין, בסך 1,700 ₪, תוך 21 יום מיום קבלת החלטה זו.

כתב הגנה יוגש תוך 14 ים מיום ביצוע התשלום כאמור.

לא ישולמו ההוצאות, ישאר פסק הדין על כנו.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ב' תשרי תשע"ז, 04 אוקטובר 2016, בהעדר.