הצדדים הסמיכוני ליתן הכרעה בתביעה בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת על סמך סיכומים בכתב שהגישו, כתבי הטענות והמסמכים שצורפו אליהם.

התביעה שבפני הינה תביעה לתשלום בסך של 225 ₪ שהתובע טוען כי הנתבעת 2, כמבטחת הנתבע 1, סרבה לשלם מתוך סכום נזק שנדרש על ידי התובע ואשר נגרם לטענתו כתוצאה מתאונה שארעה ביום 24.6.2013.

הסכום הנתבע הינו חלק משכר טרחת השמאי שנשכר על ידי התובע על מנת להעריך את נזקיו בעקבות התאונה, ואשר העמיד את שכרו על סך של 735 ₪ בצירוף מע"מ, ובסה"כ 867 ₪, כאשר הנתבעת הסכימה לשלם סך של 650 ₪ בלבד בעבור שכר טרחת השמאי. חוות הדעת של השמאי התייחסה הן לנזק הישיר לרכב התובע והן לירידת הערך שנגרמה לו, והנתבעת פיצתה את התובע בגין נזקים אלו בהתאם לאמור בחוות הדעת.

לאחר עיון במלוא טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי הטענות ובמסמכים, אני דוחה את התביעה, ורק בשל ההסדר הדיוני אינני עושה צו להוצאות. אכן סבורה אני, כטענת הנתבעים, כי הדברים המובאים בסיכומיהם, בין היתר בפסקי דין קודמים שניתנו על ידי, מתאימים למקרה שבהינו בבחינת עיסוק ב"זוטי דברים" כאשר שכר הטרחה ששולם הינו סביר וראוי בנסיבות הענין, וגם באם ניתן היה לקבוע ששכ"ט גבוה ב-50 או 100 ₪ ממה ששולם הוא סביר, אין בכך להצדיק הגשת תביעה זו, שכאמור, ההוצאות הכרוכות בה עולות פי כמה על הפרש זעום זה.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"ד, 22 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.