בפני כב' הרשם שמעון רומי

תובעת: אורפז חשמל בע"מ – ח"פ 511462624

נגד

נתבעים: 1. אייל בן עזרי – ת"ז 037409679

2. אושיק בן עזרי – ת"ז 25642166

3. הדור הדיור יזמות ובניין בע"מ – ח"פ 514278712

4. יוסף בן עזרי – ת"ז 004315560

ביום 2/1/2014 בהעדר הגנה ניתן פס"ד לטובת התובעת כנגד ארבעה הנתבעים.

ביום 5/2/2014 הגישו הנתבעים 1,3,4 בקשה לביטול פסה"ד.

הבקשה (15 עמודים) נסמכת בתצהיר הנתבע 4, בו מוצהר, כי נעשה הוא לסמוך את בקשתם של המבקשים/ הנתבעים 1,2,4.

הנתבע 4 מעיד על עצמו, כי הוא מנהל ובעל המניות של הנתבעת 2 (צריך להיות נתבעת 3 – ש.ר) ואביו של הנתבע 1.

ביום 20/11/2013, בסמוך לאחר שנתקבל כתב התביעה הגיע המצהיר אל משרדי התובעת, שילם 2,256.00 ₪ בעבור הנתבע 1 ו- 29,480.00 ₪ עבור חובה של הנתבעת 3.

נספח ב' לתצהיר הוא כרטסת ממוינת של התובעת מיום 29/1/2014, המגלה, איפוס חוב לאחר שני התשלומים הנ"ל.

כיון ששולם חובם של הנתבע 1 ושל הנתבעת 3, לאחר קבלת כתב התביעה, מצהיר המצהיר, יש לבטל את פסה"ד.

המבקש מציין, כי מעצם ניהול כרטסת נפרדת לנתבע 1 ולנתבעת 3, ברור, כי לו עצמו אין כל חוב ואין הוא ערב לחובו של אחר, זולתו.

תשובת התובעת הוגשה ביום 13/2/2014 על גבי 3 עמודים זו מציעה לדחות את הבקשה באשר כלל לא הוגש כתב הגנה, למרות מסירת כתב התביעה, לאחר שהוגשה התביעה וביודעם עובדה זו, סרו כעולה מצרופות בקשתם אל התובעת ושילמו על חשבון כעולה מצרופות ב' וג' של הבקשה לביטול פסה"ד.

מכאן, המבקשים הודו מפורשות ובהתנהגות, כי לא הגישו כתב הגנה, כי שילמו על חשבון החוב ועל כן אין מקום לביטול פסה"ד.

המשיבה מציינת, כי אין מקום לביטול מחובת הצדק מעת שמודים המבקשים במסירת כתב התביעה וממילא מעת שמצאו לנכון לשלם על חשבון חובם לאחר מכן.

באשר לביטול בשל סיכוי ההגנה מציינת המשיבה, כי משהודו המבקשים בחובם באמצעות תשלום על חשבון החוב נמנעו מלפרט מה הגנה בפיהם, אין מקום לבטל את פסה"ד.

עוד מציינת התשובה, כי מדובר בעסק משפחתי, כעולה מסעיף 2 ו-3 לתביעה ,כי כל אחד מיחידי הנתבעים יצר יחד ולחוד חובות וחבויות וכפועל יוצא מכך, יש להרים את מסך ההתאגדות שבין הנתבעת 3 לבין הנתבע 4 ולחייבו באופן אישי.

קל וחומר, מעת שהמבקשים לא הביאו שום מידע מפורט, מדוע אין להרים את מסך ההתאגדות.

תשובת הנתבעים (10 עמודים) מיום 19/2/2014 מציינת, כי המשיבה לא טרחה להגיש תצהיר מחד, מאידך, מודה היא על תשלום הסכומים ששולמו ופורטו בבקשה.

אי הגשת כתב הגנה אליבא דתשובה, נובע "מהתנהלות משפטית מוטעית ובייחוד מהעדר ייצוג משפטי".

בחנתי את מכלול הכתבים ואין לי אלא לקבוע, כי אין לנתבעים הגנה כלשהי ולו לכאורה מפני ההפרש שבין סכום התביעה לסכום ששולם לאחר המצאת כתב התביעה.

אין מקום לביטול פסה"ד מחובת הצדק, גם אם סבורים הנתבעים, כי התנהלותם המוטעית והעדר יצוג מחייבים זאת.

כתב התביעה מפרט את חובם של הנתבע 1 והנתבעת 3 (סעיף 6ה').

סכומים אלו שולמו לאחר הגשת כתב התביעה.

לא מצאתי התייחסות כלשהי ביחס לחובו של הנתבע 2, בבקשה ובתשובה של המבקשים, זולת הצבעה לעבר איפוס חובם של הנתבע 1 והנתבעת 3.

המחלוקת שבין הצדדים אם שולם חוב זה על חשבון הסכום הנתבע, או תחתיו, אין בה כדי להצביע על הגנה לכאורה, קל וחומר מעת שמדובר בתביעה המבוססת בין היתר על הרמת מסך, עפ"י כתב התביעה .

לא נעלם מעיני, כי הנתבעת 3 לא ביקשה לבטל את פסה"ד וממילא, נותר הוא על כנו ביחס אליה.

סופו של דבר הוא, כי יש לדחות הבקשה לביטול פסה"ד שניתן כדין, וכך אני מחליט.

הנתבעים 1,2 ו-4, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות התובעת לשכ"ט עו"ד, בשל העיסוק הנוסף שנכפה עליה מעבר למחויב מן המציאות, בסכום של 1,200.00 ₪, אותו ישלמו לתובעת, בתוך 30 ימים מהיום.

לא יעשה כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.