בפני תביעה בגין נזקים אשר התובעים טוענים כי נגרמו להם בתאונת דרכים מיום 14.5.2013.

לטענת התובעים, בעת שהתובע 2 נהג ברכבם, במסלול השמאלי בכביש 4, בקטע הכביש שבין צומת מורשה לצומת רעננה, פגע בו הנתבע 1 מאחור בפינה האחורית ימנית של הרכב.

בנספח לתביעתו, שירטט התובע 2 את אופן הפגיעה כך שחזית רכבו של הנתבע פגע בפינה האחורית – ימנית של רכבו.

התובעים טוענים כי נגרמו להם נזקים כספיים בסך 2,956 ₪ בגין הפסד השתתפות עצמית ואובדן ימי עבודה וכן עגמת נפש אותה הם מעריכים בסך 1,000 ₪.

לטענת הנתבעים, בעת שהנתבע 1 נסע בנתיב האמצעי מבין שלושת הנתיבים, סטה לפתע התובע 2 עם רכבו אל עבר נתיב נסיעתו של הנתבע 1 ופגע ברכבו כך שצידו האחורי ימני של רכב התובעים פגע בצידו הקדמי ימני של רכב הנתבע 1.

הנתבעים טוענים כי התובע 2 הוא האחראי הבלעדי להתרחשות התאונה.

התובע 2 העיד בעצמו ואף הביא לעדות מטעמו את הגב' אלכסנדרה ריגורודצקי אשר כבר עתה אציין כי מעדותה לא ניתן היה להבין כיצד בדיוק התרחשה התאונה וזאת בשל קשיי שפה.

מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 בעצמו.

מעיון בתמונות הנזקים שנגרמו לרכבי הצדדים [נ/1], מתברר כי הם, הנזקים, מתיישבים יותר עם גרסת הנתבעים מאשר עם גרסת התובעים. בתמונות לא נראים כל נזקים לחזית רכבו של הנתבע 1, אלא נזקים בצידי הרכבים.

לכך יש להוסיף את העובדה כי על פי עדותם, לא התובע 2 ולא העדה מטעמו ראו את התובע טרם הפגיעה, דבר אשר לא הפריע לתובעים לטעון בכתב התביעה [בפסקה האחרונה] כי "כנראה שעקב שיחת טלפון, הנהג איבד שליטה ונכנס ברכבי...".

סביר בעיני יותר, כי התאונה התרחשה בעת שהתובע 2 ניסה לעבור מנתיבו לנתיב האמצעי, לא הבחין בנתבע 1 שנסע לימינו – ופגע בו.

לפיכך, התביעה נדחית.

התובעים ישלמו הוצאות משפט בסך 500 ₪ לכל אחד מהנתבעים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ד, 19 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה