בפניי תביעה כספית בסכום המקסימלי האפשרי בבית משפט זה.

1. התובעת מתגוררת בקרית טבעון,  בחצר ביתה, בתוך סבך צמחייה ומעל בריכת השחייה נמתח כבל תקשורת בגובה של כמטר, המשמש את הנתבעת ואת חברת בזק. מיקום הכבל מגביל את שימוש התובעת בחצר ביתה ובבריכה, והיא אף חוששת לגזום את הצמחיה מחשש פן תפגע בכבל ותוטל עליה אחריות בגין הפגיעה בו. 

2. לטענת התובעת, היא פנתה לנתבעת ולחברת בזק בדרישה שיעתיקו את הכבל, אך הן סרבו לעשות כן. נטען כי כנראה שיקולים של חסכון בעלויות עומדים מאחורי הסירוב להעתיק את הכבל.

3. בתביעתה המקורית עתרה התובעת, לצד תביעתה הכספית,  למתן צו עשה לפיו יורה בית המשפט להעתיק את הכבל לקצה החלקה. בעקבות החלטה שניתנה על ידי בעניין זה, תיקנה התובעת את כתב התביעה באופן שכלל תביעה כספית בלבד. עיקרה של התביעה הכספית, פיצוי ודמי שימוש בגין השימוש שנעשה בחצרי התובעת על ידי מתיחת הכבל בהם.

4. הנתבעת טוענת, כי הכבל הוא חלק מתשתית פיזית שהוקמה על ידי בזק, שייכת לבזק האחריות להצבת הכבל ולתחזוקתו מוטלת על חברת בזק, וככלל, על זו האחרונה מוטלת האחריות לכל עניין הקשור לתשתית ולכבל בפרט. נטען עוד כי הנתבעת אף מנועה מלגעת בתשתית או לטפל בה, והקשר שלה לתשתית הוא השימוש שנעשה בה להעברת מידע כנגד תשלום דמי שימוש לבזק. 

5. לשם שלמות התמונה ובשל חשיבות הדבר לענייננו, יצוין כי התובעת הגישה תביעה מקבילה נגד בזק (לטענת התובעת לאור עצה שקיבלה להגיש תביעות נפרדות) ובה נטענו טענות דומות. חשוב לציין כי בתביעה נגד בזק נחתם הסכם פשרה, שאחת מתוצאותיו הסדרת הכבל על ידי הצבת עמוד והגבהת הכבל. המצב כיום אפוא, שהכבל הועתק והבעיה נפתרה על ידי בזק. התובעת טענה כי הסכם הפשרה עליו חתמה כלל סעיף סודיות לפיו התחייבה שלא לחשוף את תוכנו.

6. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לי, אני סבור כי דין התביעה להידחות. אנמק את מסקנתי: 

7. שוכנעתי בטענת הנתבעת כי הכבל הנו חלק מתשתית שהוקמה על ידי חברת בזק, שייכת לבזק והאחריות עליה, כמו גם האחריות למיקום הצבת הכבל ולתחזוקתו, היא באחריותה הבלעדית של בזק. בעניין זה העיד בפניי מר כמאל ג'ואמיס, העובד כמפקח תשתית של הנתבעת, שדבריו מקובלים עלי ותואמים את יתר הנתונים שהובאו בפניי, וציין כי הכבלים הנם באחריות חברת בזק כחלק מהתשתית השייכת לה. 

8. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה הפשוטה כי לאחר הגשת התביעה המקבילה נגד בזק, פעלה זו האחרונה והסדירה את מעבר הכבל בחצר ובין היתר הותקן עמוד המתנשא לגובה עליו נמתח הכבל,  באופן שהשביע את רצון התובעת (ראו נ/1). עוד ולשם השלמת עניין זה, סבורני כי התחייבות התובעת לשמור על סודיות הסכם הפשרה שנחתם עם בזק, שמכוחו כנראה הוסדרה מתיחת הכבל, ואי חשיפת פרטי ההסכם, פועלת לחובתה במיוחד כשתביעתה כאן היא ״התאום הסיאמי״ לתביעה נגד בזק וקשורה בה קשר בל ינותק.

9. דומה כי האמור בחוק התקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב – 1982, בין היתר פרק י' שבו, תומך בנטען על ידי הנתבעת ובמצב השורר בכל הקשור לתשתיות התקשורת הקיימות במדינה.

10. איני מתעלם מכך כי הכבל המדובר מורכב למעשה מצמד של שני כבלים, שאחד מהם מיועד לשימוש הנתבעת. אין בכך כדי לשנות ממסקנתי. אין מחלוקת שהנתבעת עושה שימוש בתשתית השייכת לבזק להעברת מידע בהתאם להסדר שפרטיו לא הובררו עד תום. השימוש שנעשה על ידי הנתבעת, גם אם באופן בלעדי באחד משני הכבלים, אין בו כדי להטיל אחריות עליה בכל הקשור לעניינים הנוגעים בתשתית הפיזית. הוא שנאמר, הנתבעת משתמשת בתשתית של חברת בזק תמורת תשלום, וצמד הכבלים הם חלק מתשתית השייכת לבזק.  

11. מעל הנדרש, גם אם אניח כי על הנתבעת אחריות מסוימת להצבת התשתית, התובעת לא הוכיחה כלל את גובה דמי השימוש הראויים שהיא זכאית להם. הטענה לדמי שימוש טעונה הוכחה. התובעת לא הביאה ראיות להוכחת דמי השימוש כגון חוות דעת או ראיות אחרות.  כל שהובא על ידי התובעת הטיעון הכללי כי היא זכאית לסכום של 46,666 ₪ בהסתמך על הקביעה שבפסק הדין בת.א. 9507/04 חדד נ' בזק, שניתן ביום 29.3.2006, בו נפסק פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין 3 שנות שימוש. אין לקבל את הנטען. שם התבססה עילת התביעה על דיני עשיית עושר ולא במשפט ולא על דמי שימוש, ומכל מקום עסקינן במקרקעין שונים, בשימוש שונה, כך שאין הנדון דומה לראיה.

12. סוף דבר, אני מחליט לדחות את התביעה ולחייב את התובעת לשלם לנתבעת, תוך 30 ימים מהיום, הוצאות בסך של 750 ש״ח, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ו אדר ב תשע"ד, 28 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.