הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את נהג התובעת, מר אופיר ברזילי, העדה גב' שני פיטוסי והנתבע 1, בדיון מיום 23.12.14, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזקים וביתר הראיות, אני סבורה, כי האחריות לקרות התאונה נשוא הדיון רובצת על הנתבע 1. עם זאת, אני קובעת, כי קיימת רשלנות תורמת בשיעור של 10% לנהג התובעת.

הכרעתי בדבר אחריות הנתבע 1 מתבססת בעיקר על עדויות הנהגים, ובפרט על עדות מר אופיר ברזילי, אשר הייתה סדורה רציפה ועקבית, ומצאתי אותה מהימנה. לעומת זאת, עדותו של הנתבע 1 הייתה מגומגמת, בלתי אחידה ולא ראיתי לבסס עליה ממצא של עובדה. לפיכך, מסקנתי הינה כי התאונה בצומת בנהריה, בלילה גשום, בו הרמזורים לא עבדו, אירעה משום שרכב הנתבע 1 לא עצר בתמרור עצור וחצה את הצומת במהירות. חיזוק לאמור, אני מוצאת בשניים אלה: האחד, אופי הפגיעה ברכב התובעת, מוצג ת/2. עסקינן בפגיעת מעיכה חזקה ובולטת. פגיעה מסוג זה מלמדת, כשלעצמה, על נסיעה במהירות. השני, העובדה שהנתבע 1 לא תבע עד עצם היום הזה את הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה יכולה לתמוך בגרסת התובעת, לפיה הוא האחראי הבלעדי לקרות התאונה.

הכרעתי בדבר הרשלנות התורמת מתבססת על כך שהיה על נהג התובעת, שהבחין לפני הכניסה לצומת ברכב הנתבע 1, וידע כי הרמזורים בצומת אינם פועלים לנסוע במהירות איטית ביותר, תוך שמירה על אפשרות בלימה בעוד מועד. ודוק: נחה דעתי כי נהג התובעת אכן האט את מהירות נסיעתו. אולם, מן העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו, ברור, שלא היה בכך סגי, והיה על נהג התובעת לנהוג בזהירות משנה ולהאט יותר את מהירות הנסיעה.

אשר על כן, אני פוסקת כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת סך של 16,292 ₪ כאשר סכום זה צמוד מיום 7.11.13 ועד למועד התשלום המלא בפועל, בכפוף להצגת חשבונית מצד התובעת, בכל הנוגע לתקבול בסך של 28,000 ₪, הכולל את רכיב המע"מ.

כמו כן יישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, בתשלום האגרה (סך של 372 ₪), שכר העדים כפי שנפסק בדיון (900 ₪) ושכר טרחת עו"ד בשיעור 17.7%.

המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' טבת תשע"ה, 26 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.