בפני כב' הנשיאה דבורה ברלינר – אב"ד

כב' השופט ג'ורג' קרא, ס"נ

כב' השופטת מרים סוקולוב

<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד ארי שמאי

עו"ד הדס שפיר מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי)

פרוטוקול

עו"ד שמאי:

לטעמי, גזה"ד מוטעה מהבחינה הזו שבכל זאת מדובר באדם בן 42, שגדל בשכונת מצוקה ביפו. זה עולה מהתסקיר. אני סבור, זה דברים שהם בלתי מוכחים אבל בידיעה שיפוטית, לצאת מאותו איזור כאדם ללא עבר פלילי אפשר לקבל את זה בצורה חיובית. אז הוא עבר עבירה אחת חד-פעמית, שבתסקיר כתוב בפירוש שהוא מגלה אמפתיה לקורבן, לא סתם הביע חרטה וצער, ובסופו של הליך נשלח ל- 3 חודשי מאסר אף שהם בעבודות שירות.

מפנה לפס"ד בטי לנציאנו, שבימ"ש קמא גזר עליה חודשיים עבודות שירות וזה הומר ע"י בימ"ש שלערעור ל- 400 של"צ.

אפשר לתת, לאור מצבו הכלכלי הקשה והיעדר העבר, אני חושב שהמילה להמיר נכונה, ב- 400 שעות של"צ. לא ישנה דבר אם יעשה את זה ב- 500 עבודות שירות.

בתסקיר שירות המבחן מצויין שבנו המאומץ של המערער חולה במחלת CP. מגיש מסמכים מהם עולה שהילד מרותק לכסא גלגלים, הוא נכה 100%. המערער עוזר בהסעות לחוגי שחייה שונים. מגיש קבלה על תשלום הפיצוי למתלונן. מצבו הכלכלי קשה, ומדובר במעידה חד פעמית, שהוא הצטער עליה ותסקיר שירות המבחן המליץ על מאסר על תנאי, זה כתב האישום הראשון שהוא מורשע בו. הוא אדם נורמטיבי וזה עולה מכל שורה ושורה בתסקיר.

אני מבקש את חסדי האיש הזה שכל חייו התנהג כאזרח הגון למעט מעידה אחת, עידנא דריתחא. המתלונן מבוגר מהמערער ב- 15 שנה. לא מדובר בבריון ומדובר בצד השני קשיש. לכן אני אומר, זה בדיוק המקרה הקלאסי גם לאור הפסיקה, מה ההבדל אם יעשה 400 שעות של"צ עו 520 שעות עבודות שירות.

עו"ד שפיר:

ביהמ"ש התבסס בין היתר על הצילומים של המתלונן ומסמכים רפואיים – ת/1 ו- ת/2. כן מגישה פרוטוקול מ- 1.9.

איני חושבת שאפשר להגיד שבימ"ש קמא טעה. איני מתעלמת מהתסקיר וגם בימ"ש לא התעלם ממנו, שקבע כי המערער הוא אדם שמתפקד באופן נורמטיבי. אבל בימ"ש אמר שא"א להתעלם מכך שמדובר באלימות חמורה ובנזקים משמעותיים. לכן העונש שנגזר הוא עונש הולם וראוי, בוודאי לא כזה שערכאת הערעור יכולה לומר שהוא חורג.

מבחינת הנזקים אני מבקש להזכיר, שהמתלונן שהוא בן 59 בעת האירוע והמערער היה בן 37 איבד את ההכרה ונגרמו לו חבלות.

עו"ד שמאי:

גם בעובדות המקרה שהגשתי של בימ"ש קמא זה היה בדיוק אותו דבר שאמר שא"א להתעלם גם אני אומר שא"א להתעלם אבל להמיר אפשר ואפשר. לו בגלל המסמכים שהגשתי בגלל בנו היושב בכסא גלגלים, אפשר להמיר את השעות. הוא עבד אצל סוכן והיה עובד מצטיין, הגיע לדרגת ניהול, חפץ ופתח חנות בהרצליה והחנות בקשיים. שליחתו לעבודות שירות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. יש לו בקושי חצי עובד ועסקיו עלולים לקרוס.

חלוף הזמן, שכונת המצוקה בה גדל וזו עבירה ראשונה, הנתונים הכלכליים הקשים, הילד הנכה.

(לאחר הפסקה קלה)

ב"כ הצדדים:

הגענו להסכם שעבודות השירות יופחתו לחודש וחצי והפיצוי למתלונן יוגדל.

<#6#>

פסק דין

המלצנו בפני התביעה לשקול אפשרות של קיצור תקופת המאסר (בעבודות שירות) תוך הגדלת פיצוי למתלונן, זאת תוך שאנו משקללים את מכלול הנסיבות בתיק זה, לרבות מצבו של בנו הקטין של המערער. המדינה גילתה הגינות רבה, בכך שהסכימה להמלצתנו.

לפיכך אנו קובעים כדלקמן:

א) אנו מעמידים את תקופת המאסר שתרוצה בדרך של עבודות שירות על 6 שבועות במקום 3 חודשים, כפי שפסק בית-משפט קמא.

ב) אנו מעמידים את הפיצוי למתלונן על 6,000 ₪ במקום 1,000 כפי שפסק בית-משפט קמא. הפיצוי ישולם ב- 6 תשלומים, הראשון בהם ב- 10.2.14 ובכל 10 לחודש שאחריו. אי תשלום של תשלום אחד במועדו יעמיד את היתרה לפרעון מיידי. אם שילם המערער את הפיצוי כפי שנפסק על-ידי בית-משפט קמא, יקוזז סכום זה מהסכום הכולל ויחושב כתשלום ראשון של הפיצוי.

ג) המאסר על תנאי ישאר בעינו.

על-פי האמור בחוות-דעת הממונה, ירצה המערער את תקופת המאסר בעבודת שירות שהושתה עליו מרכז למורשת מודיעין, רמת השרון תאריך תחילת העבודה 26.1.14.

על המערער להתייצב בתאריך זה בפני הממונה, במקום בו נערך הראיון עימו ומשם ילקח למקום עבודות השירות.

המערער הוזהר כדין והובהר לו גם האמור בחוות-דעת הממונה.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לממונה על עבודות שירות.

<#3#>

ניתן והודע היום ה' שבט תשע"ד, 06/01/2014 במעמד הצדדים.

<#7#>

ניתן והודע היום ה' שבט תשע"ד, 06/01/2014 במעמד הנוכחים.