08 ספטמבר 2016

במרכז המחלוקת שבין הצדדים להליך דנן עומדת שאלת פרשנותו ואופן יישומו של הסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2006 בין קופת חולים לאומית (הי הנתבעת) לבין ההסתדרות הרפואית בישראל [הר"י] ומועדי החלתו על הרופאים המועסקים על ידי הנתבעת.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. התובעת, ד"ר פרידה מזילייב [להלן: "התובעת"], ילידת 1948, רופאה במקצועה, עלתה לישראל בשנת 1990, ובשנת 1999, התקבלה לעבודה בקופת חולים לאומית [להלן: "הנתבעת" או "הקופה"].
2. בעת שהתובעת התקבלה לעבודה לא נהג בה משטר עבודה קיבוצי, והתובעת הועסקה על פי הסכם עבודה אישי, כרופאה מחליפה, ושכרה שולם על בסיס שעתי.
3. ביום 11/9/06 נחתם לראשונה הסכם קיבוצי בין ההסתדרות הרפואית בישראל להלן: "הר"י"] לבין הנתבעת. על מנת לפשט את הדברים ניתן לומר כי הצדדים להסכם אימצו את תנאי השכר החלים על הרופאים המועסקים בשירות הציבורי.
4. בהסכם נקבעו הוראות שונות לפיהם רופאים חדשים יקלטו לעבודה בנתבעת על פי תנאי ההסכמים הקיבוצים, ורופאים שכבר מועסקים בנתבעת בחוזים אישיים [להלן: "רופאים קיימים"] יועברו להעסקה לפי ההסכמים הקיבוצים.
5. לאחר חתימת ההסכם, התנהלה הידברות בין ההסתדרות לבין הנתבעת לעניין יישום הוראות ההסכם לשם העברת הרופאים הקיימים להעסקה בהסכמים קיבוציים.
6. התובעת הועברה להעסקה על פי ההסכם הקיבוצי בחודש ספטמבר 2008,כ- 24 חודשים לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי.
7. התביעה דנן הוגשה בחודש נובמבר 2013 למעלה משבע שנים לאחר חתימתו של ההסכם הקיבוצי, ובמסגרתה נתבעים הפרשי שכר מיום חתימת ההסכם הקיבוצי ועד ספטמבר 2008.

טענות התובעת

1. לטענת התובעת, על פי הסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בסעיפי ההסכם – היה על הנתבעת להחיל את הוראות ההסכם ממועד חתימתו על כלל הרופאים המועסקים על ידה (למעט חריגים אשר אינם רלוונטים לעניינה של התובעת).

לדידה כל פרשנות אחרת, המאפשרת למעסיקה שלא להחיל את הוראות ההסכם לאלתר איננה סבירה.

1. עוד טוענת התובעת, כי אין תוקף משפטי להסכמת ארגון העובדים לדחיית המועד ליישום ההסכם על קבוצות עובדים שונות, כמו גם לקביעה כי מי שרוצה לעבור להעסקה על פי הסכם קיבוצי צריך לפנות ולבקש זאת, שכן הסכמה כאמור, המשנה את תנאי ההסכם הקיבוצי דורשת חתימה על הסכם קיבוצי נוסף ורישום אל מנת שיהיה לה תוקף משפטי.
2. לדידה גם אם הייתה הסכמה כלשהי מצד הארגון לעניין דחיית מועד יישום ההסכם, הרי שהסכמה זו נוגעת אך למועד יישום ההסכם במישור הפרוצדורלי דהיינו - בפועל, אך אין בה כדי לגרוע מהזכות המהותית של העובדים לתשלום הזכויות למפרע, למן מועד החתימה על ההסכם. לטענתה, הצדדים להסכמה על ההארכה, לא נתנו דעתם כלל למשמעותה ביחס לזכויות הרטרואקטיביות.
3. לנוכח האמור, התובעת טוענת כי היא זכאית להפרשי שכר (לרבות הפרשים בגין הפרשות בחסר לפנסיה ולקרן השתלמות), וכן לפיצוי בגין נזק לא ממוני שכן לטענתה התנהלותה של הנתבעת פגעה בה ופגעה בבריאותה.
4. מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה.

טענות הנתבעת

1. לטענת הנתבעת, אין חולק כי ההסכם הקיבוצי נועד לחול בסופו של יום על כלל הרופאים בנתבעת, לרבות המחליפים [למעט חריגים שאינם רלוונטים לענייננו]. עם זאת, לטענתה, הוראות ההסכם קבעו כי ההסכם יחול ממועד חתימתו על קליטה של רופאים חדשים. אשר לרופאים שכבר הועסקו בנתבעת בעת החתימה על ההסכם כשהם חתומים על הסכמים אישיים [להלן: "רופאים מועסקים"], נקבע בהסכם כי העברתם לא תעשה בעת חתימת ההסכם אלא תהיה בהדרגה ובמועדים שיוסכמו בין הצדדים לאחר חתימת הסכם. כל זאת מתוך הבנה של שני הצדדים כי מדובר בתהליך מורכב, הדורש עבודת מטה. לטענתה, בשים לב לכך שמדובר בהתקשרות ראשונית בהסכם קיבוצי, ומשהוסכם בין הצדדים כי הסכם טרם הוחל על הרופאים המועסקים, אין בכך כל פגם.
2. לטענת הנתבעת, בפועל העברת כל אחד מהרופאים שהיו בהסכם אישי להעסקה לפי הסכם קיבוצי, במועדים שונים שלאחר חתימת ההסכם, הייתה בכל המקרים פרואקטיבית, ובאף אחד מהמקרים לא שולמו זכויות רטרואקטיבית ממועד חתימת ההסכם. לנוכח האמור, העובדה שהר"י כמו גם אף רופא אחר, לא העלו כל טענה בעניין מדברת בעד עצמה ומלמדת על אומד דעתם של הצדדים.
3. ההארכות השונות שניתנו ליישום הוראות ההסכם הקיבוצי על רופאים מועסקים, ובכלל זה על התובעת היו כולם תוצאה של מו"מ והסכמה עם הר"י.
4. אשר לתובעת, העברתה להסכם קיבוצי נעשתה בהתאם להסכמה בין הנתבעת לבין הר"י מיום 17/3/08. ולאחר שבמשך תקופת מה התובעת עיכבה את חתימתה על המסמכים הדרושים לשם העברתה, על מנת לבדוק ולהתייעץ עם גורמים שונים, באופן שגרם לעיכוב בהעברתה.
5. מטעם הנתבעת העידו מר יוסי אלבו, מנהל כח אדם ארצי בנתבעת [להלן: "מר אלבו"], גב' גלית פולג, מנהלת מרכז אישורים ויעוץ בנתבעת [להלן: "גב' פולג"], ומר חיים קגן מנהל מחלקת שכר בנתבעת [להלן: "מר קגן"].

הכרעה

1. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים שהובאו בפנינו הכרעתנו היא כדלקמן:

פרשנות ההסכם הקיבוצי ותחולתו על רופאים מועסקים

1. לאחר שעיינו בטענות ובמסמכים אנו סבורים כי הדין עם הנתבעת בפרשנותה את ההסכם הקיבוצי.

ביחס לרופאים מועסקים לא נקבע בהסכם מועד תחולה אלא שנקבע בהסכם כי מועד התחולה של ההסכם על רופאים מועסקים יקבע בהמשך הדברים, במועד כלשהו שלאחר החתימה על ההסכם, בהסכמה בין הצדדים. לטעמנו הדברים עולים במפורש מלשונו של ההסכם הקיבוצי אשר קובע כדלקמן (ההדגשות אינן במקור א.ד.):

סעיף 2 להסכם שכותרתו "תחולה" קובע:

"האמור בהסכם דלהלן יחול על כל אחד מהרופאים השכירים המועסקים ע"י הקופה במועד חתימת הסכם זה ו/או שיועסקו על ידה בעתיד והכל בכפוף להוראות הסכם זה"

סעיף 4 שכותרתו העסקת רופאים קובע:

"החל במועד החתימה על הסכם זה ובכפוף לחריג המפורט בסעיף 5 להלן, לא יחתמו עוד הסכמים אישיים עם רופאים בקופה וכל רופא המתקבל לעבודה בקופה יועסק בהתאם להסכמים הקיבוציים של הרופאים. כל רופא המועסק במועד החתימה על הסכם זה בהסכם אישי, יועבר לעבוד בהתאם לתנאי ההסכמים הקיבוציים של הרופאים, הכל בכפוף להסכמות הצדדים בעניין זה ובכפוף לאמור בסעיף 7 להן. מובהר ומוסכם כי במקרה של רופא שיתנגד לעבור מהסכם אישי להסכם קיבוצי הקופה לא תחשב כמי שמפרה את הוראות הסכם זה. רופאים שיתנגדו כאמור, ימשיכו לעבוד בהתאם להסכם האישי שלהם (אשר סך כל תנאיו לא יפחת מהתנאים הקובעים בהסכמים הקיבוציים של הרופאים), ומוסכם כי ההסכמים הקיבוציים לא יחולו עליהם."

סעיף 7 שכותרתו "תנאי עבודה":

"מוסכם בזאת בין הצדדים, כי האמור בהסכם זה לא בא לפגוע או להפחית בכל צורה שהיא בתנאי עבודתם של הרופאים המועסקים בקופה לרבות אלו המועסקים בהסכמים אישיים, תנאי עבודה מיטיבים שמוקנים לרופאים במסגרת הסכמים אישיים יחולו על הרופאים בנוסף לתנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים, כך שתנאי עבודתם יושוו לתנאים הקבועים בהסכמים הקיבוציים בצירוף הזכויות העודפות אשר נקבעו להם בהסכמים אישיים. רופא שהועסק בהסכם אישי ויועבר לעבודה בהתאם להסכמים הקיבוציים תעשה התאמה לשכרו באופן שיחושב הערך הכספי של התנאים הנוספים שבהסכם הקיבוצי שאינם קיימים בהסכמו האישי, ערך זה יופחת מהשכר על מנת לא ליצור מצב בו מקבל העובד "כפל" תנאים"."

1. לדידנו, עיון בהוראות ההסכם ובלשונו הפשוטה מלמד כי הצדדים להסכם הקיבוצי, אשר היו מודעים למורכבות המהלך של שינוי שיטת ההעסקה הקיימת לשיטה קיבוצית, ולצורך לבצע עבודת הכנה והתאמות, בחרו במתכוון שלא לקבוע בהסכם סד של זמנים ביחס להעברתם של רופאים מועסקים להסכם הקיבוצי ותחת זאת הסכימו כי ההעברה תעשה במועדים שלאחר חתימת ההסכם בתאום ביניהם. איננו מקבלים את טענת התובעת לפיה בכך הופקרו העובדים לחסדי הנתבעת, שכן הותנה בהסכם באופן מפורש כי קביעת המועדים ליישומו על רופאים מועסקים טעונה הסכמה עם הארגון היציג (שבידיו הכלים לאכוף על הנתבעת את יישום ההסכם בתום לב ובסבירות).
2. לאור הוראתו הברורה של ההסכם, לפיה החלתו על רופאים מועסקים - תהיה עתידית, איננו סבורים כי ההסכמות הקונקרטיות בדבר דחיית המועד ליישום ההסכם (כפי שיפורטו להלן) צריכות היו להיות מעוגנות אף הן בהסכם קיבוצי, לפי שאין מדובר בשינוי של זכות קיימת.
3. אשר למחלוקת ביחס לשאלת הרטרואקטיביות - אין בידינו לקבל את טענת התובעת לפיה כוונת הצדדים הייתה כי לאחר החלת ההסכם על רופאים מועסקים, במועדים שונים שלאחר חתימת ההסכם, הם יהיו זכאים להפרשי שכר באופן רטרואקטיבי, למן מועד החתימה על ההסכם.
4. ראשית יש לציין, כי בעניין זה ההסכם הקיבוצי שותק. אנו נוטים להניח כי אין מדובר בשתיקה מקרית, אלא כי הצדדים לא התכוונו להחיל את ההסכם רטרואקטיבית לתקופה שלפני מועד היישום, ולכן לא קבעו הוראה מפורשת בעניין. השקפה זו נלמדת באופן ברור מהתנהגותם של הצדדים להסכם, ומהעובדה שבחלוף עשור מאז חתימת ההסכם לא דרשה הר"י בשום מקרה כי ההסכם יוחל רטרואקטיבית על עובד קיים, ממועד שלפני יישומו.
5. עוד יש לציין, כי במכתבים השונים שנשלחו על ידי הצדדים לרופאים אין כל אזכור ביחס לזכאות לתשלומים רטרואקטיביים. כך לדוגמא במכתב מיום 10/4/04 עליו חתומים יו"ר הר"י ומנכ"ל הנתבעת נאמר במפורש כי הרופאים יועברו להעסקה בהסכמים קיבוציים בתוך מספר חודשים, ואין כל אזכור לזכאות לתשלומים רטרואקטיביים.
6. בבחינת למעלה מן הצורך נבהיר כי גם אילו סברנו כי עניין לנו ב"לאקונה" או בחסר בחוזה, הרי שבהעדר הוראה מפורשת בהסכם, המורה על תחולה רטרואקטיבית, הכלל המקובל הוא כי היישום הוא צופה פני עתיד. גישה זו, לפיה ככלל הוראה בדבר יישום או תחולה היא צופה פני עתיד (אלא אם נקבע אחרת) היא חלק מעקרונות היסוד של שיטת המשפט כמו גם הנוהג המקובל, ובנסיבות העניין איננו מוצאים כל עילה שיש בה כדי להצדיק סטייה מן הכלל.
7. עיון במסמכים שלפנינו מעלה כי הר"י נותרה בתמונה והייתה שותפה לקביעת המועדים ליישום הוראות ההסכם על הקבוצות השונות של העובדים הקיימים. גם אם אפשר שניתן היה לפעול ביתר אסרטיביות וביתר מהירות לצורך יישום הוראות ההסכם על הרופאים המועסקים, הרי שבשים לב לשיהוי בו לוקה התובענה ולאופן בו יושמו הוראות ההסכם ביחס לכל העובדים האחרים של הנתבעת איננו סבורים כי עניינה של התובעת מצדיק סטיה מן השורה.

יישום ההסכם בשלבים

1. ראשית יש להבהיר כי על אף מספר הזדמנויות שניתנו לתובעת לזמן לעדות מי מטעם הר"י התובעת נמנעה מלעשות כן. לנוכח האמור, בכל הנוגע להסכמות בדבר יישום הוראות ההסכם, עדותו של מר אלבו לא נסתרה.

מעדותו של מר אלבו עולה כי לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי התקיימו מספר ישיבות בין אנשי הקופה לבין הר"י על מנת לקבוע כללים בדבר יישום הוראות ההסכם על רופאים מועסקים. כך בעמ' 8 לפרוטוקול:

1. ובהמשך עדותו :

1. עדותו של מר אלבו מתיישבת עם המסמכים שהובאו בפנינו.

מהראיות עולה כי ביום 10/4/07 נשלח לכלל הרופאים בקופה מכתב משותף מטעם הצדדים להסכם, עליו חתומים ד"ר יורם בלשר יו"ר הר"י, ד"ר ניקולאי וייס יו"ר ועד הרופאים ומנכ"ל הקופה מר ניסים אלון. המכתב מביא לידיעת הרופאים המועסקים את דבר חתימתו של ההסכם הקיבוצי, וכן קובע בעניין תחולתו (ראה סעיף 6 למכתב):

"הוסכם בין הר"י לקופה כי בתוך 4 חודשים ולא יאוחר מיום 1/6/07 יועברו הרופאים העובדים בהסכם אישי להסכם קיבוצי."

בהמשך אותו מכתב הרופאים התבקשו להודיע, עד ליום 15/5/07 באם הם מבקשים להישאר בהעסקה בהסכם אישי, שאם לא כן יועברו להעסקה בהסכם קיבוצי.

1. דא עקא שבסופו של דבר העברת הרופאים להעסקה לפי הסכם קיבוצי לא התבצעה כמתוכנן עד ליום 1/6/07, וביום 16/8/07 התקיימה ישיבה נוספת שבה נכחו גורמים שונים של הנתבעת וכן יו"ר ועד הרופאים מר ניקולאי וייס לצורך גיבוש המתווה להעברת הרופאים המועסקים.
2. בישיבה זו הוסכם כי באותו שלב תבוצע העברה של רופאים המועסקים במשרות קבועות (בהיקף משרה מלא או חלקי), וכי העברתם של רופאים המועסקים על בסיס שעתי משתנה תדחה לשלב מאוחר יותר, במועד אשר לא צויין.

לאחר סיום הישיבה נשלחה לכל המשתתפים , לרבות ליו"ר ועד הרופאים, הודעת מייל אשר כותרתה "תדריך לקראת מעבר רופאים מהסכם אישי להסכם קיבוצי - סיכום" בהודעת המייל נכתב כך (ההדגשות במקור):

"ב- 18 לאוגוסט 2007 נערך תדרוך מקיף לקראת מעבר רופאים מהסכם אישי להסכם קיבוצי בהשתתפות: סמנכ"ל משאבי אנוש, יו"ר ועד הרופאים, מנהלת מחלקת השכר, מנהלי אירגון ומשאבי אנוש והח"מ.

סמנכ"ל משאבי אנוש סקר את הרקע לפעילות המתוכננת, ואת העקרונות שסוכמו כתוצאה מחתימה על הסכם קיבוצי חדש, העיקרון המוביל בהסכם הוא שמירה על רמת השכר של הרופאים בניכוי ההטבות העתידיות, בהתאם לחישובים שבוצעו סוכם על הפחתה אחידה בשיעור 4% משכר הפיקס כיום.

כל התוספות בהמשך הדרך בגין ההכם הקיבוצי (קידום בדרגות, תוספות ותק וכו') יופחתו בהתאמה מהתוספת הסכם 2006 עד לקיזוזה הכולל.

הובהר לכל המשתתפים שבעת הזו הפעילות אינה כוללת את הרופאים השעתיים והעובדים במסגרת ביקורי בית (הנושא יבחן בנפרד).

מנהלת מחלקת השכר הציגה מספר דוגמאות של סימולציות אשר מבטאות את השינויים במרכיבי השכר בעת המעבר.

פעילות נדרשת – קביעת מועד לאיסוף מרוכז של הרופאים וזימונם בשני סבבים - באחריות יו"ר ועד הרופאים. מועד מיקום ותכנים – באחריות יו"ר ועד הרופאים.

השתתפות כל הנפשות הפועלות במטה ובשדה בימים המרוכזים.

הצגת תמונת מצב של משמעות המעבר מהסכם אישי להסכם קיבוצי – באחריות מנהלי אירגון ומשאבי אנוש (תמיכה מקצועית תנתן בשטח על ידי מנהלת מחלקת השכר ומנהל מחלקת כ"א).

העברת רשימת הרופאים השעתיים והעובדים במסגרת ביקורי בית ליו"ר ועד הרופאים- באחריות מנהל מחלקת כ"א.

הכנת הסכם מעבר לחתימת מורשי חתימה – באחריות מהנל מחלקת כ"א.

דגשים: מנהלי אירגון ומשאבי אנוש מתבקשים להציג תמונת מצב ללא הבעת דעה ומתן עצות מקצועיות ( הנ"ל יתבצע באחריות ועד הרופאים והאנשים מטעמו).

רופאים שיבקשו זמן למחשבה לצורך קבלת החלטה סופית בעניין יוגבלו למשך חודש ימים. "

1. סיכום הישיבה, בה השתתף יו"ר ועד העובדים, תומך בעדותו של מר אלבו לפיה בתאום עם ועד העובדים הוסכם, נכון לאוגוסט 2007, כי בשלב ראשון תתבצע העברה של עובדים המועסקים במשכורת חודשית (במשרה מלאה או חלקית) וכי עניינם של רופאים המועסקים על בסיס שעתי (כמו התובעת) כמו גם רופאים המועסקים בביקורי בית, ידחה לשלב מאוחר יותר, זאת מבלי לקבוע לוחות זמנים.
2. על רקע האמור נבהיר, כי אנו מקבלים את טענתה של התובעת לפיה פנתה מספר פעמים במועדים שונים בבקשה לעבור להעסקה בהסכמים קיבוציים. אלא שהטיפול בבקשתה התעכב, וזאת בין היתר בהתאם לסיכום עם הוועד לפיה הטיפול בהעברת רופאים המועסקים על בסיס שעתי ידחה לשלב מאוחר יותר. נציין, כי גב' פולג לא שללה את האפשרות שהתובעת פנתה ושהחלו להיפגש איתה לצורך ביצוע ההעברה בחודש פברואר 2008 (ר' עדותה בעמ' 14 שורות 25-28).
3. משהתעכבה העברתה של התובעת להעסקה לפי הסכם קיבוצי, התובעת פנתה בתלונה לגב' רחל הרצוג ראש תחום הסכמים קיבוציים בהר"י וטענה בפניה כי נאמר לה שההסכם הקיבוצי כלל לא יחול על רופאים המועסקים בשכר שעתי.

לאור הדברים ששמעה מהתובעת, ובהמשך לשיחה שקיימה עם מר אלבו, ממנה הבינה ככל הנראה דברים דומים, ביום 17/2/08 שלחה גב' רחל הרצוג לנתבעת מכתב במסגרתו ביקשה כי יפעלו באופן מידי על מנת לאפשר העברה של רופאים מחליפים להעסקה בהסכמים קיבוציים.

1. לאחר שנשלח מכתב זה, ביום 17/3/08, התקיימה ישיבה בהשתתפות נציגי הקופה ונציגי הר"י לרבות גב' הרצוג. עיון בסיכום הישיבה, אשר צורף לתצהירו המשלים של מר אלבו (נסרק לתיק ביום 24/9/15) מגלה כי בישיבה נדונו נושאים שונים הנוגעים ליישום ההסכם הקיבוצי ובכלל זה היישום על רופאים מחליפים שהועסקו על בסיס שכר שעתי כמו התובעת. ביחס לרופאים המחליפים נקבע בסיכום הישיבה כך:

1. עיון בסיכום הישיבה מעלה כי גם במקרה זה (כמו בסיכום מיום 17/8/07 אשר עניינו היה בהעברת הרופאים המועסקים בתקנים קבועים), לא נקבעו מועדים ברורים להמשך היישום של ההסכם הקיבוצי, הגם שהוסכם בין הצדדים כי בשלב זה, קרי במרץ 2008 חלק מהרופאים המחליפים כבר הועברו להעסקה בהסכם קיבוצי והגיעה העת ליישם את ההסכם על כלל הרופאים המחליפים.
2. לדידנו, לנוכח האמור, החל מיום 17/3/08 היה על הנתבעת לפעול בנחישות להעברת הרופאים המחליפים להעסקה בהסכם הקיבוצי. זאת, בשים לב לפרק הזמן הארוך שחלף מאז החתימה על ההסכם הקיבוצי, ולבקשות התלויות ועומדות של רופאים כדוגמת התובעת. לאור עמדתה הברורה של התובעת ובקשתה מזה שנים, להעברה להעסקה בהסכם קיבוצי, יש קושי להשלים עם התמשכות הבדיקה בעניינה במשך חודשים, כאשר על פי הוראות ההסכם הקיבוצי יש להעביר את כל הרופאים להעסקה בהסכם קיבוצי למעט אלה שיביעו התנגדות (כאשר אין חולק כי התובעת מעולם לא הביעה התנגדות להעברתה).
3. מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי התובעת הועברה להעסקה בהסכם קיבוצי רק בחודש ספטמבר 2008, לאחר שבמשך מספר חודשים הוצעה לה משרה בהיקף נמוך מזה שביצעה בפועל (תחילה הוצעה משרה בהיקף 50% לאחר מכן בהיקף 70%, ורק לאחר מספר חודשים התקבעה המשרה המוצעת לפי הסכם קיבוצי על 85%- טענותיה של התובעת בעניין זה לא נסתרו). עוד עולה כי בנסיבות שלא הובררו בפנינו, ובניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי, העברתה הותנתה בחתימה על "כתב ויתור".
4. לנוכח האמור, משהוברר כי התובעת ביקשה לעבור להעסקה בהסכם קיבוצי, ומעולם לא הביעה הסתייגות מכך, אנו קובעים כי התובעת זכאית להפרשי שכר בגין התקופה שמחודש אפריל 2008 ועד חודש ספטמבר 2008 (5 חודשים).
5. אשר לחישוב ההפרשים, התובעת הציגה תחשיב של שכר כולל ממוצע בתקופת העסקתה בהסכם אישי, מול שכר כולל ממוצע בתקופת העסקתה לפי הסכם קיבוצי. לפי תחשיבה של התובעת עומד ההפרש הממוצע על 4,059 לחודש (ובנוסף 580 ₪ בגין 14.3% הפרשה לפנסיה, ו- 304 ₪ בגין 7.5% הפרשה לקרן השתלמות ובסה"כ 4,943 ₪ לחודש).
6. מנגד, הנתבעת לא טענה כי היה שינוי כלשהו בהיקף עבודתה של התובעת בין שתי התקופות, אלא שהיא מציגה תחשיב אשר משווה את שכר הבסיס השעתי במכפלת מספר השעות בחודש בתקופה שעבדה בהסכם אישי, לשכר הבסיס החודשי לפי ההסכם הקיבוצי. ומסקנתו כי הפער החודשי עומד על 2330 ₪.
7. בהנחה שהיקף עבודתה של התובעת לא השתנה (ולא נטען בפנינו אחרת), לדידנו יש קושי בתחשיב הנתבעת המשווה את שכר הבסיס בלבד, ויש להעדיף את חישוב התובעת לעניין הפרש השכר החודשי.
8. לנוכח האמור לעיל, ובשים לב לקביעתנו לפיה התובעת הייתה זכאית לעבור להעסקה בהסכם קיבוצי באפריל 2008 ואולם הועברה בספטמבר בלבד, אנו מורים לנתבעת לשלם לתובעת הפרשי שכר בסך 24,715 ₪ (עבור חמישה חודשים).
9. הסכום ישולם בתוך 30 יום בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
10. בנוסף, בשים לב לשיהוי בהגשת התביעה ולכך שמרבית התביעה נדחתה, הנתבעת תשלם לתובעת השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ו, (08 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.