הזוכה השכיר דירת מגורים לנתבעים, עפ"י הסכם מיום 20/08/2012 (הסכם השכירות – נספח א' של כתב התביעה).

עפ"י כתב התביעה, לא שילמו המבקשים את שכר הדירה כמתחייב מנספח א'.

נספח ב' של כתב התביעה הוא תצלום מהעתקי שני שקים שמשכו המבקשים האחד ע"ס 3,200₪

ז"פ 20/06/2013 והשני ע"ס 25,000₪.

בשני השקים לא צוין שם נפרע ובשיק ע"ס 25,000₪, לא צוין תאריך פירעון, אלא נרשם עליו מעל הקווים המשורטטים, כי זהו "צ'ק לבטחון".

עפ"י האמור בכתב התביעה חובם של הנתבעים מורכב מצירוף סכומיהם של שני השקים הנ"ל.

המבקשים הגישו התנגדות (משתרעת, יחד עם בקשת הביצוע, על פני 115 עמודים סרוקים) הנסמכת בתצהיר של כל אחד מהם.

תצהיר המבקש מאשר, כי הצדדים התקשרו בהסכם שכירות.

עפ"י המוצהר, דמי השכירות החודשיים עמדו על 3,200₪. החוזה המקורי הוארך פעמיים, האחת ביוני 2011 והשנייה ביולי 2012 (נספחים א' עד ג' הם שלושת הסכמי השכירות השייכים).

המושכר פונה ביום 19/8/2013 במצב טוב ותקין, עפ"י המוצהר.

בהיות המשיב עובד ומתגורר בחו"ל, ההתנהלות השוטפת אל מול המשכיר התבצעה באמצעות אשתו גלינה וכן מיופה כוח של המשיב, ולאד שמו.

בשלהי שנת השכירות השנייה, בשל מצבה הבריאותי של אם המבקשת אשר התגוררה עימם במושכר, הסבירו המבקשים למשיב, כי יתכן ויהיה להם קושי לשלם את התשלום השוטף במהלך השנה השייכת.

אכן, הוסכם, כי המבקשים ימסרו למשיב 12 שקים אותם לא יפקיד, אלא ישלמו הם במזומן והוא ישיב להם את השקים לאחר תשלום, לבקשתו של המשיב לא צוין שם הנפרע על השקים.

עוד הוסכם בין הצדדים, כי אם לא יוכלו לעמוד בתשלום מסוים, בעיתו, יודיעו על כך למשיב והוא לא יפקיד את השיק באותו חודש ואלא ימתין עד שיפרע במזומן.

עפ"י המוצהר, הסכים המשיב, כי תשלום שלא ישולם בחודש מסוים, ישולם בחודש שלאחריו.

בפועל, לא הוחזרו השקים למבקשים, אלא בסיום ההתקשרות, למעט שני שקים בגין החודשים 6/2013 ו-7/2013.

כך היה ובמהלך שנת השכירות השלישית, שולמו דמי השכירות במלואם, 9 תשלומים באמצעות הפקדת מזומן בחשבון המשיב, כעולה מאישורי ההפקדות (נספח ד') שלושה תשלומים שולמו למשיב או לאשתו במזומן, 3,900₪ שולמו לולאד הנ"ל ע"י המבקש, 3,000₪ שולמו לאשת המשיב ע"י המבקשת ותשלום נוסף, בן 3,200₪ שולם למשיב במעמד החזרת מפתחות המושכר וסיום תקופת השכירות.

בידי המבקשים, כך מוצהר בסעיף 17, 10 המחאות שהוחזרו להם כשעל גב כל אחד מהם חתימת אשת המשיב.

לאחר מעמד השבת החזקה במושכר למשיב, ולאחר שהמשיב הבטיח למבקשים, כי לאחר שיווכח לדעת, כי אין כל חוב הרובץ על המושכר, החזיר המשיב למבקשים את שטרי הבטחון שהבטיחו את תשלום המסים.

לאחר "העברת המונים", דרש המשיב מן המבקשים 4,000 ש"ח עבור שיפוץ הדירה, נענה בכך, שהדירה נמסרה לו במצב טוב ותקין ואין כל חובה המוטלת על השוכרים בהסכם לבצע שיפוץ, איים המשיב על המבקש, כי יתבע אותו והודיע לו, כי לא ישיב לו שתי המחאות.

בסעיף 22 מצהיר המבקש, כי במהלך שנת השכירות השלישית שולמו למשיב 38,400 ₪, היינו, 12 תשלומים כמוסכם ואין בנמצא כל יתרת חוב.

ביום 20/01/2014, עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו, אישר, כי הוא חתום על נספח א' של כתב התביעה, העיד, כי נכון ליום חקירתו הנגדית ישנה הגבלה על חשבונו בבנק ולאחר מכן העיד, במענה לשאלה, כיצד שילם את דמי השכירות כי הכסף הועבר לחשבון הבנק של המשיב ומספר פעמים הוא שולם במזומן, פעם אחת לולאד ופעם אחת לאשתו של המשיב בפעם השלישית למשיב עצמו, במעמד מסירת מפתחות המושכר.

העד העיד, כי החזיר את המושכר בלא כל נזק.

בשלב זה, משהפריז ב"כ המשיב בהתעלמות הערות ביהמ"ש, ניתנה החלטה המפסיקה את החקירה הנגדית של המבקש.

המבקשת אף היא עמדה לחקירה נגדית, העידה, ממש כפי עדותו של המבקש אודות שלושה תשלומים ששולמו במזומן וסכומיהם, אלו הולמים את המוצהר בתצהירי המבקשים.

המבקשת העידה, כי מספר פעמים הפקידה 3,200 ₪ וחלק הפעמים הפקידה רק 2,700 ₪ וכעבור יומיים את ההפרש.

המבקשת העידה, כי השיבו את המושכר למשכיר כשהוא במצב טוב לאחר יומיים שהיא בעצמה ניקתה את הדירה ושפשפה את הדירה.

סיכומי המבקשים מציינים, כפי שמוצהר על ידם, כי בידיהם אישורים לעניין ההפקדות ע"ס 28,300 ₪, אשר בוצעו כתשלום דמי שכירות עבור שנת שכירות השלישית, כי הם מחזיקים 10 מתוך 12 המחאות שניתנו על חשבון שכר דירה, אשר הושבו להם לאחר ששילמו תמורתם במזומן וכן שלוש הזדמנויות שונות שילמו כסף מזומן למשיב כפי שהעידו שני המבקשים ועדותם לא נסתרה.

סיכומי המשיב קובעים, כי המדובר בהגנת בדים, כי המבקשים טענו לתשלום במזומן באופן כללי וללא כל פירוט וכי עפ"י הסכם השכירות הפקידו שטר חוב ללא תאריך בצירוף חתימתו של ערב אחד, ע"ס 25,000₪ ומסכם המשיב בקבעו, כי המבקשים הפקידו את השטר שעליו ועל ההסכם נסמכת התביעה גם על נזקים למושכר.

המבקשים אישרו בעדותם, כי קיבלו את המושכר "הכל במצב חדש" וכי ב"כ המשיב הציג בדיון בפני ביהמ"ש את המצב הקשה בו השאירו המבקשים את הדירה נשוא התביעה.

במאמר מוסגר יאמר כאן ועכשיו, כי אין ממש בחלק זה של הסיכומים, לפיו, ב"כ המשיב הציג בדיון בפני ביהמ"ש את המצב הקשה בו השאירו המבקשים את הדירה. אין לכך ביטוי כלשהו בפרוטוקול, וממילא ב"כ המשיב לא העיד בדיון שהתקיים ואין מקום לאפשר לו להעיד במסגרת סיכומיו.

תשובת המבקשים מציינת, כי כלל לא מדובר בהגנת בדים, שכן בתצהירי המבקשים פורטו היטב הסכומים שהפקידו לחשבון הבנק של המשיב, בתקופת השכירות השלישית נשוא התביעה, ולמעלה מכך, 10 מתוך 12 ההמחאות שמסרו למשיב לתשלום שכר הדירה, הושבו להם לאחר ששילמו במזומן.

באשר ליתרת הסכום, 10,000 ₪, זו שולמה במזומן ועובדה זו מוצהרת בשני התצהירים ולא נסתרה.

באשר לנזקים הנזכרים בסיכומי המשיב, אלו אינם יכולים להתברר במסגרת תביעה לסכום קצוב, באשר נזק לעולם אינו קצוב.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, פרוטוקול הדיון והסיכומים שהוגשו, אקבע, כי למבקשים טענות הגנה ראויות מפני התביעה על סכום קצוב שהוגשה לביצוע בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

כתב התביעה ענייננו (בסעיף 3) בדמי שכירות שלא שולמו. כך גם, בסעיף 4 של כתב התביעה.

בשום מקום בכתב התביעה, לא נטען לנזק כלשהו.

טענה זו, באה לראשונה מפי ב"כ המשיב, כאמור לעיל.

יתרה מזאת, סעיף 7 של כתב התביעה, מציין חוב הנתבעים לתובע בגין דמי שכירות הינו סך של 28,200₪...

הנה, כי כן, התובע עצמו גדר את תחום תביעתו לסכום קצוב שאינו אלא סכום שני שקים שצורפו כנספח לכתב התביעה, האחד שיק בטחון והאחר שיק בשווי דמי שכירות חודשיים.

המבקשים הרימו את הנטל המוטל עליהם לצורך קבלת רשות להתגונן בדמות הסבר מפורט ומדויק של הסכומים ששולמו על חשבון דמי השכירות.

ממילא, 10 מתוך 12 השקים הוחזרו להם ע"י המשיב וחזקה עליו שלא עשה כן, אלמלא שולמה לו התמורה במזומן, כמתועד בבקשה ובפרוטוקול הדיון.

שיק הבטחון ממילא אינו מבטא תשלום דמי שכירות שלא שולמו, מה גם שעפ"י תצלומו, כמו גם תצלום השיק האחר, כלל לא הוצג לפירעון.

למעלה מן הדרוש אציין, כי שני השקים אינם מבטאים כלל התחייבות כלפי המשיב באשר אינם נושאים שם נפרע כלשהו ואף לא הוצגו לפירעון, כנחזה מפני השקים.

נתונה למבקשים הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (נמוך מ- 40,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר.

החלטה זו תועבר למנ"ת, על מנת שייקבע דיון בפני מותב.

בהחלטת המנ"ת, יינתנו הוראות מתאימות לקראת הדיון, בהתחשב בטיב ההליך ובסוגו.

בהוצאות ההתדיינות עד כה, בסך 2,360.00₪ (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון בפועל – יישא המשיב בלא כל קשר להמשך ההתדיינות.

ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ד, 19 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.