התובע רכש מהנתבעת ביטוח שירות תיקונים למקרר ג'נרל אלקטריק שהיה בבעלותו. במהלך תקופת השירות הודיע התובע לנתבעת על תקלה במקרר, והטכנאי שהגיע לתקן את התקלה קבע שאם תחזור התקלה, יש להחליף את המדחס של המקרר ואת הצינור הקפילרי המחובר למדחס. אכן התקלה חזרה, אך הנתבעת דרשה עבור החלפת הצינור הקפילרי את הסך 650 ₪. התובע ביקש לרכוש את הצינור הקפילרי על מנת לחסוך בהוצאות, וביקש מהנתבעת ליתן לו את המפרט הטכני של הצינור הקפילרי. התובע יצא לחו"ל וחזר ארצה, ואז דרש שוב מהנתבעת לתקן את התקלה במקרר. אז הודיעה לו הנתבעת שתקופת השירות הסתיימה, ואם ברצונו שתתקן התקלה, עליו לחדש את הסכם השירות. משלא הסכים התובע לחדש את הסכם השירות, לא תיקנה הנתבעת את התקלה, והתובע הגיש תביעתו זו.

התובע תבע את הסך 3,000 ₪ עלות משוערת של תיקון המקרר ואת הסך 750 ₪ עבור עוגמת נפש.

התובע לא המציא כל הצעת מחיר לתיקון המקרר, ולא ניתן לפסוק לו כל סכום שהוא על סמך הערכתו בלבד. יחד עם זאת, נציג הנתבעת העיד שעלות מדחס לנתבעת הוא 550 ₪, ואת סכום זה יש לפסוק לתובע. התובע פנה לנתבעת בתוך תקופת שירות, ועליה היה לתקן את המקרר עקב הפנייה שהגיעה אליה בתוך תקופת השירות.

התובע תובע פיצוי בסך 750 ₪ בגין עגמת נפש עקב התנהגות הנתבעת, שכן לא ענתה לחלק ניכר מפניותיו. סבור אני שיש לקבל את תביעת התובע בעניין זה, והסך 500 ₪ הוא סביר בנסיבות העניין.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:

1) את הסך 1,050 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

2) את הוצאות המשפט בסך 200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ד, 11 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.