ניתנה ביום 31 ינואר 2014

1. לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו מיום 28.9.13 (כב' השופט דורי ספיבק ונציגת הציבור גב' לאה חלה; ס"ע 29781-12-10, ד"מ 15161-08-12, ס"ע 23861-06-12, ס"ע 2009-03-12, צ"ו 28834-01-12, ס"ע 6412-11-11).

כללי

1. בפסק הדין מושא הבקשה להארכת מועד, הכריע בית הדין קמא בששה הליכים שהוגשו על ידי המבקש נגד המשיבה. בשלב מסוים, ההליכים אוחדו והתבררו יחדיו.
2. בתביעותיו של המבקש הוא עתר לסעדים זמניים וקבועים ולסעדים כספיים. הסעדים הזמניים והקבועים נגעו בעיקרם למניעת פיטוריו, לחיוב המשיבה לספק לו כסא אורטופדי ותלושי שכר. בתביעות הכספיות דרש המבקש זכויות נלוות בגין תקופת היעדרותו מהעבודה על רקע תאונת עבודה שהיה מעורב בה במסגרת עבודתו כנהג אוטובוס, פיצוי בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיותו, עגמת נפש, זכויות סוציאליות ושכר, הוצאות שונות, תביעה חלופית לפיצויי פיטורים מוגדלים, ועוד. תביעותיו הכספיות של המבקש עלו על מיליון וחצי שקלים ועיקר הפיצוי שנתבע היה מכוח חוק איסור לשון הרע.

1. בית הדין האזורי דחה את כל תביעותיו של המבקש על כל רכיביהן וחייב אותו לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 10,000 ₪.
2. בבקשה להארכת מועד, טען המבקש שבא כוחו בערכאה הדיונית, עו"ד בארי קפלן (להלן: "עו"ד קפלן"), שאינו מייצג אותו בהליך הנוכחי, הודיעו כי פסק הדין נמסר במשרדו ביום 8.10.2013. מכאן, סבר המבקש כי המועד האחרון להגשת הערעור הינו ביום 7.11.13 המועד בו הוגש לבית הדין. לטענת המבקש, רק בהגיעו לבית הדין לצורך הגשת הערעור, דווח על ידי המזכירות כי פסק הדין נמסר במשרד בא כוחו ביום 6.10.13 וכפועל יוצא הוא איחר בהגשת הערעור ביומיים.
3. המבקש תמך את בקשתו בתצהיר מטעמו ומטעם עו"ד קפלן. עו"ד קפלן הצהיר כי הוא ידע על קיומו של פסק הדין רק ביום 8.10.13 עם קבלתו בצירוף לפניה ממשרד ב"כ המשיבה. לשיטת עו"ד קפלן, פסק הדין שהתקבל במשרדו ביום 6.10.13 על פי אישור המסירה המצוי בתיק בית הדין, לא הובא לעיונו והוא לא נמצא במשרדו וזאת ככל הנראה בעקבות תקלה משרדית.
4. עו"ד קפלן הצהיר כי הודיע למבקש ולבא כוחו הנוכחי, כי פסק הדין התקבל במשרדו ביום 8.10.2013.
5. לטענת המבקש הנסיבות שתוארו בבקשתו מהווים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור. עוד הוסיף המבקש כי סיכויי הערעור הינם גבוהים והפנה בעניין זה להודעת הערעור.
6. המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי המבקש לא הציג טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור ולשיטתה אין לקבל את הטענה שפסק הדין הובא לידיעתו של עו"ד קפלן רק ביום 8.10.13. עוד טענה המשיבה כי יתכן עוד שפסק הדין שוגר לעו"ד קפלן אף באמצעות הדואר האלקטרוני על ידי בית הדין עוד ביום 1.10.13. כמו כן טענה המשיבה שסיכויי הערעור נמוכים שכן הערעור מכוון כנגד קביעות עובדתיות ודיוניות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן.
7. בתשובתו לתגובת המשיבה טען המבקש שלמשיבה לא הייתה צפייה ביחס לסופיות ההליכים שכן היא שיגרה למבקש העתק מפסק הדין ביום 8.10.13 וכפועל יוצא מנקודת ראותה, הערעור הוגש בתוך 30 ימים ממועד זה.

הכרעה

1. המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") אשר קובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור.

סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי:

"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

1. מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות? לעניין זה, נקבע:

"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא"^[1].

1. לעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון^[2] עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" שהינם:

"...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה".

1. מהותו של הטעם המיוחד הינו באי צפיותו ובחוסר שליטת בעלי הדין בהתרחשותו.
2. כאמור, לטענת המבקש ובא כוחו הנוכחי, הם הסתמכו על הודעתו של עו"ד קפלן בדבר המועד בו נמסר פסק הדין. עו"ד קפלן הצהיר כי הודיע למבקש ולבא כוחו הנוכחי שפסק הדין נמסר לו ביום 8.10.2013. אמנם אין די בטענות המשיבה כדי לסתור את תצהירו של עו"ד קפלן, וממלא לא הובאה אסמכתא התומכת בהשערתה כי פסק הדין שוגר לעו"ד קפלן בדואר אלקטרוני עוד ביום 1.10.13. אולם, לא ברור מדוע היה על המבקש ובא כוחו להסתמך על זכרונו הטוב של עו"ד קפלן תחת בדיקה במזכירות בית הדין בנוגע למועד מסירת פסק הדין ונראה כי בעניין זה לא פעלו כנדרש וספק אם מחדל זה לבדו עולה לכדי טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת הערעור.
3. נפסק כי משקלם המצטבר של מספר טעמים, אשר כל אחד מהם, כשלעצמו, אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, עולה לכדי טעם מיוחד כאשר מצרפים אותם יחד^[3].
4. שיקול מרכזי בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור, הוא סיכויי הליך הערעור^[4]. לעניין זה נקבע כי סיכויי הערעור הם שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד^[5].
5. עיון בהודעת הערעור ובפסק דינו של בית הדין האזורי מעלה כי קביעות עובדתיות ומשפטיות משמשות בו חליפות. עיקר הטענות המשפטיות מופנות כנגד קביעתו של בית הדין קמא הדוחה את התביעה לפי חוק איסור לשון הרע, המהווה כאמור חלק משמעותי מסכום התביעות הכספיות. מבלי להביע עמדה בקשר לנכונות הטענות ומבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור, מועלות בערעור שאלות אשר ראוי כי תעלינה על שולחנה של ערכאת הערעור.
6. במקרה שלפנינו, מצאנו כי בשים לב להיותו של האיחור בן ימיים בלבד ובהתחשב בהסתמכותו של המבקש על הודעת עו"ד קפלן בקשר למועד קבלת הערעור, והעובדה כי קיים סיכוי לערעור, ולו חלקי, יש כדי "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור.

סוף דבר

1. אשר על כן, הבקשה מתקבלת והמועד להגשת הערעור מוארך בזאת, עד למועד הגשתו בפועל.
2. בנסיבות העניין – המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקש החלטה זו, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
3. ככל שלא עשה כן עד כה, יגיש המבקש את הודעת הערעור ב- 5 עותקים באופן מיידי.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ד (31 ינואר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עא"ח (ארצי) 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ (מיום 23.05.05) ↑

2. ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904 ↑

3. עא"ח (ארצי) 1005/02 הישאם - מועצת העדה האורתודוכסית בנצרת (מיום 19.6.02); ע"ע (ארצי) 5709-12-10, עירית אילת ואח' - ארז ליאור ואח' (מיום 13.4.11); ע"ע (ארצי) 25421-06-10 , מכלוף בכור ובניו בע"מ - איבנוב מיכאל (מיום 21.9.10) ↑

4. ראה: בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (מיום 21.8.2005). ↑

5. ראה: עאח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי ; עאח 44/06 משה קרסנטי - תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, (מיום 30.10.06) ↑