בפני כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי | |||
התובעים | 1. איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ 2. פרל בוקעי | ||
נגד | |||
הנתבעים | 1. טרה בע"מ 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ |
<#2#>
נוכחים:
מטעם התובעים: עו"ד עזמי עודה
מטעם הנתבעים: עו"ד אלעד רייך
פרוטוקול
ב"כ הצדדים: אנחנו מסכימים לניהול הדיון על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק, ופוטרים את בית המשפט מחובת הנמקה.
עד תביעה מספר 1, (התובעת 2) גב' פנינה בוקאי, לאחר שהוזהר על חובתו לומר את האמת עונה בחקירה ראשית:
נסעתי בכביש שהיו בו שלושה נתיבים, בעיר התחתית בחיפה והרכב שלו פגע בי. אני נסעתי בנתיב האמצעי, הרכב הפוגע נסע בנתיב הימני ופגע בי בצד ימין, היה רמזור, עצרנו, הוא סטה סמוך לרמזור ופגע בי. אני לא זוכרת אם הייתי בנסיעה או עצירה בעת שפגע בי. מסרתי הודעה לחברת הביטוח וקיבלתי פיצוי, אני טוענת להשתתפות עצמית וירידת ערך כי הוא אשם. אני גיליתי לראשונה שהוא מימיני רק ששמעתי את הפגיעה.
חקירה נגדית:
ש: את חוזרת בעדות שאת לא זוכרת את המקרה?
ת: כן כי זה היה לפני שנתיים בערך, את הדברים אני אומרת מתוך ההודעה שהראה לי העו"ד שהגשתי בזמנו לחברת הביטוח.
ש: זאת אומרת שאם לא היה לך את המסמך את לא יכולה להעיד על המקרה?
ת: נכון
ש: תוך כדי העדות שלך כשנשאלת לראשונה לא הזכרת סטייה של המשאית, את יכולה להגיד למה?
ת: רשמתי שפגע בצד ימין של הרכב, אני לא זוכרת את המקרה.
מוקד הפגיעה הוא בצד הקדמי הימני שלי, לא ראיתי היכן נפגע הרכב שפגע בי.
ש: את יודעת מה גודלה של המשאית?
ת: לא
ב"כ התובעת: אני מגיש תמונות ברורות יותר של רכב התובעת.
ש: האם הבחנת במשאית טרם הפגיעה?
ת: לא חושבת שהבחנתי בה, אני לא זוכרת אם הסתכלתי. עצרנו ברמזור והפגיעה הייתה כשהתחלף לירוק והתחלנו לנסוע אז הוא סטה ופגע בי.
ש: לאן היית צריכה להגיע אחרי התאונה?
ת: הייתי צריכה להגיע הביתה, לא חושבת שהייתי צריכה את הנתיב הימני.
ש: הצד שלי אומר שהוא נסע בנתיב שלו, ואת סטית לנתיב הימני שלו זה יכול להיות?
ת: לא חושבת.
ב"כ התובעות: אלה עדיי.
עד הגנה מספר 1, הנהג מר גל לוין, לאחר שהוזהר על חובתו לומר את האמת עונה בחקירה ראשית:
הייתי במהלך העבודה בחלוקה, הגעתי לצומת בחיפה איפה שנמצא מועדון הלונה עמדתי בנתיב הימני שפונה עם הסיבוב, שלושתם פונים שמאלה, עמדתי בהכי ימני, הגברת החליטה כנראה שהיא רוצה להשתלב ונכנסה פשוט בברזלים שהיו בצד. עצרנו בצד והחלפנו פרטים. יש רמזור בצומת, זה קרה בערך 20 מטר לפני הרמזור, היינו בעמידה היה שם פקק, היה אדום ברמזור, הנסיעה החלה ואז שמענו רעש בצד השמאלי.
חקירה נגדית:
ש: באיזו שעה זה קרה?
ת: 12 בצהריים בערך, זו שעה פקוקה.
ש: לאן התכוונת להגיע?
ת: לסניף בחוצות המפרץ של קוקה קולה.
ש: אחרי הרמזור היית צריך לעבור שמאלה?
ת: לא, הייתי בנתיב שלי הימני.
ש: בשלב כלשהו אחרי הרמזור היית צריך להחליף נתיב כדי לנסוע לכיוון לב המפרץ?
ת: בשלב הזה לא.
ש: אמרת שהיה איתך מישהו?
ת: המחלק כן, הוא ראה את התאונה והחליף פרטים.
ש: אתה עדיין עובד בטרה?
ת: לא
ש: למה לא הבאת אותו?
ת: אין לי מושג, התקשרו אליי להביא עדו והגעתי, אם היה מגיע העד היה מעיד אותו דבר. שאלו אותי אם יש עד וגם לעו"ד שלי אתמול אמרתי.
ש: למשאית נגרם נזק?
ת: שריטה אפילו לא בברזל, הברזלים המגנים של החלק התחתון של המשאית. לא נגרם נזק.
ש: כמה זמן המשכת לעבוד בטרה לאחר התאונה?
ת: חצי שעה בערך.
ש: אתה יודע אם המשאית עברה תיקון?
ת: היא לא עברה תיקון לדעתי, יכול להיות שצבעו או משהו אבל לא נראה לי.
ב"כ הנתבעת: מבקש לפסוק את שכרו של העד.
ב"כ התובעת מסכם: אלה עדיי.
אנחנו חוזרים על האמור בכתב התביעה ומבקשים לקבל את גרסתה של התובעת 2, שהייתה מאוד ברורה, לפיה המשאית של הנתבעים סטתה מהמסלול הימני לאמצעי ופגעה ברכה לאורך צד ימין. הדבר הבולט בעדותה של התובעת 2, היה הפשטות והכנות שבהם אמרה את הדברים כפי שהיא זוכרת אותם וכפי שנרשמו על ידה בזמן אמת בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה לפיהם משאית של טרה סטתה ממסלולה ופגעה ברכב התובעים. למעשה זו הגרסה יחידה שנמצאת בפני בית המשפט מאחר ומלבד טענה סתמית בכתב ההגנה, לפיה רכב התובעים הוא זה שסטה לא צורף אף מסמך שתומך בטענה זו, לא טופס הודעה ולא שום דבר אחר, ואף לא גולה במסגרת גילוי מסמכים מוקדם. מטעם זה גם התנגדנו להגשת טופס ההודעה של נהג הנתבעים, לכן בהתחשב בכל אלה ובהתחשב בכך שהנתבעים נמנעו מהבאת עד שידעו על קיומו שנסע במשאית יחד עם הנהג, אף היה מעורב בהחלפת הפרטים, יש לזקוף זאת בהכרח לחובתה של הנתבעת ואין מנוס מהמסקנה שאילו העד הזה היה מובא, עדותו לא הייתה תומכת בגרסת הנתבע. מטעמים אלה אבקש לקבל את התביעה במלואה על שני רכיביה, ולחייב את הנתבעים לשלם את מלוא סכום התביעה בתוספת שכ"ט עו"ד ותוספת אגרה.
ב"כ הנתבע מסכם: מדובר על תיק סטייה בו התובעת סטתה אל נתיב רכב הנתבעת, ולשים לב לגרסאות הנהגים ומיקומי הנזק בו נראה בוודאות כי רכב התובעת הוא זה שסטה לנתיב רכב הנתבעת, במקרה דנן הנטל על חברי התובע להוכיח את תביעתו, חברי בוודאות לא הצליח להרים את הנטל הנדרש, נהגת התובעת אישרה יותר מפעם אחת בעדותה שאינה זוכרת את התאונה ולולא טופס ההודעה אין לה כל מושג כיצד קרתה התאונה, נהגת התובעת לא אישרה לשאלתי שהיא לא זו שסטתה לנתיב רכב הנתבעת, לשאלתי האם הבחינה במשאית הודתה כי לא הבחינה ברכב גדול כמשאית, ומטעמים אלה אבקש לדחות את התביעה.
<#9#>
החלטה
פסק דין יינתן וישלח לצדדים.
פוסק את שכרו של עד הנתבעת סך של 350 ₪.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ז' חשוון תשע"ו, 20/10/2015 במעמד הנוכחים.
ריאד קודסי , רשם בכיר |
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
19/01/2014 | החלטה מתאריך 19/01/14 שניתנה ע"י ריאד קודסי | ריאד קודסי | צפייה |
20/10/2015 | החלטה שניתנה ע"י ריאד קודסי | ריאד קודסי | צפייה |
22/10/2015 | פסק דין שניתנה ע"י ריאד קודסי | ריאד קודסי | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ | עזמי עודה |
תובע 2 | פנינה בוקעי | עזמי עודה |
נתבע 1 | טרה בע"מ. | סער סעיד |
נתבע 2 | הפניקס חברה לביטטוח בע"מ | סער סעיד |