<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובעת עו"ד קובי שפירא והתובעת בעצמה

ב"כ הנתבעת עו"ד שרון

פרוטוקול

ב"כ התובעת:

אני רוצה להזכיר לביהמ"ש כי כאשר נחקר ד"ר שפירא על ידי עו"ד גוטמן, עו"ד גוטמן הציג לו במהלך חקירתו מסמכים אשר ראה לראשונה, הגיעה עו"ד שרון מטעמו, היא מטפלת בתיק יותר משלושה ימים, ואני יודע זאת, כי חברתי הייתה זו שהגישה התנגדות לבקשה מסוימת שהגשנו.

אני שלחתי לפרופ' אופיר את המסמכים בהתאם להחלטת ביהמ"ש היום.

פרופ' אופיר:

לא קיבלתי את המסמכים.

פרופסור אופיר, לאחר שהוזהר כדין משיב לשאלות ב"כ התובעת:

ש: כתבת חוו"ד קצרה ולעניין, ומשום כך יש דברים שאינם ברורים לי. אני אשמח אם תסביר לי בעצם את המשפט האחרון לפני הסיכום "בהיעדר עדות מוחשית ..."

ת: טנטון הוא תלונה סובייקטיבית. אדם מתלונן על טנטון או לא מתלונן על טנטון ואין דרך לאמת או להפריך את תלונתו. לכן מקובל שאם אין עדות לפגיעה באוזניים כמו למשל ליקוי שמיעה כתוצאה מהתאונה, לא ניתן לתת נכות עבור הטנטון. הטנטון לא יכול לעמוד בפני עצמו, הוא צריך להישען על עדות מוחשית כמו ליקוי שמיעה. הטנטון וגם ליקוי השמיעה הם תוצאה של נזק לאוזן. אם יש ליקוי שמיעה, אתה מניח שתלונת הטנטון היא נכונה. אם אין ליקוי שמיעה, אז נשארנו עם תלונת הטנטון.

ש: האם מה שאתה אומר עכשיו כוונתך הוא סעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי

ת: אם אני לא טועה סעיף 84 עוסק בנזק לשמיעה עקב חשיפה לרעש בעבודה.

ש: אני שאלתי אותך אז כי באמת רק בנזקי רעש יש דרישה של ירידה בשמיעה כדי להכיר בתלונה של טנטון. כל מי שמופיע בבית משפט, אנו נתקלים רבות בתלונה על טנטון שאין בצדה תלונה על ירידה בכושר השמיעה. אתה בעצם שולל את כל הנכויות האלה שאנו רואים אותן חדשות לבקרים?

ת: אני יכול לומר לך מה אני רואה. מקובל, למרות שאפשר לערער על זה, האם יכול להיות מצב שלאדם אין ליקוי שמיעה ויש לו תלונת טנטון אמיתית, האם יכול להיות מצב כזה? יכול להיות, אך אז כל מי שנפגע. ההיגיון מאחורי סעיף 84 עומד גם במקרים של חשיפה לת"ד, למשל חבלת ראש, ההיגיון אומר שכל מי שנפגע בת"ד יכול להתלונן על טנטון, אם נפגע בראש, ברגל, גב, יכול להתלונן על טנטון. לטעמי וגם לטעם המל"ל זה בלתי נסבל, שאדם יכול להתלונן על טנטון וזה 10% נכות ולכן המל"ל וגם כל הקולגות שלי שכותבים חוו"ד מתנים נכות עבור טנטון בקיום של ליקוי שמיעה. זה כלל שמקובל מאוד על כל מי שעוסק במקצוע.

ש: עמדה בפניך בעת עריכת חוות דעתך בדיקת הערכת טנטון שנעשתה במכון "הדים"?

ת: בדיקת הערכת הטנטון איננה אומרת...

ש: חוזר על השאלה.

ת: אני בודק, האמת שאין לי פה. כנראה שלא עמדה בפניי.

ש: האם אתה מכיר היטב את התנהלות המל"ל בעניין הטנטון?

ת: אני מניח שאני מכיר.

ש: אני אומר לך שהמל"ל עושה שימוש רב בבדיקות הערכה של מאפייני טנטון. האם נכון?

ת: עובדתית כן.

ש: ואני אומר לך שהמל"ל קובע בפגיעות של טנטון שאינן ממקור של רעש או ממקור של רעש שסעיף 84 א' לחוק המל"ל לא חל עליהם כי הוא סעיף חדש, קובע על סמך בדיקות הערכת טנטון נכות בגין טנטון קבוע שאין בצדו ירידה בשמיעה. האם נכון?

ת: אני רוצה לתקן, אני מצפה בשביל לקבוע נכות עבור טנטון, אני מצפה לליקוי שמיעה בכל תדר שהוא, אני לא מתנה את זה בתדרי הדיבור, כולל התדרים הגבוהים. אני מבהיר התדרים הגבוהים, אינם תדרי הדיבור.

ש: האם נכון שטנטון מאופיין בד"כ בעקומת שמיעה אופיינית שהירידה בשמיעה הופיעה דווקא בטווחים הגבוהים של 4 – 8 קילו הרץ.

ת: לעיתים קרובים כן. בנזק לאוזניים אם זה מרעש או מחבלה, לעיתים קרובות מה שנפגע אלו הם התדרים הגבוהים. לגבי הערכת הטנטון שהמל"ל נותן נכות של 10% על פי בדיקות של הערכת הטנטון – כשאומרים מל"ל, זה רופא אחד או שניים שיושבים בוועדת ערר של המל"ל והם מחליטים לשלוח או לא לשלוח לבדיקת הערכת טנטון, לא צריך לעשות מזה המוסד לביטוח לאומי.

ש: פרופ' יונה קוננברג

ת: הוא יושב בוועדות ערר. יש מכתב פורמאלי מיו"ר איגוד רופאי אא"ג שבדיקת הערכת טנטון נכנסה לשימוש לפני כ- 15 שנה, שבדיקת הערכת הטנטון איננה מעלה ואיננה מורידה בגישה לאמיתות או אי אמיתות הטנטון. לא הבאתי איתי את המכתב.

ש: מה שאני מבין בסופו של דבר זה שזה במידה מסוימת עניין של אמון?

ת: כן. נכון. מותנה בזה שאדם הלך לרופא והתלונן על טנטון אבל בסיטואציה של היום שכל האנשים מבוטחים וניתן לגשת לרופא פעמיים ביום, לא סביר שאדם לא הלך לרופא ואמר לו "יש לי צלצולים באוזניים. ד"ר מה עושים. תעזור לי". אך בסופו של דבר זו כן שאלה של אמון.

ש: לפי החומר שעמד בפניך, כמה זמן לאחר התאונה של 2005 התלוננה התובעת על רעש?

ת: ב- 13.1.05.

ש: 8 ימים לאחר האירוע?

ת: נכון.

ש: אמרת שיש בפניך בדיקת שמיעה מיום 3.2.05. אתה יכול להציג לי את הבדיקה הזאת?

ת: אני מציג לך.

ש: האם עמדה בפניך בדיקת שמיעה מיום 1.1.06?

ת: לא. זו היחידה שיש לי.

ש: התלונה של התובעת בפניך בנוגע לטנטון במועד בדיקתך, הייתה שיש לה טנטון בשתי האוזניים, ובעיקר באוזן שמאל.

ת: נכון.

ש: האם אתה מסכים איתי שהנושא הזה של יותר באוזן שמאל מאשר בימין, מופיע גם בבדיקת השמיעה מ- 2/05 שעמדה בפניך?

ת: קודם כל זו תלונה שלה. בודקת השמיעה כותבת את התלונה של התובעת. אני לא בטוח שזה נכון אני מקריא מתוך המסמך "מאז לחץ בראש ובאוזניים בעיקר באוזן שמאל וטנטון". היא לא כותבת שעיקר הטנטון הוא באוזן שמאל, אם אנו רוצים לדייק.

ש: האם נכון שתוצאת בדיקת השמיעה בתדרים הגבוהים באוזן שמאל לעומת אוזן ימין, הראתה שאוזן שמאל יש לה ירידה בטווח של 8 קילו הרץ גרוע ב- 15 דציבלים.

ת: נכון.

ש: מציג לך בדיקת שמיעה מ- 1.1.06. תעיין בה.

ת: מעיין.

ש: האם גם בדיקת השמיעה מתאימה לכך שבתדר ה- 8 קילוהרץ יש ירידה בשמיעה באוזן שמאל לעומת אוזן ימין?

ת: מבקש להסביר – עובדתית זה נכון, אלא מה, אנו מתייחסים לבדיקת השמיעה הראשונה כמשקפת את השמיעה האמיתית של הנבדק, כלומר שאם בבדיקת שמיעה שנה לאחר מכן הופיע ליקוי שמיעה – זה לא קשור לתאונה.

ש: אני שאלתי על ה- 8 קילוהרץ ואמרת שגם פה יש ירידה.

ת: אני מעדיף לא להתייחס לבדיקת השמיעה מ- 1/06 משום שהיא בדיקה מאוחרת בשנה, ומשום שיש בה ליקוי שמיעה שאיננו בבדיקה חודש לאחר התאונה.

ש: יצא לי לייצג אנשים עם ירידה בשמיעה בכל מיני נסיבות, וגיליתי שגם כאשר נעשות 5 בדיקות שמיעה באותו מכון או במכונים שונים, הן לא יוצאות אחד לאחד אותו דבר, התמונה הנראית היא דומה, וזאת בהנחת עבודה שאדם אמין לחלוטין. זה ייתכן

ת: ייתכן. אני מבקש להוסיף, הבדיקות יכולות להיות שונות בטווח של 10 דציבל, מקובל היות ובדיקת השמיעה היא גם כן תלויה בשיתוף הפעולה של הנבדק, היא לא בדיקה אובייקטיבית. הנבדק מרים את היד כשהוא שומע, והוא לא מרים כשאינו שומע, ולכן מקובל שעלול להיות שוני מסוים שעלול להיות שוני מסוים בין בדיקה לבדיקה עד 10 דציבל, זה דבר שמקובל על כולם.

ש: בבדיקה מ- 05' היה באוזן ימין ב- 8 קילוהרץ ובבדיקה שנעשתה מקץ שנה היה 10 קילוהרץ. אני רוצה להראות לך באוזן ימין את הטווחים, זה די דומה.

ת: מסכים.

ש: תסכים איתי שבאוזן שמאל יש איזשהו הבדל שהשמיעה בבדיקה המאוחרת יותר קצת יותר חמורה אך הצורה שלה דומה

ת: לא. אם מסתכלים על האיקסים של אוזן שמאל זה כמעט קו ישר בעוצמה של 10 דציבל.

ש: אבל אנו עדיין רואים לצורך העניין ב- 220 הרץ אותו דבר, ב- 2000 יש ירידה של 15 לעומת 10 דציבל. זה בשמאל. 3,000 ו- 6,000 לא נבדקה בבדיקה הראשונה אז לא ניתן להשוות, ב- 4,000 יש הפרש של 10 דציבל וב- 7,000 הפרש של 15 דציבל. כלומר, בשתי הבדיקות נסכים שהטווח עם הירידה הגדולה ביותר בשמיעה הוא 8,000 קילוהרץ באוזן שמאל

ת: הבדיקה של 1.1.06 לא הייתה בפניי כשכתבתי את חווה"ד לכן כל מה שכתבתי הוא על סמך הבדיקה שכן עמדה בפניי.

ש: אך בשתי הבדיקות האלה גם זו שלא עמדה בפניך יש ירידת שמיעה באוזן שמאל

ת: ליקוי השמיעה ב- 8,000 הרץ באוזן שמאל הוא ב- 10 דציבל פחות מאשר בתדרים האחרים. כל התדרים בקו ישר, וב- 8,000 זה 20 דציבל.

ש: בשתי הבדיקות הטווח הגרוע יותר הוא 8,000 הרץ

ת: הבדיקה של 2006 לא עמדה בפניי. יש ליקוי ב- 8,000 הרץ באוזן שמאל.

ש: אני שואל על שתי הבדיקות, אתה מסכים שהליקוי המירבי הוא בשמיעה הוא בתדר 8 קילוהרץ ובאוזן שמאל

ת: כן.

ש: מציג לך את בדיקת "הדים" הערכת הטנטון בהסתייגות המאוד מפורטת שביקשת לציין קודם. האם אתה מסכים איתי שבניגוד לבדיקת שמיעה, בדיקת מאפייני טנטון לא דורשת שיתוף פעולה של הנבדק, ולנבדק יש אפס השפעה?

ת: בדיקת מאפייני הטנטון איננה תורמת כלום לשאלה אם יש לאדם טנטון, אם לאו.

ש: חוזר על השאלה.

ת: נכון. אין דרישה לשיתוף פעולה של הנבדק. אני מוכרח להסביר, כל הסיפור של הטנטון הוא סובייקטיבי. יש ספק רב אם התדר של הטנטון למשל או עוצמת הטנטון נשארים זהים לאורך זמן, כלומר, לא מתייחסים לבדיקה הזאת כבדיקה מאמתת או מפריכה כי יש ספק רב אם התדר או עוצמת הטנטון נשארים לאורך זמן או משתנים, ולכן מקובל לא לסמוך על בדיקת מאפייני הטנטון בשאלה הגדולה אם יש לאדם או אין לאדם טנטון.

ש: אתה מנהל המח' של אא"ג בבית חולים מאיר.

ת: כן.

ש: בבית החולים מאיר יש מכון שבו עושים בדיקה להערכת טנטון

ת: כן.

ש: בית החולים מאיר משלם משכורות ורכש את המכונה הזאת לבדיקת מאפייני טנטון. תסביר לנו למה?

ת: יש הרבה חילוקי דעות ברפואה. קלינאיות התקשורת משתמשות בבדיקת מאפייני הטנטון כי זה מה שלמדו וזה מה שהן יודעות לעשות. רופא אא"ג, לא רוצה להכליל, אך בטח רובם, לא מתייחסים לבדיקה הזאת כאל בדיקה אובייקטיבית שאומרת אם יש או אין לאדם טנטון. מה לעשות שקלינאיות התקשורת עושות את הבדיקה, יש דברים שהם בחילוקי דעות, הם בשטח האפור, יש כאלה שחושבים כך או כך.

ש: הרופאים בתחום אא"ג במחלקתך אינם שולחים לבדיקת מאפייני טנטון. אין הפנייה שלך לבדיקת מאפייני טנטון

ת: שלי אישית אין. לגבי שאר הרופאים, אני חושב שרובם לא שולחים.

ש: המכונה הזאת הגיעה למחלקה שלך בלי דרישה מפורטת שלך

ת: אני לא יודע ממתי בדיוק המכונה אצלנו.

ש: אתה הזמנת את המכונה הזאת

ת: לא.

ש: בבית חולים איכילוב יש מכון שמיעה בראשו מכן פרופ' מרדכי הימלפרב

ת: נראה לי שכבר לא.

ש: האם נכון שבמכון השמיעה באיכילוב ישנה בדיקה למאפייני טנטון

ת: כן, בכל מכוני השמיעה יש בדיקה למאפייני טנטון.

ש: אני אומר לך שהמל"ל שעל סמך התקנות שלו אנו עובדים, מפנה כבדיקה שבשגרה למכון "הדים" וגם למכון אחר לצורך ביצוע בדיקת מאפייני טנטון

ת: כל קלינאיות התקשורת עושות את הבדיקה הזאת.

ש: האם נכון שבבדיקת הערכת הטנטון שבפנינו, עושים לבן אדם בדיקות בכל מיני טווחים. נכון שהבדיקה בודקת האם יש עקביות בתדר בו נטען הטנטון באותו זמן

ת: כן.

ש: באיזה תדר ובאיזו אוזן נמצא הטנטון בצורה עקבית?

ת: בתדר 8000 הרץ דו צדדי.

ש: תסכים איתי שברמת התלונות היא מציינת באותה בדיקה שהיא מרגישה את הטנטון יותר בשמאל מאשר בימין

ת: נכון, כך היא התלוננה.

ש: אנו נמצאים במשפט אזרחי, אני לא מזלזל בניסיונו של ביהמ"ש ובתשובות של אדוני ובתשובות של מומחה אחר, אני שואל שאלת תם, כשביהמ"ש בסוף צריך להכריע אם יש או אין טנטון. בהתחשב בכך שהיא פנתה 8 ימים לאחר מכן, בבדיקת שמיעה יותר מאוחרת ראינו שהליקוי הוא ב- 8 קילוהרץ, ברמת ה- 51% לא יהיה נכון שהיא אומרת אמת על פני להעריך שהיא משקרת ?

ת: התשובה היא לא בכן או לא, כי בנוסף לכל מה שנאמר, היא עברה תאונה דומה ב- 8/94 ויש תלונת טנטון.

ש: אני לא אומר לך שזה קשור לתאונה, אני שואל אם יש טנטון?

ת: אני רואה שב- 4/04 "לפעמים רעש באוזן שמאל" זה עוזר לי להחליט שהטנטון, אם קיים או לא זו שאלה נפרדת, אבל הוא היה קיים לפני התאונה הנדונה. נכון שכתוב לפעמים רעש באוזן שמאל, לא כל הזמן, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה הזאת.

ש: יש טנטון או אין טנטון? תעזוב את עניין הגורם לכך. אם היה – בוודאי שלא נעלם. אלא אם כן זה נעלם?

ת: מסך כל הנתונים שעמדו בפניי אני חושב שאין לתובעת טנטון. אם אתה שואל אותי אם אני בטוח ב- 100%, אני לא בטוח ב- 100% כי זו תלונה סובייקטיבית.

ש: היות וזו תמיד תלונה סובייקטיבית, איך היית מגיע לבן אדם שיש לו טנטון ויש לו ירידה בטווח השמיעה באוזן שמאל, איך היית מאמין לו?

ת: בבדיקה שעמדה בפניי אין ירידת שמיעה וזה לא נחשב ליקוי שמיעה. באוזן שמאל ב- 8,000 הרץ יש 20 דציבל.

ב"כ התובעת:

לשאלת בית המשפט, אני אזדקק לכ- 45 דקות נוספות לחקירת המומחה.

<#3#>

החלטה

המומחה נחקר על ידי ב"כ התובעת מזה 45 דקות.

בית המשפט יאפשר 30 דקות נוספות לחקירת המומחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ד, 24/11/2013 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש: טנטון כדי שיזכה באחוזי נכות צריך להיות טנטון קבוע?

ת: אם אני זוכר נכון, כן. סעיף החוק אומר טנטון קבוע בשתי האוזניים. כבר שכנענו מזמן את בתי המשפט שגם טנטון באוזן אחת מפריע כמו טנטון בשתי האוזניים, אני לא יודע אם זה קיים בסעיף בחוק. יש תקדימים שניתנה נכות גם לגבי טנטון באוזן אחת.

ש: לשון אחרת, התיעוד היחידי שמצאת לפני התאונה המדבר על טנטון הייתה אותה תלונה מ- 8/04 על רעש לא קבוע

ת: תלונה מ- 22.4.04 "לפעמים רעש באוזן שמאל".

ש: כלומר התלונה הזאת אינה מזכה בנכות.

ת: כן. התלונה הזאת אינה מזכה בנכות.

ש: תאשר לי שהביקור הקודם אצל הרופא אחרי טיפול אנטיביוטיקה, אבל חזר שיעול. זה מ- 16.3.04.

ת: כן. זה ביקור קודם לביקור שאנו מדברים עליו.

ש: תאשר לי שב- 13.6.04 התובעת הגיעה עם צרידות אודם בלוע, והרופא מצא שיש לה דלקת בדרכי הגרון העליונות.

ת: או.קיי.

ש: תאשר לי שיש שני סוגים של צפצוף, אחד שעליו דיברנו עד עכשיו שהוא סובייקטיבי, ויש צפצוף אובייקטיבי והמקור שלו יכול להיות פקק של שעווה, דלקת של לכלוך

ת: לא. המקור שלו הוא היצרות כלי דם או מעבר חולני בין כלי הדם שזו מחלה.

ש: יכול להיות שהיה לה צפצוף בגלל שהיא הייתה חולה באותו זמן

ת: לא, דלקת בדרכי הנשימה לא גורמת לצפצוף אובייקטיבי. ואנטיביוטיקה חוץ מסוג אחד ספציפי שפוגע באוזניים ועלול לגרום לטנטון – אנטיביוטיקה מאוד חזקה וקשה, רוב האנטיביוטיות לא גורמות לטנטון. דלקת בגרון לא גורמת לטנטון.

ש: לגבי הסחרחורות – תסכים איתי שהתובעת התלוננה על סחרחורות הרבה לפני שהתאונה הזאת קרתה

ת: בוודאי.

ש: היום הטענה שלך היא שיש לה נכות בגלל סחרחורות שאיננה קשורה לחלוטין בתאונה, או שאין לה בכלל נכות על סחרחורות

ת: היות ואינני הרופא המטפל שלה, התבקשתי לכתוב חוו"ד אם יש לה סחרחורת כתוצאה מהתאונה, לדעתי אני פטור מהשאלה אם יש לה סחרחורת ואיזה סוג.

ש: אני מתייחס לסחרחורת וסטיבולארית

ת: יש תלונת סחרחורת ב- 8/94 אחרי התאונה הראשונה. הסחרחורת בספר התקנות היא קלה, בינונית או קשה. סחרחורת קלה יכולה להסתמך רק על תלונת התובע/החולה בלי עדות אובייקטיבית בבדיקת אי אם ג'י. זה קצת דומה לטנטון, אדם מתלונן על סחרחורת אתה עושה בדיקת אי אן ג'י שהיא תקינה, שהיא בדיקה אובייקטיבית, ועדיין מותר לך לתת 10 אחוזי נכות על סחרחורת קלה בלי סימנים אובייקטיביים. לכן במובן זה אנו נמצאים באותו מקום של הטנטון, יש תלונות, בדיקת האי אן ג'י תקינה ואנו נשארים בשאלה של איזה נתונים תומכים או לא תומכים ואמון בנבדק.

סחרחורת בינונית או קשה בטח אין לה כי יש לנו בדיקת אי אן ג'י , וסחרחורת קלה אני לא יודע.

ש: איך רופא נכבד כמוך, פרופ' מנהל מחלקה, נניח לצורך העניין שהאמנו לה ויש לה אחוזי נכות מסוימים, באיזה אופן אתה יכול להחליט כמה לפני וכמה אחרי, הרי תיאורטית יכול להיות שהייתה לה סחרחורת של 5 אחוז שהפכה לסחרחורת של 10 אחוז.

ת: אני נשאל שאלות במתמטיקה בתחום של רפואה, אני לא יודע לומר אם יש לה סחרחורת בשיעור 5 או 6 אחוז.

ש: איך אתה יודע לחלק נכות בין המצב הקודם למצב הנוכחי

ת: מכיוון שהייתה תלונת סחרחורת קודם לתאונה הנדונה. אני לא הרופא המטפל שלה, אני רק צריך לקבוע אם יש לה סחרחורת כתוצאה מהתאונה. קל לי לומר שסחרחורת בינונית או קשה אין לה כי יש לי בדיקת אי אן ג'י ולגבי הסחרחורת הקלה, היות והיא התלוננה על כך לפני התאונה בלי לומר אחוזים, מה החומרה, אני יוצא מנק' הנחה שהסחרחורת הזאת הייתה קיימת לפני התאונה ולכן לא נוצרה בתאונה.

ש: בין כל המחלוקת שיש לנו אוסיף עוד אחת, אני טוען שכל המונח של סחרחורת קלה / קשה / בינונית – אין כזה דבר. מה תגובתך? מה שאתה טוען זו בדיקה וסטיבולארית.

ת: תראה לי את ספר החוקים. לדעתי את מבלבל את ביהמ"ש, מדברים על סחרחורת כתוצאה מפגיעה וסטיבולארית או פגיעה במע' שיווי המשקל של האוזן הפנימית. ולכן סחרחורת ופגיעה וסטיבולארית אינם מושגים נפרדים ושונים.

ש: בדיקת אי אן ג'י ראשונה הצדיקה לתת לה 20 אחוז נכות

ת: בפניי הייתה בדיקת אי אן ג'י שהייתה תקינה לגמרי. זאת הבדיקה שאני ביקשתי כי ידוע שסחרחורת או פגיעה וסטיבולארית יכולה להשתפר בטווח של חצי שנה ויש האומרים אפילו שנה. היות ובדיקת האי אן ג'י הראשונה בוצעה שלושה חודשים אחרי התאונה, ביקשתי בדיקת אי אן ג'י שתשקף את המצב העדכני ומתוך לקיחה בחשבון שהמצב גם אם הייתה פגיעה וסטיבולארית בבדיקה הראשונה אני רוצה לדעת אם לא השתפרה שנה לאחר התאונה.

ש: אני טוען שבדיקת האי אן ג'י הראשונה מוכיחה שהסחרחורת היא כתוצאה מהתאונה הראשונה. אילו התובעת הייתה סובלת מסחרחורות עוד משנת 94' אזי לו הייתה לה בעיה וסטיבולארית היא הייתה משתפרת, ובשנת 2005 לאחר 11 שנים מצאו לה בבדיקת אי אן ג'י פגיעה, זה תמוה שפתאום חלה הטבה בשנת 2013 והרבה יותר סביר שאם הייתה לה חבלה וסטיבולארית בשנת 2005 התקיים הדבר השכיח שאחרי שנה שנתיים מצבה הוטב ולכן בדיקת האי אן ג'י השנייה היא תקינה. מה תגובתך ?

ת: כאשר אומרים בדיקת אי אן ג'י פתולוגית צריך לשים לב עד כמה פתולוגית. הסיכום של האי אן ג'י מ- 05' אומר חולשה קלה של מבוך ימין, חשד גם לסחרחורת תנוחתית שמקורה באותה האוזן. אתה שואל אותי שאלות מתמתיות בתחום שאינו מתמטיקה. אפילו באי אן ג'י יכולים להיות שינויים מבדיקה לבדיקה.

ש: ייתכן שאם נעשה בדיקה אי אן ג'י שלישית היא שוב תהיה פתולוגית

ת: ייתכן. אין בדיקה ברפואה שהיא 100 אחוז. גם בדיקת סוכר בדם היא לא ב- 100 אחוז. למשל, אדם לא עושה אבחנה של סוכרת מבדיקה אחת.

ש: שוב אנו נכנסים לשאלה של האמון שביהמ"ש ייתן ושוב נכנסים לשאלה מה היה לפני ואחרי התאונה.

ת: בדיקת האי אן ג'י היא יותר אובייקטיבית מתלונת הטנטון ששם אין שום דרך לקבוע את אמיתות התלונה. בדיקת האי אן ג'י היא בכ"ז אובייקטיבית שמודדת את מע' שיווי המשקל באוזן הפנימית.

ש: נניח שהבדיקות האלה כן אמינות – אני שואל האם לאור העובדה שבשנת 94' יש סחרחורת ב- 05' ...

ת: אני יכול באותה מידה להניח שהיא נפגעה ב- 94' בתאונה ושהבדיקה מ- 05' היא תוצאת הפגיעה מ- 94'. כאשר בדיקת אי אן ג'י מ- 2013 תקינה.

ש: נובע מטענותיך שבתחום הפגיעה הוסטיבולארית לא ניתן לקבוע נכות צמיתה. יש הטבה גם אחרי קרוב ל- 20 שנה

ת: זה בתחום של פגיעה וסטיבולארית קלה. הסברתי קודם.

ש: אתה לא יכול להגיד לי ביחס לממצאי האי אן ג'י מ- 05' מאיזו תאונה הם נגרמו?

ת: אני רק יודע שב- 2013 בדיקת האי אן ג'י תקינה. תשובתי היא לא, אני לא יכול לומר.

ש: אתה גם לא יכול לומר אם היא תעשה בדיקת אי אן ג'י שלישית מה תהיה התוצאה

ת: אני מניח שהיא תהיה תקינה.

בית המשפט מוסר לפרופ' אופיר כי בהליך זה ניתנה חוו"ד בתחום אא"ג על ידי ד"ר אמנון שפירא מכוח מינוי של בית המשפט ובהחלטה מיום 01.01.13 החליט ביהמ"ש למנות את פרופ' אופיר כמומחה רפואי נוסף בתחום אא"ג על מנת למצות את חקר השאלות הרפואיות. בהחלטתו, בית המשפט הורה כי באותו שלב של מינויו של פרופ' אופיר לא יוצגו לפרופ' אופיר, חוות דעתו של ד"ר שפירא ופרוטוקול עדותו.

המשך:

ש: ממה שאני הבנתי לפחות מד"ר שפירא הוא דיבר של נושא שיווי המשקל מכוסה בשלוש מערכות, המערכת הוסטיבולארית היא אחת, הראייה שתיים ונושא שלד ושרירים היא שלישית. ולכן הוא אמר שכשאנו מדברים על שיפור במצבו של אדם שנפגע בפגיעה וסטיבולארית, חלק מהעניין הוא שהגוף לומד לתת עדיפות למערכות הבלתי קבועות. האם נכון?

ת: זה נכון. זה נקרא פיצוי.

ש: הוא נתן דוגמא מעצמו דווקא על אדם שנמצא בחושך, פתאום הגוף יהיה שוב עם בעיית שיווי משקל

ת: נכון.

ש: אחד הדברים ששאלתי אותו שהתובעת הוכרה כבעלת נכות בתחום הפיברומיאלגיה ושאלתי אותו אם החיבור הזה עלול לגרום לכך שהפיצוי לא יהיה מספיק יעיל, והוא השיב שאכן השילוב הזה יכול לפגוע ביכולת של האדם לזכות בפיצוי. אתה מקבל זאת?

ת: אני לא מקבל ולא לא מקבל כי אני לא מומחה בתחום הפיברומיאלגיה.

ב"כ הנתבעת:

מה שהשיב ד"ר שפירא לשאלת חברי הוא שזה אינו מתחום מומחיותו והוא אינו יכול להשיב לשאלה, ולא כפי שחברי הציג לפרופ' אופיר בשאלה.

המשך:

ש: המע' הוסטיבולארית מבוססת על בדיקת שלושת המימדים בהם אנו חיים. נכון?

ת: מישורים אולי. כן.

ש: מישורים שיוצרים את התלת מימדיות?

ת: כן.

ש: האם בדיקת האי אן ג'י בודקת את שלושת המישורים

ת: לא. היא בודקת רק אחד משלושת המישורים.

ש: ייתכן מצב שלתובעת יש בעיה וסטיבולארית באחד משני המישורים שהיא לא בודקת ואינך יכול לבדוק זאת ועדיין יש לה פגיעה חריפה

ת: התשובה היא כן. בשביל זה ניתן הסעיף של פגיעה וסטיבולארית קלה שאיננו דורש ממצאים פתולוגיים בבדיקת אי אן ג'י. אני מניח שזה עמד בפני מתקין התקנות.

ש: האם אתה מסכים שהתובעת יכולה להסתובב עם פגיעה וסטיבולארית בינונית או קשה שבדיקת אי אן ג'י אינה יכולה לגלותה

ת: נכון.

ש: אם ביהמ"ש יגיע למסקנה שהוא מאמין לתובעת אז לא מן הנמנע, או נגיד יותר מכך, אם יקבל את חוות דעת של ד"ר שפירא שהעניק לה 20 אחוזי נכות, אז בסופו של דבר ניתן לקבוע לה ולקבל את חוות דעתו של פרופ' שפירא על 20 אחוז

ת: לא. כי ד"ר שפירא ראה את בדיקת האי אן ג'י שבה היו ממצאים פתולוגיים אובייקטיביים, הוא לא ראה ויכול היה לראות את בדיקת האי אן ג'י מ- 7/13, זו בדיקה שאני ביקשתי, בה אין ממצאים פתולוגיים. גם ביהמ"ש קובע על סמך התקנות.

ש: מהי תגובתך לכך שד"ר שפירא מצא קשר סיבתי בין סחרחורת לבין התאונה, קשר סיבתי בין הטנטון לתאונה

ת: לא בטוח שאני צריך להסביר את חוות הדעת שלו, הוא ראה את האי אן ג'י מ- 05' בו היו ממצאים אובייקטיבים פתולוגיים, אמנם קלים אבל היו, הוא לא ראה את בדיקת האי אן ג'י מ- 7/13 שהיא תקינה לגמרי.

ש: אחת הנקודות שעלו בדיון בחקירת ד"ר שפירא, ואני רוצה להעלות בפניך כעת – תסכים איתי לסחרחורת זה כינוי אנושי לתופעות שונות זו מזו

ת: נכון.

ש: אבל כשרופא כותב דיזינס

ת: בגדול זה חוסר שיווי משקל. גם כשהרופא כותב זאת, זו תלונה מאוד לא ממוקדת, אין כוונה למחלה מסוימת. החולה מתלונן שיש לו בעיות של חוסר שיווי משקל.

ש: במקרה פתחת ביקור מ- 14.12.04 שם הסחרחורת באה בצד דלקת גרון, וזה מי מאיתנו לא עבר. אם נפתח תיק רפואי של 90 אחוז מאזרחי המדינה נמצא בהם תלונות של סחרחורת. תסכים איתי שרוב האנשים האלה אין להם נכות בתחום הוסטיבולארי

ת: יכול להיות שאין להם אפילו סחרחורת וסטיבולארית.

ש: אנשים קוראים סחרחורת לירידת לחץ דם, סוג של עייפות, שחור בעיניים?

ת: כן, לפעמים קוראים לזה שחור בעיניים.

ש: תסכים איתי שבכל התלונות שלה על סחרחורות אף רופא לא מצא לנכון להתייחס לזה כאל ורטיגו

ת: הוא רק ציין שזו תלונת החולה ולא עשה עם זה שום דבר.

ש: לכאורה מהתיק הרפואי עולה שאף אחד לא חשד שיש לגברת בעיה וסטיבולארית

ת: אני יכול לומר שהרופא המטפל לא הלך עם הבירור עד הסוף.

אבקש להוסיף שכשאני כותב חוו"ד עומדים בפניי המסמכים ועליי להתייחס למה שכתוב, אם אומר למשל שהתלונה של דיזינס, אני אגיד שזה סתם, בוודאי שיבוא עורך הדין של הנתבעים, ויבוא וישאל אם אני מתעלם מכך, אז בשאלה אם כן או לא להחליט אם הייתה פגיעה וסטיבולארית במילה דיזינס אני בחרתי בכן. לומר ב- 100 אחוז שזה לא היה כאב ראש שהיא תרגמה את זה למילה סחרחורת, האם במאה אחוז הייתה פגיעה וסטיבולארית באותו זמן – אני לא יכול לומר זאת במאה אחוז.

חקירה נגדית לב"כ הנתבעת:

ש: לעניין הטנטון- בבדיקתך מצאת כי השמיעה של התובעת תקינה. האם נכון כי אם בדיקת השמיעה תקינה, אין להכיר בטנטון? היינו, אם אין ליקוי שמיעה- אין להכיר בטנטון?

ת:נכון. חילקתי את זה על השאלה האם לא קיים טנטון בלי ליקויים, אני מניח שקיים. שוב, אני מניח כי יש תלונה סובייקטיבית אבל אי אפשר לצאת מזה, מקובל שבהיעדר ליקוי שמיעה, אי אפשר לקבל את תלונת הטנטון.

ש: האם נכון שבהתאם לתקנות המל"ל, תקנה 72 ד , ניתן לקבוע נכות בגין טנטון רק אם יש חבלה אקוסטית? היינו- אם אין ליקוי שמיעה, אז אין נכות. זו לשון התקנה, משום שהתקנה מדברת על חבלה אקוסטית עם טנטון או בלי טנטון. קודם כל צריך להיות נזק ורק אחרי זה בודקים האם זה עם טנטון או בלי טנטון.

ת:נכון, בהסתייגות שפה מדובר בנזק מרעש, חבלה אקוסטית ולא חבלה פיזית בראש או בעמוד השדרה. זאת אומרת שהתקנה מתייחסת לנזק מרעש.

ש: האם נכון כי בדיקת השמיעה שבוצעה כחודש לאחר התאונה, מיום 3.2.2005, היא תקינה לחלוטין?

ת:נכון. עד 20 דציבל זה נחשב שמיעה תקינה.

ש: לעניין הפגיעה הווסטיבולארית. האם נכון כי בדיקת ה- ENG העדכנית נמצאה תקינה?

ת:נכון.

ש: האם נכון כי גם בשנת 1994 נפגעה התובעת בתאונת דרכים במנגנון של צליפת שוט?

ת:נכון.

ש: האם נכון שהמסמכים הסמוכים לתאונה משנת 94' ואף שנים לאחר מכן, יש תיעוד על תלונות מסחרחורות, אותן התובעת מייחסת לתאונה משנת 94'?

ת:נכון.

ש: השאלה שלי, במערכת הווסטיבולארית יש הסתגלות או התאמה?

ת:יש מגמת שיפור בחלק מן המקרים או שאין שיפור, אבל יכול להיות שיפור.

ש: האם נכון שחולשת מבוך בבדיקת ENG ככל שהיא נמצאת, אינה מתעדת את תאריך הפגיעה אלא רק מתעדת מצב של פגיעה?

ת: אינה מתעדת את סיבת הפגיעה, זה נכון. היא אומרת שיש פגיעה קלה.

<#5#>

החלטה

שכרו של פרופסור דב אופיר, בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, ישולם מתוך פיקדון התובעת בקופת בית המשפט, לפי הכתובת: מחלקת א.א.ג בית החולים מאיר.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ד, 24/11/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ התובעת: התובעת מושכת את בקשתה למשלוח שאלות הבהרה לפרופסור אהרנפלד.

זאת לא מטעמי טענות הנתבעת בתגובתה, אלא כדי לקדם את התיק.

ב"כ הצדדים: נבקש לשמוע הצעת בית המשפט לסיום התיק.

<#7#>

החלטה

נקבע ליום 5.12.2013 שעה 09:30.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ד, 24/11/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי לימור שגב צימרמן