1. המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה. במוקד בקשתו עמדה הטענה לפיה משיבה מייבאת ומשווקת מסוק עם שלט אלקטרוני מסדרת "הפי פליינג" שהינו משחק שכיח ביותר וזאת ללא הוראות הפעלה או מדריך מלא למשתמש בעברית. בנוסף מצרפת המשיבה דף אחד בעברית, המהווה מדריך כללי שאינו מתייחס לדגם הספציפי אליו צורף כי אם למסוק אחר. בכך מונעת המשיבה מלקוחותיה את האפשרות להשתמש במשחק וליהנות ממנו, שכן בהתאם להוראות שצורפו ניתן להבין רק חלק מן ההוראות ולעשות במשחק שימוש חלקי בלבד. התנהלות זו עולה, לטענת המבקש, כדי הטעיה והפרת חובה חקוקה (צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983).

המבקש עתר לפיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לטענתו לחברי הקבוצה וזאת בסך 6,000,000 ש"ח. כן עתר לצו עשה במסגרתו יורה בית המשפט למשיבה לצרף לכל לקוחותיה בעבר ובעתיד הוראות הפעלה מלאות בעברית.

2. ביום 27.2.2014, בטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת במסגרתה צוין כי לטענת המשיבה אין בבקשת האישור ממש, ומכל מקום המוצר הנדון שווק ונמכר בהיקף מצומצם, וההוראות שצורפו מספקות ולכן לא נגרם כל נזק. חרף האמור התחייבה המשיבה כי ככל שתייבא ותשווק מוצר זה בעתיד היא תצרף אליו הוראות שימוש בעברית, בהיקף רחב יותר, שיבהירו לצרכן את אפשרויות השימוש והאחזקה של המוצר בהתאם להוראות באנגלית המצורפות על ידי היצרן. לאור טרחת המבקש וב"כ הסכימה המשיבה לשלם למבקש גמול בסך 3,000 ש"ח ושכ"ט לב"כ בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

3. בפסק דיני בת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (להלן – עניין "פסטה נונה"), אשר ניתן אך לא מכבר, נדונו בהרחבה אמות המידה לאישורו של הסדר הסתלקות מסוג זה שלפנינו - אשר בקרב העוסקים בתחום נהוג לכנותו: "הסדר הסתלקות מתוגמלת" (על שום הגמול ושכר הטרחה שהוסכם על תשלומם במסגרתו). אמנם באותו עניין דובר בהסתלקויות מתוגמלות מתובענות שעסקו בהפרת דיני סימון מוצרי מזון, בעוד שהתובענה שלפנינו עוסקת בהפרת צו הגנת הצרכן, אך בהינתן שאין לומר על התחום האחד שהוא חשוב או בעל ערך ממשנהו, קיים אינטרס ציבורי מובהק בייצור תמריצים להגשת תביעות ייצוגיות ראויות ומבוססות בשני התחומים כאחד. בה בעת יש לפעול לצינון תמריציהם של תובעים ייצוגיים ובאי כוח מייצגים להגיש בשני התחומים תביעות סרק או (לפי העניין) להסתלק מתביעות מבוססות לכאורה. המסקנה המתבקשת היא, כי מדיניות אישור בקשות הסתלקות בשני התחומים הנדונים אמורה להיות, ככלל, אחידה.

בפסק דיני הנ"ל בעניין פסטה נונה קבעתי, בין היתר, כי -

"...חסרונותיהם ונזקיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון, ובכלל אלו הסדרי ההסתלקות שלפנינו, גבוהים לאין שיעור מתועלותיהם. לא זו בלבד שהסדרים אלו אינם מייצרים הרתעה של ממש, אלא שאישורם על ידי בית המשפט מתמרץ את הגשתן של תביעות סרק, מזה, ושל הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. בהינתן האפשרות לסיים את התובענות בהסתלקויות שרווח קל ומהיר בצדן, נחלש התמריץ להגיש תביעות ייצוגיות מבוססות בתחום סימון מוצרי מזון ולהתמיד בניהולן, ותחת זאת מוצף בית המשפט במאות תביעות ייצוגיות שמגישיהן גמרו מראש אומר להסתלק מהן. מצב העניינים הקיים - שבו הולכים הסדרי הסתלקות מתוגמלת והופכים ל"ברירת מחדל" של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון – מכרסם, אפוא, בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים ובאי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים".

דברים אלו יפים ככתבם וכלשונם גם לגבי הסדר ההסתלקות שלפנינו, אשר במסגרת נגוזו להן ונמוגו – בטרם יבשה הדיו על בקשת האישור - התביעות הכספיות בגין נזקי העבר של חברי הקבוצה שנאמדו בסכום של 6 מיליון ש"ח, כאשר המשיבה מצדה מתחייבת, מנגד, לשלם למבקש ולבאת כוחו סכום כולל העולה על 18,000 ש"ח.

4. אשר לסמכותו של בית המשפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים חלף אלו שהסתלקו קבעתי באותו עניין, כי "שקלולם של מכלול השיקולים שפורטו לעיל מוביל למסקנה, כי סמכות בית המשפט שבסעיף 16(ד)(1) לחוק תופעל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם הנזק העלול להיגרם על ידי ההסתלקות לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה הוא מידי, מוחשי וניכר". לא שוכנעתי כי כאלה הן נסיבות המקרה שלפנינו.

5. מטעמים דומים לאלו שפורטו בפסק דיני בעניין פסטה נונה, אשר כל האמור בו נכון ככתבו וכלשונו גם לגבי הסדר ההסתלקות דנן, ונוכח האמור לעיל, נקבע בזה כדלקמן:

א. ההסתלקות כשלעצמה מבקשת האישור שבכותרת – מאושרת בזה.

ב. הגמול ושכר הטרחה שהוסכם על תשלומם בהסדר ההסתלקות – אינם מאושרים.

ג. בנסיבות העניין אין מקום לפעול לאיתור מייצגים חילופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק. כנגזרת מכך, בקשת האישור נמחקת בזה.

ד. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים, לפמת"א, וכן למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"ה, 01 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.