לפני: כב' השופט יוחנן כהן

נציג ציבור עובדים- מר יאיר טבת

נציג ציבור מעסיקים – מר אסי פידל

פסק דין

1. עניינה של תובענה זו הינו תשלום מענק לימודים, בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

העובדות הנדרשות לעניין:

2. התובעת הינה אם חד הורית ל – 3 ילדים.

3. על רקע סכסוך שנתגלע בין התובעת לבעלה, עזב האחרון את הבית במהלך חודש מרץ 2011.

4. במהלך חודש מאי 2011 נקטה התובעת בשני הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתם עתרה להורות לבעל לשלם לה ולילדיה מזונות ומדור וכן להורות על הליך פירוק שיתוף בכלל הנכסים שלה ושל בעלה.

5. בחודש ספטמבר 2012 הגיש בעלה של האישה בבית הדין הרבני, תביעה לגירושים.

6. על רקע מצבה האישי, הגישה התובעת ביום 14/7/13, תביעה למוסד לביטוח לאומי בה עתרה לשלם לה מענק למודים, אולם פנייתה נדחתה בנימוק שאינה עונה על ההגדרה של "הורה עצמאי", כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992 (להלן: "חוק משפחות חד הוריות").

7. התובעת הגישה ביום 11/8/14, תביעה נוספת לקבלת מענק לימודים, אולם הנתבע דחה את תביעתה פעם נוספת מאותו הנימוק.

טענות הצדדים

8. התובעת טוענת כי יש לראות בה כהורה עצמאי שכן היא החלה בהליכי גירושים בחלוף שנתיים ממועד הגשת תביעותיה לקבלת מענק לימודים.

9. עוד טוענת התובעת כי יש להעניק להוראות חוק משפחות חד הוריות פרשנות תכלית אשר נועדה לסייע להורה יחיד במשפחה.

10. הנתבע עתר לדחיית התביעה וציין כי הזכאות למענק לימודים נשללה מהתובעת מאחר ולא עמדה בתנאים שנקבעו בחוק. לגרסת הנתבע לא ניתן לראות בהליכים בהם נקטה התובעת בבית המשפט לענייני משפחה, כהליכים להתרת קשר הנישואין.

דיון והכרעה

11. סעיף 74 (ב) (1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, להורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו.

סעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות מגדיר הורה עצמאי באופן הבא:

"1. בחוק זה –

"הורה עצמאי" – תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;

(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;

(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;

(ב) ....

(ג) ....

החלופה הרלבנטית לענייננו מצויה בסעיף 1 (2)(א) ממנה עולה כי ניתן להכיר בהורה נשוי כהורה עצמאי, כל עוד הינו פועל להשתחרר מקשר הנישואין ופעל בהליך זה במשך שנתיים לפחות.

12. אין חולק כי התובעת ובעלה הינם יהודיים ועל מנת להשתחרר מקשר הנישואין היה עליהם לפנות לבית הדין הרבני, כפי שאכן פעל בעלה של התובעת בספטמבר 2012.

מאחר והליך התרת קשר הנישואין החל רק בספטמבר 2012, הרי שבמועדים בהן הוגשה התביעה למענק לימודים, לא חלפו שנתיים ומכאן שהתובעת אינה עומדת בתנאי הזכאות למענק, שנקבעו בחוק משפחות חד הוריות.

13. אין בידינו לקבל את הטענה של התובעת כי יש לראות בפנייתה לבית המשפט לענייני משפחה כהליכים בהם פעלה להשתחרר מקשר הנישואין, שכן בהליכים אלו פנתה התובעת בין היתר בדרישה לקביעת מזונות עבורה, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם כוונה לפירוק הנישואין.

עיון בפרוטוקול בית הדין הרבני מיום 14/11/13 אשר הונח בפנינו (ר' נספח ג 1 לכתב התביעה) מגלה כי התובעת לא רצתה להתגרש כלל, אלא רצתה שלום בית ואף עניין זה מלמד כי התובעת לא פעלה לניתוק קשר הנישואין כאמור.

14. התובעת טענה כי בעצת עורכי דינה ומתוך שיקולים אסטרטגיים בניהול עניינה מול בעלה, היא לא מיהרה להגיש תביעה לגירושים בבית הדין הרבני, אולם לא מצאנו יסוד לדברים אלו שעה שפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני מגלה כי התובעת היא זו שביקשה לעכב את הליך הגירושים (ר' שורות 10-11 לפרוטוקול בית הדין הרבני).

גם אם נקבל את טענותיה של התובעת ונבחן את עניינה בהתאם לתכלית הוראות החוק, הרי שהראיות אותן הניחה בפנינו, אינן מלמדות על פעילות ברורה בה נקטה התובעת לשם התרת קשר הנישואין כאמור לעיל.

15. תכלית חוק משפחות חד הוריות היא להעניק הגנה והטבות מסוימות למשפחות בהן הנטל הכלכלי והרגשי הכרוכים בגידול הילדים, הוטלו רק על אחד ההורים, אולם אין מדובר בסכר פרוץ בו כל הורה הרואה עצמו כהורה יחיד, יבוא וייטול את אותן הטבות ומענקים.

16. על מנת למנוע מצבים בהם ישולמו מענקים להורים שאינם זכאים, נקבעו הוראות ברורות וחד משמעיות ואין מקום לסטות מהם ולראות בהליך שנפתח בבית המשפט לענייני משפחה כהליך המלמד על ניתוק קשר הנישואין.

17. אנו שותפים לעמדתו של בית הדין האזורי בירושלים לפיה אין מקום לחייב את המוסד לביטוח לאומי להיכנס לעובי הקורה בענייניהם של בני זוג על מנת לברר את גדרי המחלוקת ביניהם, והאם בפתיחת תיק מזונות בבית המשפט לענייני משפחה התכוונו לפרק את קשר הנישואין אם לאו.

18. פירוש מרחיק לכת זה מטיל על המוסד עומס בלתי סביר, בעוד הפירוש הסביר והרגיל של החוק הינו, כי הליך ע"פ דין להשתחרר מקשר הנישואין הוא ההליך של פתיחת תיק גירושין ע"פ הדין האישי" (ר' בל (י-ם) 12161/05 ליפין ליאת נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו)).

19. מכל המקובץ לעיל, אין בידינו לקבל את התביעה.

20. התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ה, (31 מאי 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: רות רחמים.