התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה על סך 11,653 ₪ בגין נזק שנגרם לרכב שלו עקב תאונת דרכים בה היה מעורב רכב התובע ורכב הנתבע 2 שבבעלות הנתבעת 1.

ביום 22.08.2013 בשעות הערב, לטענת התובע הוא עצר עם רכבו ברח' בן גוריון לצורך העלאת נוסע, לטענתו הנתבע 2 נהג עם רכבו במהירות מבלי לשים לב לכביש, פגע ברכב התובע מאחור, כאשר רכבו בעצירה מוחלטת.

לטענת התובע, בהתחלה התובע הודה בתאונה אך אחר כך חזר בו ושינה את גרסתו.

לתובע נגרמו נזקים כמפורט בדוח השמאי שצורף לכתב התביעה והוא תובע את הנזקים מהנתבעים.

לטענת הנתבעים, הרכב של הנתבעים נסע ישר בנתיב הימני כאשר לפתע המונית של התובע שנסעה בנתיב השמאלי סטתה ימינה לנתיב הנסיעה של הנתבעים וזאת על מנת לעצור ללקוח שסימן למונית בימין הכביש וכתוצאה מכך נגרמה התאונה.

במעמד הדיון, טענו הצדדים את טענותיהם כמפורט בפרוטוקולים נשוא הדיונים, כאשר לטענת התובע התאונה ארעה כאמור לפי גרסתו כשהוא במצב של עמידה ולו היה סוטה כפי שטוען הנתבע ממסלול נסיעה שמאלי לעבר המסלול נסיעה הימני בו נסע הנתבע 2, צריכה היתה הפגיעה באוטו של התובע להיות בצד הימני של הרכב שלו ולא מאחור.

לא רק זאת, טען כאמור התובע, כי בעת שעמד במקום והתכוון להעלות נוסע, הספיק לדבר אתו מספר שניות, תוך כדי כך שהוא פותח את החלון ולא יכול כלל לדבר עם אותו אדם, אם נמצא באמצע הכביש כשהוא מנסה לסטות ימינה. עוד ציין התובע כי למעשה הנתבע מיד עם קרות התאונה, הודה במעשיו ושאל אותו למה עצר במקום שבו עצר ולא 20 מטר קדימה, דהיינו דברים אלה מעידים על כך שהתובע היה במצב של עמידה מוחלטת והנתבע הוא זה שפגע בו מאחור.

כאמור, גרסת הנתבע היא שהתובע חתך את מסלול נסיעתו ולטענתו בנסיבות שארעה התאונה באופן שרכבו של התובע נסע במקביל לרכב הנתבע, אך קצת קדימה וכאשר חתך התובע את מסלול נסיעתו של הנתבע שהיה מאחוריו, פגע בו הרכב של הנתבע מאחור וכך ניתן להסביר את הפגיעה של הרכב מאחור.

הצדדים במעמד הדיון הדגימו את הנסיבות של התאונה.

עיינתי בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים ומצאתי כי התובע הוכיח את תביעתו ונסיבות קרות התאונה מתיישבות יותר עם גרסתו של התובע, מאשר מגרסתו של הנתבע.

על פי הנזק שנגרם לרכב התובע, המכה היתה מאחור ולו אכן היה התובע נוסע במסלול מקביל, מצד שמאל של הנתבע וסוטה ימינה באופן חד, צריכה היתה המכה להתרחש בצד הרכב ולא בחלק האחורי שלו. מה גם שהתובע ציין בכתב התביעה, שהנתבע בעצם לקח אחריות ואף טען כלפי התובע מדוע עצר את רכבו במקום בו עצר ולא במרחק של 20 מטר קדימה.

מכל האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את התביעה.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 8,285 ₪ נזק ישיר לרכב.

שכ"ט שמאי בסך 850 ₪

הפסד יום עבודה 350 ₪

סך הכל 9,485 ₪

לסכום זה יש להוסיף הוצאות משפט בסך של 600 ₪ עבור שני הדיונים.

סך הכלל ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד, לתובע סך של 10,085 ₪, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

עותק מפסק-הדין יישלח לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ה, 15 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.