<#2#>

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד ניר דוד

ב"כ המשיבה עו"ד רחל אבישר

פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזר על הודעת הערעור. הערעור הזה מבטא חריגה של בימ"ש קמא ואולי גם של חברי מהתביעה. נאמר שיישלח לתסקיר. כאשר תביעה אומרת שהיא שולחת לתסקיר זה לא נאמר מן השפה ולחוץ לומר לך לך אצל עורך התסקיר וכשיגיע אנחנו נישאר באותה מידה, הוא נשלח לתסקיר שהוא מלא שבח והוא מתאר את הבעיות האורגניות שיש לו, הוגשו כאן אישורים לעניינים פסיכיאטרים, הוא נוטל כדורים, הוא השתלב בקבוצה טיפולית מבלי שאף אחד ביקש ממנו הרבה קודם להליך המשפטי ומעל לכל אלה ההמלצה שהיא נחרצת של עורך התסקיר להאריך את המאסר המותנה. יש כאן המלצה חד משמעית שהיא היתה מוסכמת על התביעה לשלוח אותו ונראה מה יהיו חלומותיו, הנה המסקנות, אני אומר לקפוץ ממאסר מותנה עד למאסר יש שלב ביניים ואני הסכמתי לחזור בי מעתירתי בבימ"ש קמא ולומר לא להאריך את המאסר המותנה אלא ללכת על עבודות שירות אבל למה לקחת את המערער ולהשימו מאחורי סורג ובריח.

אני התוודעתי למערער דרך הקהילה, אביו מתפלל אצלנו, האם הזה שמו שונה עכשיו, הוא היה אולי בנימין המאיים והיום הוא בנימין שהתמתן, הוא לוקח כדורים בגלל שהוא סובל מאימפולסיביות יתר, זה לא נלקח בחשבון? לא היה לו ראש, הוא לא שלט על הדברים.

ראו נא את כתב האישום שזה לא היה סתם איומים אלא כמו סכסוך שכנים, היתה שם מתלוננת, המעשים הם חמורים, והם מכוערים ומגונים ולא הרי מי שסתם בא ונטפל בלי שום רקע מוצק, מה העלה את חמתו, השכנה המרעישה מטרידה, הוא עזב משם.

הוא לא מרגיש והוא לא גורם להטרדה. הוא גר ליד שכנה שהיתה מטרידה ומרעישה, במשטרה היא אמרה אני לא מרעישה יותר.

היום הוא השתנה, הוא התמתן, לוקח כדורים, נמצא בקבוצות טיפול ואם בימ"ש יקבל עתירתי הוא עוד יקבל חיזוקים ותמיכות על ידי שירות המבחן.

אני לא אומר שאין מאחוריו קופת שרצים. המצב הנפשי הזה הוא מצב נפשי מתמשך. ביהמ"ש קמא התייחס לכך והוא אומר שהעבירה הזו הרבה זמן, איומים. אני אומר שהוא עבר כברת דרך, הוא השתנה והתמתן. למה הוא צריך להיות בבית האסורים דווקא? כל הזמן מדברים על שיקום, תועלת ותכליות ענישה, ואני אומר מה התועלת שהוא עכשיו ישכב בבית האסורים?

אי אפשר להתעלם מכל הרקע שמנינו.

ביהמ"ש קמא ציין את הדבר הזה במפורש והוא אמר בצדק שההרשעה הזו, שאגב הוא קנה שתי שרשראות מאדם שגנב, זה לא קשור לאלימות, הוא קנה מדוכן ובסוף הסתבר שזה היה גנוב, ביהמ"ש קמא לא אמר שזה מה שהוביל אותו לתוצאה אלא הוא אמר אני מתעלם ממנו בתכלית כי הוא איננו קשור לאיום. האם באמת הספקטרום הזה הוא רחב, יש תסקיר חיובי, ישנן נסיבות שאי אפשר להתעלם מהן, יש כאן רצון להשתלב ולהשתקם.

ביהמ"ש קמא נימק את זה בכך, כל הזמן הוא אומר האם זה יהיה כדי לחרוג לקולא, מדוע לחרוג לקולא מהמתחם, הוא נמצא בתוך המתחם בלי לחרוג לקולא, חצי שנה של עבודות שירות, אין צורך לחרוג לקולא מהמתחם, זו הטעות שנתפס אליה בימ"ש קמא כי הוא כל הזמן סבר שצריך להחריג אותו מהמתחם, שיישאר בתוך המתחם, ועדיין חצי שנה בעבודות שירות.

ביהמ"ש קמא מצא לנכון לציין זאת, ממה נפשך, אז ביהמ"ש קמא שגה? בימ"ש קמא חרג מן ההסדר כאשר הוא גזר, אלא אם הפיצויים הללו הוא עשה אותם בתחום הכללי, עדיין אנחנו נמצאים מהארכת מאסר מותנה לבין מאסר בפועל ואי אפשר להתעלם מן הדברים הללו, אלה מגרעות אורגניות שקיימות פה.

ב"כ המשיבה: המאסר על תנאי חב הפעלה ואי אפשר היה להאריך אותו.

ב"כ המערער: זה ההסדר, אני ביקשתי להאריך וזו גם היתה המלצה של שירות המבחן והם ביקשו להפעיל, ההפעלה המתבקשת לא נאמרה במפורש כיצד, לכן בטיעונים לעונש של המאשימה בכלל איתה חריגה גם בהפעלה באופן של הפעלת מאסר ממש וגם בהוספת רכיבים נוספים שהם לא באו במסגרת ההסדר.

היתה פה חריגה, בואו ניקח את דרך האמצע, זה אדם שכיום עובד, הוא כיום נמצא עם משפחתו, יש לו ילדים קטנים. אנחנו גם מפסידים את אותה קבוצה ששירות המבחן המליץ עליה בחום, בימ"ש קמא מציין שהטיל עליו מאסר מותנה ארוך, אני אומר שהאדם הזה לא יעיז לחזור על כך, יש לו מאסר מותנה כבד מאוד ונדמה לי שבנסיבות הללו יהיה די בעבודות שירות. אני חושב שצריך לקבל את הערעור.

ב"כ המשיבה: אני מציגה רישום פלילי של המערער רק כדי להראות שהאלימות שזורה בהרשעותיו הקודמות לא מעט, יש לו לא מעט תיקים באלימות, החזקות סכין, אלימות נגד שוטרים, היה נגדו גם מאסר על תנאי בעת ביצוע העבירות נשוא התיק הזה. נדמה לי שנתפסו פה לכלל טעות, מאסר על תנאי חב הפעלה, שלושה מתלוננים נפרדים, אירועים שמתפרסים על פני מספר חודשים, יש את בעל הבית ושני שכנים.

יש מתלוננת שיש לגביה אירועים באפריל מאי ויוני, יש את השכן ויש את בעל הדירה שאלו אירועים מדצמ' 2011.

אנחנו נמצאים בסיטואציה ששלושה חודשים הוא חייב לנו איך שלא מסתכלים על זה, השישים יום נוספים שהוטלו עליו הוא עונש שחורג לקולא, המתחם שנקבע לו הוא אחד על כל המסכת הזו, זו טעות כשלעצמה והיא שיחקה לידיו של המערער שקיבל עקב כך עונש קל ביותר ואילו עשה בימ"ש את מה שצריך היה לעשות והיה קובע מתחם ענישה נפרד וראוי לגבי כל אחד מהאירועים סבורני שהוא היה מטיל עונש חמור יותר.

אני חושבת שהמערער זה שלפנינו הגיעה שעתו ללכת לבית הסוהר, גם אם זה רק לשישה חודשים, עברו מצדיק את זה ומבצע כל כך הרבה עבירות בסדרה כזו של אירועים כשיש על ראשו מאסר על תנאי.

עברו של המערער מתחיל מגיל 18, יש לו 7 הרשעות קודמות בלי האירוע הנוכחי.

ב"כ המערער: האירועים שמתוארים בכתב האישום התלונה אודותיהם נמסרה ביום אחד. אותה מתלוננת אומרת אני לא מרעישה יותר. מבלי להמעיט אבל נשווה רגע לנגד עינינו את הניצוץ שהדליק אותו, זה היה רעש בלתי נסבל, היו לו תינוקות ואדם כזה שלא שלט בעקבות הבעיה האורגנית זה מה שגרם לו לעשות, אף אחד לא התייחס אולי ממש כדי הצורך למה ששירות המבחן אומר ואני ציטטתי בהודעת הערעור שקצין המבחן שמופקד מטעם המחוקק, אי אפשר להתעלם מכך.

לעניין העבר, יש פרק חמישי הלכות תשובה ברמב"ם, אדם לא סוחב את עברו כל חייו ויש שלב שהוא יכול לשים קו ולהגיד אני עם עברי לא הולך ביחד. יש גם מידת החסד. אינני מבין למה הוא לא יזכה קצת למידת החסד ולמידת הרחמים, נושיט לו את ידנו, וזה מן עיקרון שלא קשה יהיה לזוז ממנו, שישה חודשים כאלה שלא ויתרנו והם עדיין נקראים מאסר אלא שירוצו בעבודות שירות.

<#3#>

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 10145-06-12 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בביצוע עבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק וחבלה במזיד ברכב שביצע כלפי בעל הדירה שבה גר כשוכר וכלפי שכנתו ושכנו.

המערער נידון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח הכוללים חודשיים מאסר בגין העבירות נושא גזר הדין והפעלה בחופף של שישה חודשי מאסר על תנאי חבי הפעלה שהיו תלויים ועומדים נגדו.

כמו כן נידון המערער ל- 3 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וחויב לפצות את המתלוננת בסכום של 3,500 ₪.

הערעור מכוון כלפי דרך ריצוי המאסר וב"כ המערער עותר בפנינו שניתן יהיה למערער לרצות את המאסר בעבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח, וזאת לאור הנימוקים המופיעים בתסקיר שירות המבחן שהיה בפני בימ"ש קמא ואשר צורף להודעת הערעור, גם אם לא ניתן להאריך את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המערער.

עיון בגזר-הדין נושא הערעור מעלה כי בימ"ש קמא התייחס בחומרה הראויה לפגיעת המערער בערכים המוגנים של שמירת שלומם ובטחונם של שכנו ושכנתו של המערער ובעל הדירה שבה גר כשוכר, בהם פגע המערער בצורה לא קלה.

באשר לשכנה – ניקב המערער את צמיגי רכבה בשתי הזדמנויות, בהמשך הטריד אותה טלפונית עשרות פעמים ובסופו של יום איים עליה שישרוף אותה ויהרוג אותה.

כך גם איים המערער על השכן שירצח אותו ולבעל הדירה אמר שלא יתקרב אליו הביתה שכן הוא יהרוג אותו.

התנהגותו האלימה מילולית של המערער כלפי שכנתו, שכנו, ובעל הדירה, מצטרפת לעברו הפלילי של המערער בגין עבירות אלימות, שבגינן ריצה עונשי מאסר, ועונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו לא הרתיע אותו מלחזור ולאיים ולגרום נזק לרכושם של אחרים.

מכל האמור לעיל עולה כי למרות האמור בתסקיר שירות המבחן באשר לטיפול התרופתי החלופי שקיבל המערער ואשר לדבריו היטיב את מצבו, אשר הביא להמלצת שירות המבחן להאריך את המאסר על תנאי, לא ניתן במקרה זה לגרום לריצוי המאסר בעבודות שירות.

ביהמ"ש קמא לא התעלם מהאמור בתסקיר שירות המבחן והדבר בא לידי ביטוי בכך שלא הוסיף על הפעלת עונש המאסר על תנאי אלא חפף את עונש המאסר בפועל, שהוא ברף התחתון של מתחם הענישה שקבע, לעונש המאסר על תנאי שהפעיל.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 21.1.14 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בימ"ש קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

<#5#>

ניתן והודע היום ד' שבט תשע"ד, 05/01/2014 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.