1. המדובר בבקשה להארכת המועד לביצוע צו סגירה.

בתאריך 30.10.14 ניתן כנגד הנאשמים (המבקשים בבקשה זו) גזר דין, על פיו, ניתן צו סגירה וצו איסור שימוש אשר הותלה למשך 6 חודשים (עד ליום 30.4.15).

בחודש מרץ 2015 הוגשה בקשה למתן ארכה לביצוע צו סגירה ואכן ביצוע צו הסגירה הוארך עד ליום 1.8.15.

בתאריך 9.9.15 הוגשה בקשה נוספת למתן ארכה של 3 חודשים והמשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה.

2. סבור אני שאין זה המקרה בו יש להיעתר לבקשה. העסק פועל ללא רישיון מחודש ינואר 2013 וניתן פסק דין חלוט. בגזר הדין ניתנה ארכה של 6 חודשים ולאחר מכן ארכה נוספת ולמרות הארכות לא הוצא רישיון עד היום.

הארכת מועדים של צווים שניתנו לצורך תיקון הפרת חוק צריכה להיעשות במשורה

(רע"פ 8655/13 מ"י נ' חג' יחיא). לכך יש להוסיף שבקשה זו הוגשה רק לאחר שחלף המועד לעניין ביצוע הצווים ע"פ גזר הדין וגם לכך יש משקל (ר' לעניין זה בר"ם 4223-15 פרבמן ואח' נ' עיריית לוד).

אציין במאמר מוסגר שבע"פ 5419-08 בן משה נ' המועצה האזורית נפסק שניתן לדחות בקשה מסוג זה גם ללא קיום דיון במעמד הצדדים ואף מבלי לקבל תגובה בשל שיהוי בהגשתה. במקרה זה שבפניי הוגשה תגובה. אוסיף ואומר שהארכה שהתבקשה היתה ל- 3 חודשים כאשר הארכה ניתנה עד ליום 1.8.15 כך שממילא, בתאריך 1.11.15, פגה גם תקופת הארכה שהתבקשה ע"י המבקשים (אם היתה ניתנת).

3. אכן ע"פ הפסיקה ניתן במקרים חריגים להאריך את מועד ביצוע צו הסגירה אך יש להציג טעמים משכנעים שיצדיקו העדפת אינטרס המבקשים על אינטרס הציבור המחייב סגירת העסק.

שימוש בכח זה ייעשה רק במקרים מיוחדים ולתקופה קצרה הנראית הכרחית למניעת נזק מיותר לאנשים עקב סגירת העסק.

4. בסופו של דבר, כבר חלפה למעלה משנה מאז מתן גזר הדין, ממילא חלפו 3 החודשים לגביהן נתבקשה ארכה כאשר הארכה היתה עד ליום 1.8.15 והבקשה אף הוגשה לאחר חלוף המועד אשר לגביו ניתנה הארכה (השנייה!), בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.

העתק החלטה זו יישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ו, 04 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......