הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את גב' קטי ארוך מטעם התובעות ומר אהרון עזר מטעם הנתבעים, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזקים לרכבים המעורבים וביתר הראיות, ראיתי לדחות את התביעה. עסקינן בתאונה מיום 7.7.11, אשר אירעה בצומת הרחובות אלוף שדה והירדן, עת הרכבים המעורבים ביצעו פניה שמאלה, כאשר רכב התובעת 2 נסע בנתיב הימני ורכב הנתבע 1 נסע בנתיב השמאלי. בשים לב לכך שמדובר בגרסה מול גרסה, לנוכח עבור זמן הרב מאז מועד קרות התאונה, ובהתחשב בעובדה שמוקדי הנזקים ואופיים לא יכולים להוות ראיה עודפת לטובת צד זה או אחר, לא ניתן לקבוע כיום, מהו הילך התאונה המדויק. במצב דברים בו בתום שמיעת הראיות, נותר אצל בית המשפט ספק מי מן הנהגים המעורבים גרם לקרות התאונה, מצווה הוא להורות על דחיית התביעה. אציין, כי בגין אירוע התאונה דנן, התקיים הליך שלם ומלא בבית משפט זה, בתא"מ 5245-12-11, בתומו ניתן פסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984. בפסק זה, נדחתה תביעת הנתבעים בתיק שבפני (הם התובעים בתיק ד'שם), מבלי שניתן נימוק כלשהו המבאר מה הטעם לדחייה. בענייננו עולה מן הראיות, כי התובעת 2, חשה חבטה, אך לא ראתה את רכב הנתבע 1 סוטה אל עבר נתיב נסיעת רכבה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 29 -30). די בכך, כדי לקבוע, כי התובעות לא עמדו בנטל להוכיח את תביעתן. בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו, ובכלל זה בהוצאות עדיו.

ניתן היום, י"א סיוון תשע"ה, 29 מאי 2015, בהעדר הצדדים.