<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת – מתמחה מר סאמר

המשיב –הובא

הסניגור –עו"ד חנא בולוס

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

חוזר על הבקשה. מגיש לעיון ביהמ"ש תיק החקירה. מפנה לעדותה של האישה.

מפנה לעדויות העדים התומכות בגרסת האישה. מתוך עדות האישה ניתן לראות כי החוקר הבחין בסימני חבלה על גופה של האישה. מפנה לתיעוד רפואי המדבר על שני אירועים שונים, האחת מחודש אפריל השנה, שם כתוצאה מהמכות האישה נאלצה להגיע לביה"ח. אירוע שני, האישה נזקקה להגיע לביה"ח ולקבל טיפול רפואי. במשך תקופה המשטרה ניסתה לאתר את המשיב אך הוא התחמק ממעצר. מדובר במשיב בעל עבר בעבירות אלימות. נבקש לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

הסניגור:

תחילה ברצוני להסתייג לטיעונו של חברי בכל הקשור לעניין ההפלה. המדינה עצמה לא האמינה למתלוננת ולכן לא הוגש כתב אישום בכל הקשור להפלה. איך ניתן לטעון במסגרת הטיעון לראיות לכאורה לגבי אישום שלא קיים. לגבי אירוע שהנאשם לא מואשם בו. מה גם שהמסמכים הרפואיים הנמצאים בתיק ביהמ"ש מלמדים כי אין קשר בין ההפרה לאלימות שהופעלה כנגד המתלוננת. אבקש להתעלם מהטיעון הזה. האישה נחקרה וחקירת החוקר מלמדת כי החוקר לא האמין לה. גם חוקר לא האמין וגם התביעה לא הגישה כתב אישום.

לגבי האירוע נשוא כתב האישום, מדובר בעדות המתלוננת מול עדות שישה אנשים שגרסתם שונה לגמרי. כאשר ביהמ"ש רואה כי בחומר הראיות ישנה עדות מול עדות, ביהמ"ש משחרר בגלל עוצמת הראיות, קל וחומר כאשר יש עדות מול שישה. המתלוננת נחקרה כחשודה. כיוון שאותה מתלוננת גרמה נזק לרכוש המשותף ובד"כ אם הבעל גורם לנזק לרכוש המשותף, מגישים את האישום נגדו. היא נחקרה כחשודה כי תקפה את חמה וירקה עליו וקיללה אותו, גם נגדה לא הוגש כתב אישום. החקירה של המשטרה הייתה חקירה מגמתית. כבר אמרו למתלונן שאתה לא מדבר אמת, המשטרה פועלת בצורה עיוורת, אישה מגישה תלונה היא צודקת ואם בעל מגיש, הוא שקרן. חמה של המתלוננת טען שהוא הותקף והמשטרה לא עשתה מאומה לגבות עדויות מאלה שראו את האירוע. רק בעקבות העלאת טענות קשות בבית המשפט למשטרה, נאותה המשטרה לחקור את העדים. כשנחקרו העדים מטעם הנאשם ניתן ללמוד כי המשיב בזמן הרלוונטי לשבירת החפצים היה יושב יחד עם הוריו, עלה עם כולם למעלה, ואז ראה את אביו עם המתלוננת דוחפת, מקללה, יורקת ושוברת חפצים והיא מודה בזה ששברה חפצים. יש לנו את עדותו של נביל. עדותו של סלחה. עדות של לטיפי אמא שלו. חנאן ואמם, כל אלה מעידים על כך כי המשיב לא תקף את המתלוננת. מעידים כי המתלוננת תקפה ופגעה באביו. מעידים כי שברה חפצים ויותר מכך, הם מעידים כי היא גרמה לעצמה את החבלות. היא תקפה את עצמה. היא גרמה לעצמה נזק כדי לביים פגיעה. כל הטענות מפורטות בהודעות העדים. אביה של המתלוננת נחקר פעמיים. בפעם הראשונה אומר שאשתו התקשרה אליו ועדכנה אותו שיש ויכוח בין המשיב לאשתו כי האישה התקשרה לאמה ועדכנה אותה שיש ויכוח, כי כל מה שהיה זה ויכוח. איך הויכוח השתכלל לידי תקיפה ,רק בחזרה הביתה.

האם לצערי הרב לא נחקרה. האב כן נחקר. השיחה הראשונה שיצאה מהמתלוננת הייתה לאמה.

אני סבור כי לא מתקיימות ראיות לכאורה לכך כי המשיב תקף את המתלוננת אלא להיפך, הראיות מצביעות על כך כי היא זו שביצעה עבירה. הסימנים שהבחינו על המתלוננת, הם סימנים שניתן לגרום אותם על ידי פגיעה עצמית והעדויות מלמדות על פגיעה עצמית. הראיות הינן בעוצמה לא מספקת ואף בעיני אין ראיות לכאורה, לחילופין, הם ראיות שאינו מצדיקות המשך מעצר.

לגבי עילת מעצר - המתלוננת בעצמה ציינה גם בהודעתה מיום 21/10/2013 וגם בהודעתה מ -20/11/2013 שהמשיב הוא זה שביקש מאחותו סלחה לקחת את המתלוננת מהבית כדי שלא יפגע בה. על איזה מסוכנות אנו מדברים אם המשיב הוא זה שמבקשת להרחיק אותה כדי שלא תהיה פגיעה בה. דבר נוסף, בתיק ביהמ"ש הודעה של איש דת שאומר, למעשה המשיב גירש את אשתו, יש גירושין והיא חזרה לבית הוריה, כך שבעצם הסטטוס של פרידה וגירושין, גם הוא מפחית מהחשש של מסוכנות. ברצוני לציין שכאשר המשטרה חקרה אותו איש דת, לא הפנה את תשומת לבו כי אינו יכול להעיד אלא לאחר שהצדדים מוותרים על חיסיון. לפי פקודת הראיות ישנו חיסיון בין איש דת לבין מישהו שפונה אליו מהקהילה שלו.

אנו מציעים כי ביהמ"ש יורה על שחרור המשיב לחלופת מעצר בבית אחותו בחיפה, הגב' דלאל עומר.

לגבי העבר – למשיב 2 הרשעות קודמות, האחת מ – 2008 והשנייה מ – 2010.

הגב' דלאל עומר ת.ז. 028232460, לאחר שהוזהרה לומר את האמת (בעזרת מתורגמן):

אני בת 42. אני גרה בחיפה, ברחוב הגיבורים 32.

אני גרה בבית עם הילדים שלי. יש לי 4 ילדים. יש לי ילדים 20,19 ובנות בנות 8 ו-9. אני נשואה. בעלי לא גר איתנו. אנו גרים לבד. יש חדר בנים וחדר של הבנות חדר שלי וסלון. אם הוא יבוא לגור אצלי הוא יגור בחדר של הבנים.

אני יודעת מה המשטרה חושבת שהוא עשה. אני יודעת שיש בעיות בינו לבין אשתו. שאחי הרביץ לאשתו. אני יודעת שהיו לו בעיות בעבר. הוא היה נשוי והתגרש. שמעתי שהיו בעיות בינו לבין אשתו. לא בעיות של מכות.

המשיב עובד באבן משתלבת (הערת בית המשפט – אמו של המשיב השיבה בטרם נתנה העדה תשובתה). ראיתי אותו בערך חודש וחצי לפני שנעצר. אני לא עובדת. אני מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה. המשכורת מספיקה לי ולילדים שלי ואם יבוא עוד אחד או שניים, לא מפריע לי.

אני יודעת מה זה מעצר בית. הוא צריך להשאר 24 שעות בבית. אם הוא יוצא, אני מתקשרת למשטרה. אני יודעת שאני צריכה להיות איתו בבית 24 שעות. הבן שלי לא עובד והוא קונה מה שאני צריכה. לבנות יש הסעה שלוקחת אותם, אני משלמת לה והיא לוקחת ומחזירה. אני כל הזמן בבית.

אני יודעת מה זה חודשים להיות בבית. אני מוכנה לחתום על כסף שאם הוא יצא מהבית, לוקחים לי כסף. אני מוכנה לחתום.

לא היו לי אף פעם עניינים עם המשטרה.

יש לי טלפון בזק בבית.

ב"כ המבקשת:

תיק החקירה נמסר לביהמ"ש.

<#3#>

החלטה

נדחה למתן החלטה ליום 26/11/2013 שעה 10:40.

המשיב יוזמן באמצעות שב"ס.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ד, 25/11/2013 במעמד הנוכחים.