להלן החלטתי בבקשת המבקשת ליתן לה רשות להתגונן:

1. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר המתייחסת לשתי המחאות: אחת - ע"ס 5,200 ₪, ז"פ 27.7.2013; שנייה – ע"ס 6,150 ₪, ז"פ 29.7.2013. ההמחאות משוכות לפקודת ק. סקטור ריהוט 2010 בע"מ, בהן אוחז המשיב (להלן – "ההמחאות"; "סקטור", לפי העניין).
2. בתצהיר התומך בהתנגדות נטען כדלקמן: "במהלך ינואר 2012, התקשרה המבקשת עם סקטור בעסקה ושילמה על החשבון סך 38,655 ₪" (סעיף 5 לתצהיר); "למצער התמורה שהייתה אמורה להתקבל תמורת שיקים אלו לא התקבלה ..." (סעיף 3 לתצהיר) ו – "חרף דרישותיה והפצרותיה הרבות של המבקשת, להשבת השיקים לידיה הואיל ותמורתם לא הועברה, התחמקה סקטור מעשות כן, לפיכך נאלצה המשיבה לבטלם" (סעיף 7 לתצהיר).
3. ב"כ המשיבה וויתר על חקירת המצהיר מטעם המבקשת והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.
4. לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין ההתנגדות להידחות.
5. התנגדות לביצוע שטר נדונה כבקשה למתן רשות להגן. הלכה היא, כי במסגרת דיון בהתנגדות די אם יראה המבקש שעומדת לו הגנה לכאורה, כאשר בדיון בהתנגדות אין בודקים כיצד יצליח המבקש להוכיח את הגנתו, אין בוחנים את טיב ראיותיו ואין מקום לקבוע ממצאי מהימנות [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט - 2009), עמ' 403].

עם זאת, על בעל דין אשר מבקש שתינתן לו רשות להתגונן בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר או בפני שטר שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל להתכבד ולפרט את הטענות המבססות את הגנתו [ע"א 385/59 החברה הא"י לתעשיות כותנה בע"מ ו – 2 אח' נ' שאול רחמני, פ"ד יד 49; ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188; ע"א 527/07 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ (18.2.2008)].

בהתאם לדין, בשלב הדיון בהתנגדות לביצוע שטר נבחן מעמדו של המבקש אל מול הצד הקרוב לעסקה השטרית, כאשר די למבקש שיראה שיש לו הגנה כלפי הצד הקרוב. ראו דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שמינית (2006)), בעמ' 235 – 236, שם הודגש כדלקמן:

"נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על-ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על-ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר .... התצהיר חייב להראות עילת הגנה נגד התביעה, אילו זו הייתה מוגשת על ידי הנפרע עצמו" וכן "בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן לא דנים בשאלה אם התובע אוחז בשטר כשורה או לא. בשלב זה אנו שואלים האם הראה הנתבע הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני תביעתו של הנפרע אשר נטל ממנו את השיק".

בשים לב לאמור, בעת הדיון וההכרעה בהתנגדות אין מקום להידרש לטענות שהעלתה המבקשת כנגד המשיב בכל הקשור למעמדו של המשיב כאוחז כשורה.

1. לאחר בחינת טענות המבקשת – בכל הקשור למערכת היחסים בין המבקשת לבין סקטור – הגעתי למסקנה לפיה דין ההתנגדות להידחות, מחמת היעדר פירוט:
2. התצהיר התומך בהתנגדות אינו מפורט באופן מספק. לא ניתן פירוט באשר למהות העסקה בין המבקשת לבין סקטור. המבקשת אומנם ציינה מהו עיסוקה (ייצור כריכות עור ומכירה של מוצרי יודאיקה), אולם לא צוין מהו עיסוקה של סקטור (אין מקום להסיק על אודות עיסוקה של סקטור אך משמה המלא).
3. המבקשת אינה מציינת מהו השירות או המוצר שהיא אמורה הייתה לקבל מסקטור ומה היה לוח הזמנים לביצוע התחייבויות כל אחד מהצדדים לעסקה.

חשיבות מיוחדת נודעת לפירוט לוח הזמנים, במיוחד כאשר ההתקשרות בין הצדדים נערכה בחודש ינואר 2012, בעוד שמועד פירעון ההמחאות הוא בחודש יולי 2013 – מועד מאוחר באופן ניכר ביחס למועד ההתקשרות.

1. נטען שהמבקשת פנתה אל סקטור בדרישה להשבת ההמחאות. עם זאת, לא צוין מתי נעשתה הפנייה כאמור. כמו כן, לא צוין מהו המועד בו ביטלה המבקשת את ההמחאות (ביחס למועד בו היה על סקטור לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המבקשת, מועד שאף הוא לא צוין).
2. התייחסות המבקשת ל"שיק אחד מהשיקים נשוא בקשה זו" (סעיף 6 לתצהיר) אף היא אינה ברורה ואינה מפורטת, בשים לב לעובדה שתיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע שתי המחאות.
3. טענות המבקשת הן טענות כלליות ואין די בהן כדי לעמוד בדרישת הפירוט הקבועה בדין.
4. על כן, ההתנגדות נדחית. הליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-76931-13-1 יימשכו כסדרם.
5. המבקשת תישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיב ע"ס 3,000 ₪ בתוך 30 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מההחלטה אל הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ד, 18 מאי 2014, בהעדר הצדדים.