ביום 13/12/15 הגיש המנהל המיוחד דו"ח מסכם בו פורטו מחדלים של החייב- אינו מגיש דוחות חודשיים, אינו ממצה את כושר ההשתכרות ויצר 6 פיגורים בתשלומים, בסך 3,000 ש"ח. נוכח זאת, המליץ המנהל המיוחד על ביטול צו הכינוס. ביום 15/12/15 הורה כב' השופט חזק לחייב להסיר את כל המחדלים תוך 30 יום. החייב הוזהר שאם לא יעשה כן, ישקול ביהמ"ש לבטל את ההליכים. ההחלטה נמסרה לחייב עצמו ונצפתה על ידי באת-כוחו בנט המשפט.

החייב התעלם מהחלטת כב' השופט חזק. ביום 26/1/16 הודיע המנהל המיוחד כי החייב לא הסיר את המחדלים, ממשיך לצבור פיגורים ואינו מגיש דוחות חודשיים. נוכח זאת, חזר המנהל המיוחד על בקשתו לביטול ההליכים.

התנהלות החייב מלמדת על ניצול לרעה של ההליך, על כן אני מורה:

(1) הדיון הקבוע מבוטל.

(2) צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתו של החייב, בטלים;

(2) בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית;

(3) צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים;

(4) שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה;

(5) הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל;

(6) כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ו, 26 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.