1. בפני בקשה לסילוק על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית. לטענת המבקשת, עסקינן בתביעה שעניינה סכסוך בין בעלי זכויות בנכס לבין חברת הניהול של הנכס, ועל כן, בהתאם להוראות חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק"), מסורה הסמכות לדון בתובענה כגון דא למפקח על המקרקעין.

2. לטענת המשיבה, מדובר בתביעה חוזית, לתשלום סכום כסף מכח חוזה שבין צדדים. המשיבה טוענת עוד, כי אין ממש בטענת המבקשת לעניין העדר יריבות, שכן ההסכם המונח בבסיס התביעה נחתם מול ועד הבית, בשם כל דיירי הבית המשותף, והמבקשת לא העלתה בבקשתה כל טענה ביחס לסמכותו של ועד הבית להתקשר בהסכם האמור.

3. סעיף 71 לחוק קובע:

"...(ב) (1) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה כאמור (בחוק זה – מתחזק).

...

(ג) דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות חייבים להשתתף בה, כאמור בסעיף 58(א)."

בהמשך, נקבע בסעיף 72 כהאי לישנא:

"(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים ...יכריע בו המפקח.

...

(ג) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחול גם במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה או המתחזק הוא צד לסכסוך..."

מסעיפים אלו מתבקשת המסקנה, כי כאשר מדובר בתובע שהינו בגדר "מתחזק", כהגדרתו בסעיף 71 לחוק, אזי מסורה הסמכות לדון בסכסוך למפקח על המקרקעין, בהתאם להוראות בסעיף 72 לחוק (על כך גם: עש"א (מרכז) 5336-06-09 ניהול שנקר 4 הרצליה בע"מ נ' אבי זלצמן (פורסם במאגרים), פסק דין מיום 29.9.09, כב' השופט אילן שילה, ע"ר (אשד') 5874-07-13 אלי רנה ארפינ' וואן אוורסט אחזקות בע"מ (פורסם במאגרים), פסק דין מיום 18.7.13, כב' השופט עמית כהן, תא"מ (אי') 6038-01-11 קוזינסקי נ' רז-פל חברה לבנין והשקעות (פורסם במאגרים), החלטה מיום 17.6.12, כב' השופטת אטדגי- פריאנטה, תא (ת"א) 42579/06 חב' ניהול פורום בפארק בע"מ נ' ש. רוטנברג בע"מ (פורסם במאגרים) החלטה מיום 7.11.06, כב' השופט רחמים כהן).

בענייננו, מבססת המשיבה את תביעתה על הסכם למתן שירותי ניהול ואחזקה (להלן: "ההסכם"), שנחתם בינה לבין ועד הבית, באמצעות נציגיו. נוכח תוכנו של ההסכם, העוסק באופן הניהול וההחזקה של הרכוש המשותף בבניין, נראה כי מעמדה של המשיבה הינו כ"מתחזק", בהתאם להגדרה המצויה בסעיף 71 לחוק. למעשה, מטענות הצדדים, בעניין הבקשה דנן, עולה, כי אין מחלוקת על מעמדה של המשיבה ככזו. שכן, על אף טענות המבקשת בבקשה לסילוק על הסף, לא העלתה המשיבה כל טענה ביחס לשאלת היותה "מתחזק", ולא הכחישה את מעמדה זה, ומכאן, ואף נוכח תוכנו של ההסכם, יש להסיק כי המשיבה הינה בבחינת "מתחזק", כהגדרתו בחוק.

משכך הם פני הדברים, והמשיבה הינה "מתחזק", אשר הגיש תביעה לתשלום הוצאות ההחזקה, כנגד אחד מבעלי הזכויות בנכס, עסקינן בסכסוך שבין בעל זכויות בבית משותף לבין מתחזק, ועל פי סעיף 72 לחוק, מסורה הסמכות לדון בו, למפקח על המקרקעין.

4. בתגובתה, הפנתה המשיבה להחלטה שניתנה ע"י המפקחת על רישום המקרקעין בפ"ת, בה נקבע כי הסמכות בסכסוכים מעין אלה מסורה לביהמ"ש. בהתייחס להחלטה זו, אעיר שתי הערות: ראשית, החלטת רשם המקרקעין אינה מהווה הלכה מחייבת. מעבר לכך, ההחלטה צורפה באופן קטוע, והיא חסרה את העמוד המרכזי של נימוקי המפקחת. בנסיבות אלה, לא ניתן להידרש לאמור בה, ולהסיק, האם מדובר באותה מערכת עובדתית, או שמא קיים שוני בין המקרים, המצדיק את מסקנת המפקחת.

5. סוף דבר, דין הבקשה להתקבל. משכך, הנני מורה על העברת הדיון בתובענה למפקח על רישום המקרקעין בפתח תקווה.

מאחר והיה מקום, כטענת המשיבה, לפרוס את מכלול טענות המבקשת במסגרת ההתנגדות שהוגשה, אולם המבקשת הסתפקה בהעלאת הטענה לעניין הסמכות העניינית בלבד, הנני מורה כי כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום, ואיני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.