1. בהמשך להודעת ב"כ הנתבע מיום 9.2.15, אלו הן העובדות על בסיסן נמנה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

א. התובע יליד 14.10.1950.

ב. לתובע יש משק חקלאי מאז שנת 1975 לערך.

ג. בתקופה הרלוונטית לתביעה היו לתובע במשק חמישה עובדים תאילנדים.

ד. שאול בנו של התובע עובד כמנהל עבודה במשק ואחראי ישירות על העובדים.

ה. בתקופה הרלוונטית לתביעה, בין יתר הגידולים שגידל התובע במשק שלו, הוא גידל גם מלפפונים.

ו. חשוב לדעת לגבי גידול וקטיף של מלפפונים, כי אם לא קוטפים את המלפפונים באותו יום שאמורים לקטוף אותם, אזי כבר לא ניתן למכור את אותם מלפפונים שלא נקטפו באותו היום והם נזרקים לפח.

ז. ביום 10.3.12 – היה זה יום שבת בבוקר, הגיע התובע בסביבות השעה 6 או 7 בבוקר לשדה ופגש את בנו שאול אשר סיפר לו, כי העובדים התאילנדים השתכרו בלילה שלפני והם היו כה שיכורים עד כדי שלא ניתן היה להעיר אף אחד מהם לעבודה.

ח. באותו בוקר היה על הפועלים התאילנדים לקטוף מלפפונים שגדלו בחממה של התובע אשר היו אמורים להיות מסופקים, עוד באותו יום, ל"ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ".

ט. כתוצאה מאי הגעתם של העובדים התאילנדים לעבודה באותו בוקר של יום 10.3.12 ירדה לטמיון הזמנה של כ – 6 טון של מלפפונים אשר הוזמנו על ידי "ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ" (ראה מכתב של ביכורי השדה מיום 11.6.14).

י. אם כן, באותו בוקר של יום 10.3.13 עת שהתובע פגש את בנו שאול בשדה והבין ממנו כי העובדים התאילנדים לא קמו אותו בוקר לעבודה ואין גם כל אפשרות שהם יעבדו באותו היום ואין כל אפשרות לגייס עובדים אחרים מהרגע לרגע במקומם, כך שקטיף המלפפונים שהיה אמור להתבצע אותו יום ולהיות מסופק לביכורי השדה ירד לטמיון, נכנס התובע להתקף עצבים חזק והחל לצעוק, לקלל ולגדף את בנו שאול.

ארוע זה, מהווה ארוע חריג בעבודתו של התובע.

יא. מאותו מקום בו צעק התובע על בנו שאול הוא הלך כחצי קילומטר למגורים של התאילנדים כדי לנסות ולהעיר אותם, אך הוא מצא אותם שיכורים לגמרי ומשם הוא המשיך לביתו המרוחק כ – 60 עד 70 מטר ממגורי התאילנדים, כאשר בעת שהחל ללכת לכיוון הבית החל התובע להרגיש לא טוב. התובע הגיע לביתו תוך שהוא סובל מכאבים בחזה, חולשה, הזעה וסחרחורות.

התובע נשכב לנוח במיטה תוך שהכאבים הלכו וחזרו, כך עד שעות אחר הצהריים שהתובע לא יכול היה יותר לשאת ברצף הכאב ובסביבות השעה 17:00 אחה"צ של אותו יום שבת הוא נלקח לבית חולים רמב"ם על ידי בנו (לא שאול) ועל ידי אשתו.

יב. בסיכום אשפוז של התובע מבית חולים רמב"ם מיום 10.3.12 נרשם "לדבריו לפני כ – 3 חודשים ארוע דומה".

התובע נשאל בבית הדין לגבי רישום זה וכך השיב:

"בכלל לא דומה. הרופא יכול לרשום מה שהוא רוצה. היה כאבים אולי אבל לא בקנה מידה כזה ולא עברתי צינתור ולא הגעתי לטיפול נמרץ.

יכול להיות שהרגשתי קצת לא טוב אבל לא בקנה מידה כזה. זה היה משהו חריג לגמרי ושונה."

יג. כיום מזה שנים רבות התובע אינו מעשן כשעד גיל 30 לערך נהג לעשן.

2. החלטה על מינוי מומחה יועץ רפואי תינתן בנפרד ותישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ה, 15 פברואר 2015, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.