4 פברואר 2015

1. עניינו של הליך זה, הוא בחינת סבירות החלטת הממונה על הגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל (להלן: הגף), לשלול את אישור השקילות שניתן ע"י הנתבעת לתובעת בשנת 2006 בגין תואר ראשון במינהל עסקים בשלוחה הישראלית של אוניברסיטת לטביה.

רקע עובדתי

2. התובעת ילידת 1962 גמלאית משטרת ישראל. קודם לפרישתה (5/07) שירתה בביקורת גבולות בדרגת רס"ב.

3. בשנת 2001, במהלך שירותה במשטרה, קיבלה התובעת מאת אוניברסיטת לטביה בישראל, תואר ראשון במנהל עסקים. זאת על סמך מסמכים שהגישה לפיהם סיימה את לימוד התואר, בשיטת לימוד מרחוק. הלימודים התקיימו באמצעות חברת מודום, ייעוץ והכוונה בע"מ –נציגת אוניברסיטת לטביה בישראל.

3. ביום 14.12.04, הגישה התובעת לנתבעת, באמצעות הגף להערכת תארים, בקשה להערכת תוארה האקדמי וביקשה כי יינתן לה "אישור שקילות", במטרה לזכות בהטבות שכר (ראו נספח א' להודעה מטעם הנתבעת מיום 8.5.2014 (להלן: ההודעה)).

4. בתחילת שנת 2005 התקיים לתובעת ראיון אישי, במטרה לבחון באופן פרטני זכאות התובעת לאישור שקילות. כל זאת, כמתחייב מפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 3379/03 מוסטקי ואח' נ' פרקליטות המדינה ואח', פ"ד נח(3) 865 (ניתן ביום 18.3.04)). הראיון הוקלט ותמליל ההקלטה הונח בפני בית הדין (נספחים ג' ו-ד' להודעה).

5. ביום 20.11.06 אושרה בקשת התובעת לשקילות.

6. כאמור בנספח ו' לכתב התביעה, שלח הגף בתאריך 23.10.11 מכתב לתובעת המיידע אותה כי התגלתה טעות במתן האישור לשקילות התואר, וכי בפועל היא לא היתה זכאית לקבלו. לפיכך ניתנה לה האפשרות להתראיין בשנית, לפני שתינתן ההחלטה לעניין שלילת אישור השקילות.

7. בתאריך 29.12.11 נערך לתובעת ריאיון שני, נוסף. הריאיון סב הן על מושגים וקורסים שנלמדו במהלך התואר והן על עבודת הגמר.

8. לנוכח ממצאי הריאיון השני, החליט הגף לשלול את שקילות תוארה של התובעת.

9. במכתב מתאריך 4.3.12 (נספח ב' לכתב התביעה), נכתב לתובעת בין השאר:

"לנוכח מכלול הממצאים שעלו מן הריאיון ולאחר בדיקת התיק, מסקנתנו היא כי בריאיון לא עלה בידך להזים את החשד כי עבודת הגמר הוגשה בשמך ולא הוכנה על ידך... בנוסף, במהלך הריאיון, לא עלה בידך לספק הסבר מניח את הדעת בנוגע לאופן הכנתה של עבודת הגמר באופן שעולה בקנה אחד עם אדם שעמל על הכנת עבודת הגמר, המהווה אחד התנאים לזכאות לתואר... זאת ועוד, נתגלו פגמים המעלים חשד כי עבודת הגמר שהגשת, לכאורה, לא הוכנה על ידך. יצוין כי נשאלת לגבי פגמים אלו, אך לא עלה בידך לספק הסבר מניח את הדעת אודותם... לפיכך, אישור השקילות אשר קיבלת הינו בטל".

טענות התובעת

10. התובעת טוענת כי החלטת הגף פגעה פעמיים באינטרס ההסתמכות שלה. בפעם הראשונה כאשר עמדה בתנאי לאישור שקילות התואר – קיום לימודים במוסד מוכר למתן תארים אקדמיים והצגת מסמכים המראים כי עמדה בדרישות התואר באותו מוסד לימודי.

בפעם השניה עת הסתמכה כי התואר נקבע כשקול במועד בו פרשה לפנסיה מוקדמת 13 שנה מוקדם יותר. פנסיה זו נפגעה מהותית כאשר בוטל אישור שקילות התואר. לו ידעה התובעת על כך, לא היתה פורשת בגיל כה מוקדם.

הגף ניצל את החשש למעשה מרמה וערך לתובעת מבחן בקיאות; לאחר שנים רבות, התובעת נדרשה להגדיר מושגים, להרחיב על קורסים; משכך טיב זיכרונה עמד למבחן ולא טענת המרמה בהשגת התואר.

11. הפגיעה בשיעור הגמלה אותה מקבלת התובעת, היא פגיעה בזכות הקניין שהינה זכות יסוד חוקתית הראויה להגנה מיוחדת. על כן, ללא ראיות חד משמעיות כי בלימודי התובעת נפל פגם משמעותי, הפגיעה בקניין התובעת לא יכולה לעמוד.

12. התובעת טוענת כי החלטת הגף אינה מידתית. אף אם היו ביד הגף ראיות המעידות על פגם בלימודי התובעת, הרי שניתן היה לפעול באמצעים אחרים שפגיעתם בתובעת פחותה. כך למשל, פסילת עבודת הגמר, פסילת קורסים שונים ועוד. כך גם הנזק לתובעת עולה על התועלת המושגת בשלילת הבקשה לשקילות התואר.

13. התובעת טוענת עוד כי הגף לא גילה את פרטי הבוגר האחר שלו יש עבודה זהה לזו של התובעת, ובכך נמנע ממנה להוכיח את יושרה ולהתעמת עם הבוגר.

החלטת הגף חרגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות, כאשר על סמך הריאיון הראשון אושר לה התואר. התבססות על טיב ידיעותיה של התובעת, בחלוף שנים רבות, כאשר לא עסקה בתחום, כהוכחה למרמה, אינה מתקבלת על הדעת.

טענות הנתבעת

14. הנתבעת טוענת כי ההחלטה לשלול שקילות תוארה של התובעת ניתנה כדין, במסגרת סמכותה, לאחר בחינה מדוקדקת של החומר שהיה בפניה, מטעמים ענייניים–פרטניים, תוך איזונם ושקילתם, באופן אשר עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי אין עילה מנהלית להתערבות בהחלטתה משלא נפלו בה פגמים ואינה נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורש העניין.

15. עוד נטען, כי לאחר בדיקת עבודת הגמר של התובעת, נמצא כי היא זהה לעבודה אחרת בחלקים שאמורים להיות ייחודיים בהיותם פרי מחקרה של התובעת.

16. לכך יש להוסיף כי בריאיון הראשון התקשתה התובעת להשיב לשאלות שנגעו לתהליך הכנת העבודה והמחקר הנלווה. בפני התובעת הוצגה עבודת הגמר שעבודתה נמצאה זהה לה והיא נשאלה לפשר הזהות שבין העבודות. כן הופנתה תשומת לבה לטבלאות נתונים שצולמו מתוך העבודה האחרת, שנשארו קבועים, ושונו, תוך מחיקה בטיפקס, של נתון השנים המופיע בטבלה.

17. הנתבעת טוענת כי בנסיבות אלו, בהן עבודת הגמר נחזית להיות מועתקת והתובעת לא עונה ו/או לא יכולה לענות תשובות לשאלות הנוגעות לדרך ואופן ביצוע העבודה, היכולות להזים הטענה כי עבודת הגמר לא נכתבה על ידה באופן שמשקף הליך לימודי תקין, ברור לכל כי לא היה מקום למתן שקילות לתואר וכי מתן השקילות היה ונעשה בטעות (נספח ח' לבקשה מטעם המדינה – מכתב לתובעת מיום 23.10.11).

18. כפי שפורט לעיל, ולאחר שהתגלה ההיקף הגדול של העבודות המועתקות, זומנה התובעת, כמו רבים אחרים, לריאיון שני שנועד להזים את החשד כי לא היא כתבה את העבודה וכי בפועל התקיים הליך לימודי תקין, כל זאת לא לפני שנערך לה שימוע בכתב ונשלח אליה כל החומר הרלוונטי שהיה מצוי אותה עת ברשות הנתבעת.

19. הריאיון השני מיום 29.12.11 העלה כי התובעת לא יודעת להסביר על מה העבודה, מה מטרת המחקר, לא יודעת מה המשמעות של טבלה שהופיעה בעבודה ומה המסקנות שעולות ממחקרה. כמו כן התקשתה בהסבר מונחי יסוד שעשתה בהם שימוש בעבודה. לנוכח האמור ובהתחשב בהמלצת המראיינות החליטה הממונה על הגף לבטל את אישור השקילות שניתן לתובעת.

הכרעה

20. שיקול הדעת האם לאשר בקשה לאישור שקילות אם לאו, הוא שיקול דעת מקצועי על פי טיבו, ובית הדין לא יחליף את שיקול הדעת של הגורם המוסמך בשיקול דעתו שלו (ע"ע (ארצי) 49504-05-11 סאמר אבו גוש – מדינת ישראל – משרד החינוך (15.12.14)). משכך הביקורת על החלטות הגף, שהינן החלטות מנהליות, תעשה בהתאם לאמות המידה המוכרות במשפט המנהלי, תוך בחינה אם ההחלטה סבירה, מידתית, נעשתה בהגינות, בתום לב וללא שיקולים זרים (בג"ץ 973/08 סימה בן שמעון נ' משרד החינוך (קשרי חוץ ואונסקו) (15.9.09)) (להלן - עניין בן שמעון).

21. התובעת במקרה דנן, עברה שני ריאיונות, כאשר בעקבות הראשון אושרה בקשתה לשקילות תואר ובעקבות השני, נשללה השקילות. אבחן את הראיות, בשים לב לתמלילי הראיונות שהונחו לפניי, תוך שקילת טענת הנתבעות לפיה, נפלה טעות במסקנות הגף לפיה על יסוד הריאיון הראשון אושרה בקשת התובעת. עוד אבחן האם נמצאו ראיות מנהליות מספקות לדחיית הבקשה, אם מכוח חוסר בקיאות התובעת בנושא עבודת הגמר שלה או בקשר לטענה כי העבודה הועתקה.

הריאיון הראשון

22. תמליל הראיון הראשון מתאריך 18.1.2005 צורף כנספח ד' להודעת המדינה מיום 8.5.2014. מתוכו אביא מספר קטעים:

"שלומי: את זוכרת עבודות שהכנת?

עדנה: עבודות שהכנתי?

שלומי: כן, לא נושאים לא קורסים, נושאים.

עדנה: לא יודעת.

שלומי: את זוכרת 10 עבודות, את זוכרת שהיו 10 עבודות? זוכרת 10

איזה שהוא נושא מהם?

עדנה: ממש קשה לי לזכור.

שלומי: הם קבעו לכם איזה נושאים?

עדנה: בוודאי.

שלומי? כלומר נתנו לך נושאים תכיני מזה עבודה, כמה נושאים כאלה

היו?

עדנה: אני לא זוכרת".

(עמ' 10, שורה 24 עד עמ' 11, שורה 1-7.).

"שלומי: הם קבעו לכם איזה נושאים?

עדנה: בוודאי.

שלומי: כלומר נתנו לך נושאים תכיני מזה עבודה, כמה נושאים כאלה

היו?

עדנה: אני לא זוכרת."

(עמ' 11 שורה 20 עד שורה 23).

"מראיינת: את זוכרת שמות של קורסים:

עדנה: שמות של קורסים?

מראיינת: כן.

עדנה: ממש קשה לי לזכור, טוב משהו תולדות האומנות, התנהגות

צרכנים".

(עמ' 12 שורה 23 עד עמ' 13 שורה 2).

"מראיינת: את יכולה לספר לי איזה שפה זרה למדת?

עדנה: שפה זרה, מה זאת אומרת?

מראיינת: איטלקית, גרמנית, איזה שפה למדתם שם?

עדנה: בתחום הזה?

שלומי: בגיליון הציונים את רואה שפה זרה. הקורס איזה שפה זו?

מראיינת: איזו שפה למדתם. ערבית?

עדנה: שפה זרה? לא זכור לי."

(עמ' 13 שורה 18 עד שורה 24).

"מראיינת: למדת כאן מתמטיקה לכלכלנים. קיבלת על זה 9 מצוין ברשימה של הקורסים שליוותה אתכם בלימודים אין מתמטיקה לכלכלנים את יכולה להסביר לי איך זה שיש לך 9?

עדנה: לא זוכרת, מה זה אין, למה אין?

מראיינת: ברשימה של הקורסים אין מתמטיקה לכלכלנים."

(עמ' 14 שורה 9 עד שורה 13).

"מראיינת: את יכולה לספר לנו מה עשית בעבודה?

עדנה: מה היה כתוב בעבודה? מרכז הפצה קודם כל זה מערך לוגיסטי של כל רשות הדואר שנותן שירותים מול מחסן, הפצת מוצרים ליעדים שונים, שיווק, פרסום, מקטין את ההשקעה של רשות הדואר עובדים עם חב' ממן כדי להקטין את ההשקעה של רשות הדואר.

מראיינת: את זוכרת מה היתה ההשערה של המחקר?

עדנה: ההשערה, מה הכוונה?

מראיינת: שעשית את העבודה מה שיערת שיהיה? מה השאלה שלך?

שלומי: מה שאלת את עצמך ומה ענית לעצמך בסוף העבודה?

עדנה: שמרכז ההפצה זה מועיל לרשות הדואר.

מראיינת: זו היתה המסקנה?

עדנה: אני לא זוכרת בדיוק, לא זכור לי."

(עמ' 14 שורה 23 עד עמ' 15 שורה 10).

"שלומי: כמה קיבלת בעבודה שלך?

עדנה: אני לא זוכרת לי, מה שמופיע לך בגיליון זה מה שקיבלתי."

(עמ' 17 שורה 21 עד שורה 22)

"שלומי: למה תיקנת בטיפקס?

עדנה אני לא תיקנתי בטיפקס.

שלומי: אז מה זה?

עדנה: לא יודעת מה זה, אולי אתה מציג לי עבודה אחרת."

(עמ' 18 שורה 5 עד שורה 8).

"שלומי: הביבליוגרפיה שהגשת, זה עבודה הביבליוגרפיה אני אראה לך אותך את זוכרת את הספרים שלקחת את העבודה מהם?

עדנה: לא זכור לי כלום בינתיים זה מלפני 5 שנים."

(עמ' 21 שורה 4 עד שורה 6).

23. טופס סיכום הריאיון שצורף כנספח ג' להודעה כלל את התרשמות המראיינים. בפרק ד' העוסק במהלך הלימודים נרשם בסעיף ד 9:

"9. האם עלו ממצאים אחרים כלשהם המעידים על כך שהמרואיין לא עבר את מהלך הלימודים כפי שטוען שעבר או שהליכי הלימודים לא התקיימו באופן תקין ואינם עומדים בדרישות של התואר: (כן) / לא; אם כן – פירוט: סיפרה שהיו הרצאות פרונטליות. כשנאמר לה שבתצהיר כתבה שהיו הנחיות אישיות טענה לפתע שאינה זוכרת. ספרה שלמדה במשך שנתיים בפיליפ מורה. כשנאמר לה שרוב הלימודים (עפ"י סטודנטים אחרים שלמדו אותם היו בכיתה של אילנית) השיבה שאינה זוכרת".

ביחס לעבודת הגמר נרשם בסעיף ה' 3:

שאלה – האם נתגלו בעבודה פגמים [למשל: דמיון לעבודה אצל סטודנט אחר מעבר לדמיון כללי בביצוע מטלה; כותרת/ נושא עבודה שאינה תואמת את תוכן העבודה; עבודה "מצולמת"; מספרי עמודים לא רציפים העתק עבודה/ גניבת עבודה; צורה אחרת של הגשת עבודה שלא הוכנה ע"י המרואיין]:

תשובה - "ה' 3. נאמר לעדנה שהעבודה נראית מצולמת, טענה העברתי עבודה מקורית. אולי אתה מראה לי משהו אחר שצלמת, נאמר לה שיש דפים מצולמים וחלקם דפים מודפסים מקוריים. עדנה טענה שאינה יודעת על מה מדברים. הוצגה לה עבודה מוקדמת יותר שעדנה צלמה ממנה גם נתונים עם טבלאות. בשניהם נמחקו בטיפקס והנתונים נשארו. נשאלה כיצד יכולה להסביר, טענה אולי אנחנו מציגים את העבודה הלא נכונה. טוענת "עשיתי הכל לבד. אני לא מבינה על מה אתה מדבר"".

בסיכום ההתרשמות הכללית נרשם כדלקמן:

"לדעתנו יש לפקפק באמינות המרואיינת, טענה שאנו מנסים להכשיל אותה".

24. כפי שניתן לראות, התובעת לא זכרה כמעט דבר מלימודיה, למעט המקום בו למדה ואת שם המרצה. היא לא זכרה נושאים של עבודות או קורסים, ומספרים, למעט שניים. היא לא זכרה איזה שפה זרה למדה. המידע שמסרה התובעת על עבודתה היה דל ובסיסי, ולא היה לה כל הסבר מניח את הדעת מדוע עבודתה זהה לעבודה אחרת.

על יסוד כל אלו, מסקנת המראיינים היתה "עדינה" בלשון המעטה ולכן היתה הצדקה לדחות הבקשה.

על יסוד כל אלו, ברור כי נפלה טעות בקבלת הבקשה בעקבות הריאיון הראשון. ספקות אלו התחזקו בעקבות הריאיון השני כפי שאראה להלן.

הריאיון השני

25. הראיון השני נערך ב- 29.12.11 ותמלילו צורף כנספח ו' להודעה. להלן קטעים מתוכו –

"מראיינת א': בסדר גמור. אנחנו נשאל אותך כמה מושגים מהתחום של הלימודים, ותגידי לנו מה, אם את זוכרת.

עדנה: אם אני זוכרת.

מראיינת א': מאזן.

עדנה: מאזן? לא זוכרת.

מראיינת א': בסדר, אם תזכרי פתאום, אז גם את מוזמנת להגיד לנו.

עדנה: בסדר.

מראיינת א': מחיר מינימום.

עדנה: מחיר מינימום, מחיר שהוא הכי נמוך.

מראיינת א' בסדר גמור. מדגם?

עדנה: מדגם, דוגמא של משהו שנותנים לך.

מראיינת א': דו"ח רווח והפסד?

עדנה: יש דו"ח רווח שאת עושה, אם למשל את עושה איזושהי עבודה, אז יש לך איזשהו רווח בשיווק מסוים, או המממ... יש לי את זה בטבלאות, שיש רווח, יש הפסד, כל כסף הכוונה, אם את אה... כאילו, איך אני אסביר לך את זה? מה החברה מרוויחה ומה החברה מפסידה.

מראיינת א': בסדר גמור.

עדנה: כן?

מראיינת א': אוקיי. תשואה על הון.

עדנה: איך?

מראיינת א': תשואה על הון.

עדנה: לא, לא זוכרת.

מראיינת א': בסדר גמור. הוצאות קבועות.

עדנה: הוצאות קבועות, שיש הוצאות שהן קבועות ולא משתנות.

מראיינת א': אוקיי. הממ... ככה, גיליון הציונים שלך כאן, כאן מולנו, ואנחנו רוצות לדבר על אחד מהקורסים, שקיבלת בו ציון מאוד גבוה, ניהול אסטרטגי ופוליטי של מפעלים.

עדנה: כן?

מראיינת ב': את זוכרת על מה היה הקורס, מה,

עדנה: אני לא זוכרת.

מראיינת ב': את זוכרת איזה קורס עזר לך בכתיבה של העבודה? אם היה אחד הקורסים שמאוד, מאוד עזרו לך מבחינת הידע שקיבלת בקורס לכתוב את העבודה?

עדנה: לא, אני לא זוכרת."

(עמ' 2 שורה 23 עד עמ' 4 שורה 1).

"מראיינת א': אז ככה, בואי תספרי לנו מה היה תהליך הכנת העבודה.

עדנה: אוקיי. אה... יש לנו חבר שעובד ברשות הדואר, והתעניינתי בזה, וניגשתי אליו, אמר לי שהוא יכול איכשהו לעזור לי להכין את העבודה הזו."

(עמ' 4 שורה 22 עד שורה 24).

"מראיינת א': אוקיי. את יכולה באמת לפרט לנו קצת יותר איך השגת את החומר? הכל היה דרך אותו חבר?

עדנה: כן, דרך אותו חבר, הרבה הוא עזר לי עם זה, סקרים גם."

(עמ' 5 שורה 13 עד שורה 15)

"מראיינת ב': מה, כתבתם שאלונים? איך עשיתם? מה עשיתם?

עדנה: כן, כתבנו, אני יותר... ואני הפצתי את זה.

מראיינת ב': וזה מופיע בעבודה?

עדנה: לא, זה לא מופיע, אבל דרך זה אני כתבתי את כל ה..."

(עמ' 5 שורה 22 עד שורה 25).

"מראיינת א': למי, למי הפניתם את הסקרים? את זוכר?

עדנה: שמה, בדואר.

מראיינת א'? מה, לעובדים, לאנשים?

עדנה: כן."

(עמ' 6 שורה 3 עד שורה 6).

"מראיינת א': אז עדנה, היתה לך, ציפית למצוא איזשהו משהו, אני אסביר לך למה אני שואלת, כשמכינים עבודת גמר במנהל עסקים, אז בדרך כלל, נכון, צריך לבחור איזשהו נושא, אבל צריך לבדוק משהו.

עדנה: כן.

מראיינת א'? צריכה להיות סיבה למה, לצורך העניין, בדקת את מרכז ההפצה של רשות הדואר, מה ציפית למצוא? אז מה, מה באמת ציפית למצוא:

עדנה: ש, אה... מה ציפיתי למצוא? שמרכז ההפצה הוא אולי רווחי, או ש..."

(עמ' 7 שורה 7 עד שורה 15).

"מראיינת ב': בסקרים שאת מספרת שהעברת בדואר, לשבת עם מישהו, מנהל, או מנהל מחסן או מישהו ולדבר איתו?

עדנה: לא."

(עמ' 8 שורה 4 עד שורה 6).

"מראיינת א'? אבל את התעסקת בחישובים? או שקיבלת את הנתונים כמו שהם?

עדנה: תראי, הוא נתן לי את הנתונים, אבל אני לא זוכרת.

מראיינת א': יש לך פה המון, המון נתונים, את זוכרת איך זה תרם לך לעבודה עצמה? איזושהי מסקנה עיקרית או משהו שזה, שזה בעצם הנושא של העבודה, שהנתונים האלה בעצם עזרו לך להגיע למסקנות?

עדנה: אני לא זוכרת. ממש לא זוכרת.

מראיינת א': אוקיי, ולמה, למה בחרת נתונים מסוימים? עם מי, עם מי התייעצת? או שזו היתה החלטה שלך בלבד?

עדנה: לא, התייעצתי עם אותו בחור שעובד בדואר. הוא מנהל שם סניף, התייעצתי איתו.

מראיינת א': אוקיי. ומה לגבי מישהו מהאוניברסיטה? כי בכל זאת צריך לקבל איזשהו אישור.

עדנה: מה זה מישהו מהאוניברסיטה? מה הכוונה?

מראיינת א': כשכתבת את העבודה,

עדנה: כן?

מראיינת א': מי, מי ככה הנחה אותך?

עדנה: אה, אוקיי, בסדר. כן, נכון, יש איזה חברה שהיא, היא הנחתה אותי.

מראיינת א': חברה?

עדנה: כן.

מראיינת א': אוקיי, מה, מה, איך בדיוק היא הנחתה אותך?

עדנה: היא הנחתה אותי בדיוק איך לעשות, איך, איך בדיוק אה... לנהל את זה. היא היתה גם סטודנטית."

(עמ' 9 שורה 12 עד עמ' 10 שורה 6).

"עדנה: היא אמרה לי לשנות. ככה היא אמרה לי, נתתי לה את העבודה, היא אמרה לי לשנות.

מראיינת א': אז למה שינית בכתב יד?

עדנה: להדפיס את הכל מההתחלה?

מראיינת א': אוקיי. עכשיו, הנתונים כאן הם נתונים של 2004, עד 2004, ובעצם את סיימת, את הגשת את העבודה ב-2001 או ב-2000.

עדנה: נכון, אבל צריך חמש שנים קדימה.

מראיינת א': אבל איך, איך ידעת מה הנתונים חמש שנים קדימה?

עדנה: מה זה איך ידעתי?

מראיינת א': זה נתונים עתידיים?

עדנה: עתידיים, כן, פיקטיבי השנים. "

(עמ' 10 שורה 13 עד שורה 23).

"מראיינת ב': בעמוד שלושים, או בכלל, 34 את מדברת על אסטרטגיה שיווקית, את זוכרת, פחות או יותר, מה היתה האסטרטגיה ובאיזה קשיים הם נתקלים, נתקלו, אם את חושבת שהם צריכים לשנות דברים בעקבות מה שניתחת?

(עמ' 11 שורה 25 עד שורה 27).

......

"עדנה: אני חושבת שהם עובדים נכון, כן."

(עמ' 12 שורה 10).

26. בדף הסיכום שמילאו המראיינים, צויין כי התובעת לא ידעה להסביר על מה העבודה, את הפגמים שנפלו בה ועל כן, הם התרשמו כי עברה הליך לימודים תקין במידה חלקית ביותר (נספח ז' להודעה).

בשאלון שהתייחס ללימודים ציינו המראיינים כי התובעת לא ידעה לפרט על הקורסים או כיצד תרמו לה לעבודה (נספח ז' – ב' להודעה).

27. על יסוד הריאיון השני שנערך לתובעת, נשלל ממנה האישור לשקילות. המכתב שנשלח לתובעת מאת הגף ביום 4.3.12, כלל בין השאר את הנימוקים הבאים:

א. חוסר יכולת להרחיב על מושגי יסוד בלימוד תואר ראשון במנהל עסקים.

ב. היכרות מועטה עם תכני קורסים מרכזיים.

ג. אי מתן הסבר מניח את הדעת בקשר להכנת עבודת הגמר.

ד. שימוש במקורות ומאמרים שאינם תואמים את השנים המופיעות במחקר.

ה. לא ניתן הסבר לכך שנמצאה עבודת גמר זהה לעבודת התובעת.

בשולי הדברים נציין כי עבודת הגמר המועתקת ועבודת הגמר של התובעת, שהן זהות כמעט לחלוטין, הוגשו לתיק ובמקום אחד בולט הבדל ניכר לעין. בעמוד 1 לעבודה המועתקת (נספח ח'), מופיעה התחזית הכספית לחמש שנים שבין 1998 ל-2002. בעבודת התובעת – התחלפו השנים ל-2000 עד 2004, כאשר המספרים המתייחסים להשקעות, הכנסות וכיו"ב, נשארו בעינם.

בעמ' 5 לעבודה המועתקת מופיעה תמצית התחזית הכספית לחמש שנים 1998-2002, ובעבודה של התובעת באותו עמוד, נמחקו בטיפקס השנים ונרשם בכתב יד 2000 עד 2004 (עבודת התובעת צורפה כנספח א' לכתב התביעה).

28. לאחר עיון בשתי העבודות, כמו גם בתמלילי הראיונות, שוכנעתי כי בפני הגף עמדו ראיות מנהליות מספיקות לדחות בקשת התובעת, וזאת חרף שתי ההזדמנויות שניתנו לתובעת לשכנע את הגף כי התואר הושג בדרך כשרה.

29. אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה, החלטת הגף פגעה באינטרס ההסתמכות שלה, מקום בו ההחלטה הראשונה התקבלה בטעות, ובניגוד גמור לנתונים שעמדו בפני המראיינים ואשר ציינו כי לתובעת אין כל ידע לגבי לימודיה או אופן הכנת העבודה.

בשני הראיונות עמדו למבחן ידיעותיה של התובעת בקשר ללימודים ועבודת הסיום. לראיונות שנקבעו ניגשה התובעת שלא בהפתעה ובוודאי שיכולה היתה להתכונן להם. יתרה מזו, הטענה כי חלוף השנים השפיע על הזיכרון של התובעת נלקח בחשבון ע"י המראיינים, אבל אין בו כדי לאיין את התשובות שנתנה התובעת (ראה לעניין זה סעיף 14 לפסק הדין בעניין בן שמעון בו נדחתה הטענה בדבר סבירות השאלות). אין ספק שפגמים אלו הם חלק מהמחיר שעל התובעת לשלם במסגרת הפגיעה בזכות הקניין שלה טענה.

30. החלטת הגף הינה מידתית, שקולה וסבירה, ולא הוכח בפנינו כי במקרים אחרים, נקט הגף אמצעים פחותים בחומרתם, או שקיימים אמצעים כאלו, שהרי התובעת גילתה חוסר בקיאות כללית במושגים, קורסים ועבודת הסיום. במקרה כזה, לא ניתן לקבוע שלימוד חוזר של קורס או הכנת עבודת גמר אחרת, תרפא את הפגמים היסודיים שנפלו.

31. התובעת עתרה לגילוי שמו של הבוגר האחר ומועד הגשת העבודה. דעתי היא כי פרטים אלו לא היה בהם לסייע לתובעת כאשר התגלה כי חוסר בקיאותה בלימודים משתרע על מושגי היסוד, הקורסים ותוכן העבודה. לכן, מסירת שם הבוגר, לא היה בו כדי לתקן את הפגמים שנמצאו ואשר אינם מצומצמים רק לאופן הכנת עבודת הגמר.

סוף דבר

32. החלטת הגף לשלול את שקילות התואר של התובעת ניתנה מטעמים ענייניים, בסבירות, ותוך הפעלת שיקול דעת.

על כן, התביעה נדחית.

ראוי היה לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמא בגין הליך זה, אך משמדובר בגמלאית צעירה, תשלם התובעת לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו בשבט ט"ו שבט תשע"ה, 04 פברואר 2015, בהעדר הצדדים וישלח אליהם.