נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה מזי באני

הנאשמת ובא כוחה עו"ד יורם פאוור<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

אנו נותנים את הסכמתנו לניהול דיון מקדמי בהתאם לסעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982.

ב"כ הצדדים:

הגענו להסדר טיעון, לפיו הנאשמת תודה בכתב אישום מתוקן ותורשע בו.

ההסדר כולל הסכמה לעניין העונש, לפיו יעתרו הצדדים במשותף לעונשים של מאסר מותנה כאשר המאשימה עותרת בנוסף להשתת ופיצוי ואילו הסנגור עותר להימנע מכך.

ב"כ המאשימה:

מגישה עותק מכתב האישום המתוקן לתיק בית המשפט. – סומן ת/1.

ב"כ הנאשמת

הקראתי לנאשמת את כתב האישום המתוקן והיא מסכימה להסדר.

הנאשמת:

קראתי את כתב האישום המתוקן והבנתי את תוכנו. מאשרת את ההסדר אליו הגענו. ידוע לי כי בית המשפט אינו כבול לעונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון. עוד הובהר לי כי אם יחרוג בית המשפט מהסדר הטיעון, תהא המאשימה רשאית להציג עמדה אחרת באם יוגש ערעור.

אני מודה בעובדות המיוחסות לי בכתב האישום המתוקן.

<#2#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמת, אני מרשיעה אותה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' תמוז תשע"ה, 07/07/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הוגש גיליון הרישום הפלילי- סומן ת/2.

הנאשמת ילידת 1987 בעלת 3 הרשעות קודמות כאשר אחרונה משנת 2014. כתב האישום תוקן, לקחה אחריות על מעשיה, חסכה זמן שיפוטי יקר.

לעניין הפיצוי, אנו מבקשים לפצות את המתלונן שכן נגרם לו נזק לחלון שנשבר וכסא בסך של כ -3,000 ₪ , אין לי מסמכים להציג, לאור כך אנו מבקשים להטיל על הנאשמת עונש של פיצוי למתלונן על הנזק שנגרם.

ב"כ הנאשמת טוען לעונש:

הנאשמת צעירה שבמסגרת הליכים אחרים מטופלת הרבה זמן בשירות המבחן, עובדת יפה איתם, עלתה על דרך טובה, האירוע התרחש בשנת 2013, כתב האישום תוקן ועניין החלון הושמט לא בכדי, גם התמונות שהוצגו מטושטשות ולא ניתן להבין מהם כלום. הנאשמת לא מכירה את הבן אדם, היא הלכה לעשות טובה לחברה שהשאירה אצלו דברים בבית, הוא שפך עליה מים רותחים, הנאשמת הזמינה משטרה, התפתחו גידופים בין הצדדים, הוא נחקר תחת אזהרה ולא האשימו אותו ולכן אני חושב שההסדר בנסיבות אלה צודק ואפשר להסתפק בהתחייבות, הנאשמת לא עובדת, אבקש לכבד את ההסדר.

הנאשמת:

אני בת 27, גרה עם אבא שלי. כרגע אני מתפרנסת מהבטחת הכנסה, יש לי עבודות של"צ באורט אדיבי, אני מעבירה סדנת טבחות עם השף לתלמידים שלומדים שם ואני צריכה לסיים ואח"כ אחזור לעבודה, אני טבחית בסולקסו. לוקחת אחריות על האירוע, אבקש לכבד את ההסדר.

<#4#>

גזר דין

1. הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, המייחס לה עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי לפי סעיף 216 לחוק העונשין, התשל"ז– 1977.
2. במסגרת ההסדר הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף לעונש של מאסר מותנה כאשר המאשימה עותרת בנוסף להשית על הנאשמת עונש של פיצוי למתלונן ואילו ההגנה עותרת להסתפק בהתחייבות כספית.
3. בהתחשב בהודאת הנאשמת, שיש בה משום קבלת אחריות וחיסכון בזמן שיפוטי; וכן בהתחשב בעובדה שלנאשמת עבר פלילי שאינו מכביד, בשים לב לתיקונים המשמעותיים בכתב האישום ולחלוף הזמן, אני מוצאת לנכון לכבד את ההסדר, שהינו סביר בנסיבות העניין ומאזן נכונה בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנאשמת.

אציין עוד כי מצאתי לאמץ את ההסדר גם בהתחשב בהוראות תיקון 113 לחוק העונשין, ובעובדה שההסכמה העונשית בין הצדדים, העומדת בבסיס ההסדר, נמצאת בגדרי מתחם הענישה ההולם את האירוע נושא כתב האישום המתוקן.

1. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. מאסר מותנה למשך 3 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום הנאשמת תעבור עבירה בה הורשעה.

ב. באשר לפיצוי, ב"כ המאשימה לא הציגה ולו בדל ראייה אשר יהיה בה לתמוך בטענתו של המתלונן בדבר גובה הנזק הנטען. המדובר בנאשמת צעירה, שהחליטה לשנות את דרכיה ומשלבת כיום בהליכים טיפוליים במסגרת שירות המבחן. כמו כן, מדובר בנאשמת שלאור נסיבות חייה המורכבות נכון להיום, איננה עובדת ומתפרנסת מקצבת ביטוח לאומי בלבד. לאור האמור, לדידי אין להחמיר עם הנאשמת בדבר הפיצוי ומצאתי לגזור עליה פיצוי בסך 200 ₪ למתלונן עת/1.

ג. לאור נסיבות חייה כאמור, מצאתי לפטור אותה מתשלום אגרת הסנגוריה הציבורית.

העתק ההחלטה לסנגוריה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ' תמוז תשע"ה, 07/07/2015 במעמד הנוכחים.