נתוני רקע ועובדות;

1. התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת בגין גרימת נזק לעמוד חשמל/תאורה (להלן: ה"עמוד") שאירע לטענתה, ביום 13.1.13 בשעה 07:30 בנשר כאשר הנתבעת נהגה ברכבה מ.ר. רישוי93-450-15 להלן: "הרכב"), והתנגשה בעמוד ברחוב צה"ל, בעיר נשר וגרמה לו לנזק שדרש את החלפתו בעמוד חדש. (להלן: "התאונה") הנזק הוערך ע"י שמאי מטעם התובעת בסכום של 15,660 ₪ וסכום זה בתוספת שכ"ט השמאי בסך של 878 ₪ זה הסכום הנתבע בתביעה זו.

2. הנתבעת למעשה אינה מכחישה כי באותו יום נהגה ברכב ברחוב צהל בעיר נשר ואירעה לה תאונה עת התנגשה במדרכה או בבטון שמסביב לעמוד חשמל אולם לטענתה לא מדובר היה בעמוד החשמל המסוים שהוחלף וכלל לא גרמה לנזק לעמוד חשמל כלשהו.

3. התובעת מבקשת לדחות את טענות הנתבעים. לטענתה מהתמונות אשר הוצגו והוגשו לבית המשפט עולה כי לרכב התובעים נגרם נזק בגובה הפנס הקדמי וכן כי הנתבעת מספר 2 וכן העד מטעמה הודו שבמועד התאונה, הנתבעת פונתה לבית החולים עקב הפגיעה בה. לפיכך נטען כי יש לדחות את טענותיהם לגבי פגיעת הרכב בשולי הכביש בלבד, שכן כאמור, הוכח שהנזק נגרם לרכב בגובה הפנס ומכסה המנוע, דבר המאושש את גרסת התובעת לפגיעה בעמוד החשמל וגרימת הנזק.

4. באשר לגובה הנזק טענה התובעת כי נזק זה הוכח בגובה הסכום הנטען בתביעה. הוכח כי התובעת שילמה עבור תיקון עמוד החשמל ע"י החלפתו את הסכומים אשר פורטו בכתב התביעה ולכן יש לחייב את הנתבעת בסכומים אלה. עוד טענה התובעת כי חוות דעת השמאי מטעמה, לא נסתרה בחוו"ד נגדית ולכן יש לקבלה.

5. כאמור, הנתבעת כפרה באחריותה לאירוע התאונה והנזק הנטען וטענה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה כדי להוכיח את תביעתה לא בשאלת החבות וגם לא בשאלת הנזק. לטענתה, לחוות דעתו של השמאי המאירי (ת/1) צורפו תמונות של עמוד החשמל מספר 17.2.4 שנטען כי נפגע וניזוק בתאונה. אולם, בעדויות שהובאו מטעם התובעת קרי השמאי המאירי וכן מוטי חן רואה החשבון של התובעת לא הצליחה התובעת להוכיח כי אכן מדובר בעמוד המסוים ועל כן דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה

6. שמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים ושוכנעתי על פי מבחן ההסתברויות הדרוש במשפט אזרחי כי מדובר בנזק שאירע לעמוד הנזכר ע"י התובעת בכתב התביעה המתוקן לעמוד החשמל שהוחלף בחדש וכן כי הנזק שנגרם דהיינו עלות החלפת העמוד בעמוד חדש ושכרו של השמאי הוכחו כדבעי. להלן אבהיר מסקנתי זו;

ראשית לעניין אירוע התאונה, הודתה התובעת כי התאונה התרחשה ורכבה התנגש בבסיס עמוד ברחוב צה"ל בעיר נשר (עמ' 15 לפרוטוקול הדיון). לגירסתה לא נגרם כל נזק לעמוד

שכן ההתנגשות הייתה בבסיס העמוד או בשולי הכביש או בקרקע ולא היה מגע עם העמוד. אינני מקבל טענתה זו של הנתבעים. על פי תיאור ההתרחשות והתמונות המתארות את הנזק שנגרם לרכב, מדובר בתאונה בה התנגש הרכבה בחפץ כלשהו בגובה חזית הרכב ומכסה המנוע, בעוצמה רבה. כמו כן הנתבעת 2 פונתה לבי"ח לקבלת טיפול רפואי עקב כך, דבר המעיד שאין מדובר בתאונה של מה בכך.

בשאלה שבמחלוקת האם הרכב פגע בעמוד או במדרכה, הנני קובע כי לאור "מיקום הפגיעה ברכב " שהיה בגובה הפנסים ומכסה המנוע, יש לדחות את גרסת הנתבעים כי הרכב פגע בשולי הכביש או בקרקע. פגיעה בקרקע או בשולי הכביש או בבטון שמסביב לעמוד לא משאיר סימני התנגשות בגובה מכסה המנוע .

7. למעשה תולים הנתבעים את יהבם, והגנתם, בכך שהשמאי המאירי שהעיד בפני, שיצא לשטח זמן מה לאחר התאונה, רשם מספר עמוד שהתברר בדיון כי איננו העמוד הנכון.

בהערת אגב אציין כי הגנתה זו של הנתבעים ככל הנראה נולדה לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים, שכן עיון בהתכתבות שבין הצדדים שקדמה להגשת כתב התביעה אין לכך זכר (ראה פרטי ההתכתבות בנספחי ת/1 מכתב שמוספר כנספח 7 שבו נרשמה התשובה הלקונית "מרשתי כופרת בחבות וגם בנזק"). יתכן ואילו מיקדו הנתבעים את טענתם בעניין זהות העמוד הייתה הטעות מתבררת אף קודם לכן כפי שהתבררה במהלך הדיון שלפניי.

8. אומנם בתחילת הדיון, הצליחה הנתבעת להעמיד סימן שאלה באשר לזהות העמוד שניזוק וככל הנראה היה תחילה בלבול אצל התובעת בנושא זה. אולם, כאמור, אנו עוסקים במשפט אזרחי ודי בכך שצד התובע ישכנע את ביהמ"ש בראיות בשיעור של מעל ל - 50%, כדי שבית המשפט יקבל את תביעתו. במקרה שלפני שוכנעתי מראיות התובעת כי אכן העמוד שהוחלף הוחלף בשל התנגשות רכב הנתבעים בעמוד הקודם והנזק שנגרם לעמוד זה.

9. אדגיש כי אילו גרסת הנתבעים הייתה כי הרכב פגע בעמוד והעיריה החליפה עמוד חשמל אחר לא העמוד בו פגעה כי אז יתכן והתובעת הייתה בבעיה. אולם במקרה שלפני אין זו הטענה. הטענה היא כי היא כלל לא פגעה בעמוד חשמל אלא בשולי הכביש או הקרקע או בחגורת בטון שמסביב לעמוד. כבר ציינתי כי לאור מיקום הפגיעות ברכב אין הדבר אפשרי וכי הפגיעה הייתה בגובה הפנסים ומכסה המנוע. התרשמתי מעדותו האמינה של השמאי המאירי שבהגינותו הודה בטעותו, במועד שלפני עריכת חוו"ד בציון מספר עמוד שאיננו העמוד שניזוק. העד מסר בעדותו בפניי כי בדק את עצמו, בביקור נוסף לפני מתן עדותו בביהמ"ש וכן כי ביצע השוואה של "פני השטח" לפי התמונות שצולמו במועד אירוע התאונה באופן שזיהה את העמוד שהוחלף בחדש במקום העמוד הניזוק . מדובר בעמודי תאורה בכביש שמהווה שדרה וקל לזהות את "פני השטח" ולכן קיבלתי עותו זו של השמאי כאמינה ואני מעדיפה על פני כפירתם הכללית והמתחמקת של הנתבעים.

10. באשר לטענת הנתבעת לגבי מספר העמוד אשר ככל הנראה איננו מספר העמוד שניזוק העיד והסביר השמאי כדלקמן:

" ש. אתה בחוו"ד בעמ' 2 תחת הפרק היקף הנזק נהרס עמוד תאורה נא ראה בתצלומים המצורפים ושם אתה מצרף בין היתר את התמונה של העמוד הזה?

ת. כל מה שאמרת נכון. ועל מנת לברר ולעשות צדק בעקבות חומר ההגנה ביקרתי השבוע בעצמי על מנת לעשות בדיקה האם ישנה טעות או לא ואכן כפי שהראיתי קודם לביהמ"ש בדיון הלא פורמלי, אני מציג תמונות 11 צילומים כאשר צילום במס' 3 צילום שצילמתי ביום שני כאשר הזירה זהה לחלוטין לתמונות אותנטיות שנעשו מיד אחרי האירוע, דהיינו השוואה בין הצילום שעשיתי ביום שני מס' 3 לבין הצילום שסומן על ידי כמס' 1 בחוות הדעת מראה את הזירה בצורה זהה לחלוטין נקודות ציון רח' צה"ל רחוב צדדי שמופיע שלט שלו בצד ימין ובצד שמאל תחנת אוטובוס ....וכל הסביבה והעצים וכו...רואים שזו אותה זווית ואכן ראיתי סימני של עמוד אחר מבחינת צורתו וצבעו בעמודים אחרים שהיו באזור והמסקנה ואכן מס' העמוד שצוין בצילום שעשיתי בזמנו זה לא אותו עמוד אשר נהרס והוחלף וחשוב לדעתי שורה תחתונה אותה תאונה הוחלף עמוד ויש סימנים של תיקוני הבטון ואני משתכנע באופן מוחלט שמדובר באותו עמוד שמופיע כיום בצילום.

ש. שמספרו

ת. אין לו מספר"...

11. סיכומו של דבר למרות שנפלה טעות בידי השמאי, טעות שהוא תיקן בעדותו, בנוגע למספר עמוד החשמל, נחה דעתי מהסבריו ועדותו, כי צילום העמוד שמספרו 17.2.4 שמצורף לחוו"ד בטעות יסודו (בעמ' 6 ש' 29 ). השמאי לאור טענות הנתבעים שהועלו לראשונה במשפט שהתנהל, יצא לפני הדיון שוב לשטח בדק וצילם שוב ובדיון בחקירתו, תיקן את עצמו והסבריו נשמעו אמינים בעיני ולפיכך הנני מקבל את האמור בעדותו וקובע כי זירת התאונה היא כפי שמסר השמאי בעדותו וכי העמוד הנכון הוא העמוד הנראה בתמונות הנוספות העדכניות שביצע לפני מתן עדותו בפניי והן תואמות הן מבחינת העמוד החדש והן מבחינת זוויות הצילום והמראה לתמונות שבוצעו מיד לאחר התאונה (ת/4) וכי רכב הנתבעים התנגש בעמוד שניזוק והוחלף בחדש.

באשר לגובה הנזק:

12. באשר לעניין היקף הנזק אני מקבל את עדותו של רואה החשבון מוטי חן כי התובעת שילמה את תיקון הנזק והחלפת העמוד בסך של 15,660 ₪ בצירוף שכ"ט שמאי בסך 878 ₪. סה"כ 16,538 ₪. הנתבעת לא הגישה כל חוות דעת נגדית בעניין גובה הנזק ועל כן הערכת הנזק והתשלום שביצעה בפועל הוא הנזק שנגרם לתובעת. המדובר בנזק שנגרם לציבור שעל הנתבעת או המבטח של השימוש ברכב מטעמה, אם היה, לשאת בו. למעלה מהצורך אציין כי על פי החלטת ביהמ"ש מיום 28.1.14 בנוסף להגשת התצהירים והחלפת המסמכים בין הצדדים היה על כל צד להודיע למשנהו "אם יש התנגדות להגשת מסמך מסויים... בתוך 30 יום..."(סיפה ההחלטה). לא נטען בפני כי היתה התנגדות במועדים שנקבעו לחשבונית ת/2 בנוגע לתיקון/החלפת העמוד ולכן הנני דוחה את טענות הנתבעים גם בעניין זה.

תוצאה:

13. אשר על כן הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 16,538 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן הנני מחייבם בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ו, 23 יוני 2016, בהעדר הצדדים.