לפניי בקשה, על-פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, לאשר הסדר פשרה.

המשיבה מייצרת ומשווקת מיני מתיקה ובהם סדרת הסוכריות ,חופשי'. אחד המוצרים בסדרה, אשר מומתק בין היתר בממתיק מלטיטול ובסירופ מלטיטול, כונה בזמנים הנוגעים לתובענה ,טופי ללא תוספת סוכר בטעם שוקולד ובציפוי שוקולד מריר'. לפי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, על אריזת המוצר לא סומן בהבלטה כי הוא מכיל רב-כהלים ולכן יש לקבוע כי המשיבה הפרה את הוראותיו של תקן ישראלי – ת"י 1307 – ממתקים: סוכריות קשות, סוכריות טופי וסוכריות דחוסות. סעיף 107.1.6 לתקן קובע:

באריזה המכילה סוכריות עם רב-כהלים, שהוא חומר מוצא ולא תוספת, יסומנו הפרטים האלה:

- סימון בולט לעין, המציין שהמוצר מכיל רב-כהלים.

סימון זה יצוין ליד הכינויים ,,בלא סוכר'' או ,,בלא תוספת סוכר'' (ראו הגדרת ,,סוכר'' בסעיף משנה 102.16), אם סומנו כינויים אלה (ראו סעיף משנה 107.1.8);

- בסימון התזונתי תסומן התכולה הכוללת של רב-הכהלים.

את החשיבות שבסימון נעץ המבקש בכך שהממתיק המלאכותי מגביר את ריכוז הסוכר בדם. לטענתו, הצורכים את המוצר – בפרט חולי סוכרת ומי שרמות הסוכר בדמם גבוהות – חייבים להיות ערים לכך שעליהם להגביל את הכמות הנאכלת, אך התיאור ,,ללא תוספת סוכר'' אינו מסגיר זאת. מחדלה של המשיבה, להשקפת המבקש, עלה כדי הפרת החובה החקוקה שצוטטה לעיל. עילות תביעה נוספות הן הטעיה, הפרה של החובה לגלות פרט מהותי וניצול בורותו של הצרכן לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, הטעיה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973, וכן עשיית עושר ולא במשפט. בעילה זו נטען כי בִגרוֹע המשיבה מהצרכנים מידע מהותי על המוצר היא גורמת להם לרכוש אותו באופן לא-מושכל, וכך היא מתעשרת על חשבונם שלא כדין. כמו-כן טען המבקש כי המשיבה עיוולה ברשלנות.

המבקש ביקש סעד כפול: צו עשה שיורה למשיבה להוריד את המוצרים ממדפי החנויות ולסמן את האריזה כנדרש בתקן; פיצוי בגין הנזק הממוני והלא-ממוני. בראות עיניו, משלא צוין קיומם של הרב-כהלים בקדמת האריזה פחת מבחינתו ערך המוצר משמעותית. באב נזק זה תבע לכל חבר בקבוצה סך של 6.5 ₪, מחצית ממחירם הממוצע. נוסף לכך ביקש לקבל כי המשיבה פגעה באוטונומיית הפרט של הצרכן כשפגמה ביכולתו להשוות מוצרים שונים ודומים והטעתה אותו לסבור שהמוצר בריא משהוא באמת, ושכאשר התחוורו לו עצמו העובדות לאשורן חווה עגמת נפש. על כך תבע 100 ₪ לחבר.

לאחר שנפתח התיק החלו הצדדים לשאת ולתת וגם נשמע לפניי קדם-משפט, שבו הודיעו באי-כוח המשיבה כי המחדל מקורו בתקלה וכי זו תוקנה לאחר שהוגשה בקשת האישור. בסופו של דבר הונחה לפניי הבקשה דנן בלי שהמשיבה השיבה לבקשה לאישור. כפי שעולה מהבקשה לאישור הסדר הפשרה, המשיבה טוענת כי ברשימת הרכיבים שעל­-גבי אריזת המוצר לפני התיקון צוין מפורשות כי הוא מכיל את הממתיק – בשפה העברית וגם באנגלית. בכך היו הכול, והמבקש בכללם, יכולים להבחין ולכן איש לא היה יכול ללכת שולל, לגישתה. אמנם לא נרשמו המילים ,,מכיל רב-כהלים'' בזה הלשון ובהבלטה, אך לשיטתה היה ניתן להבין שהמוצר מכיל אותם מעיון ברשימת הרכיבים וגם בטבלת הערכים התזונתיים, שבה צוינו ,,פחמימות רב כהלים''. מכל מקום המשיבה גורסת כי לא נגרם נזק משום בחינה וכי המבקש היה מתקשה עד מאוד להוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין ההפרה ובין הנזק שלו הוא טוען.

הקבוצה כוללת את כל לקוחות המשיבה אשר רכשו את המוצר בשבע השנים שלפני הגשת הבקשה לאישור. לכאורה קיימות שאלות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצה, והן – האם המשיבה הפרה את החובה החקוקה שבתקן, האם הטעתה את לקוחותיה, האם התעשרה שלא כדין על חשבונם, האם התרשלה, האם נגרם נזק לחברי הקבוצה והאם הוכח לכאורה קשר של סיבה ותוצאה בין ההפרה הנטענת לבין הנזק. הצדדים הסכימו על הסדר שעיקריו כדלקמן: בצד תיקון האריזות, שכבר בוצע, התחייבה המשיבה לפצות את הציבור ב-77 אלף ש"ח. הפיצוי יגולם בדמות 11 אלף מוצרים, שעלות כל אחד מהם לצרכן שבעה ש"ח, אשר יועברו ל,עזר מציון' (ע"ר) בתוך 21 יום מהיום. היועץ המשפטי לממשלה הודיע ביום 06.01.16 כי אין לו התנגדות להסדר שהוצע.

סבורתני כי בנסיבות העניין ההסדר ראוי, הוגן וסביר וסיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת שהתגלעה. ראשית אבהיר שכבר בראשיתו של ההליך הוסיפה המשיבה את הכיתוב ,,(מכיל רב כהלים)'' בצד המילים ,,ללא תוספת סוכר'' בצדה הקדמי של האריזה. שנית, דומה שאילו התנהל ההליך עד תומו היה המבקש נתקל בקושי בהוכחת גודלה של הקבוצה והקשר הסיבתי בין הפרת חובה שבחוק לבין הנזק. סביר כי לא כל מי שרכש את המוצר ייחס חשיבות לכתוב על האריזות, ואפשר שחלק מהצרכנים אינם רואים בו פרט מהותי והם אדישים לשאלה אם יש בסוכריות רב-כהלים אם לאו. לא מן הנמנע כי חולי סוכרת, אשר לבטח ערים לכך שהימצאות סוכרים כאלה ואחרים במזונם משפיעה על בריאותם, טרחו לעיין ברשימת הרכיבים והבחינו שהמוצר כולל רב-כהלים. ציון רכיבים אלה בהבלטה בחזית האריזה או בטבלת הסימון התזונתי אינו מעלה ואינו מוריד מבחינתם. לפיכך, ובהתחשב בכך שהטעון תיקון תוקן ובתרומה בסך 77 אלף, שהם 7.7% מסכום ההכנסות ממכירת מוצר לפני תיקון האריזה, הפשרה נראית והוגנת ראויה. מסירת מוצרים לארגון המחלק אותם לנצרכים היא הדרך המעשית לפצות את הציבור. כבתובענות ייצוגיות רבות, זהו מקרה נוסף שבו לא נוכל לאתר את חברי הקבוצה עד אחד ולהעניק לכולם את הפיצוי.

בנסיבות שתוארו לעיל איני רואה צורך במינוי בודק, מאחר שמדובר בפיצוי הנתון לשומה ולהערכה של בית המשפט. דומתני כי עלותו של הבודק לא תניב לקבוצה תוצאה שונה באופן מהותי מזו שאליה הגיעו הצדדים בהסדר זה, ועל-כן אני רואה לנכון לאשרו ולתת לו תוקף של פסק-דין. פסק-הדין הוא בבחינת מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה בעילות שעליהן הושתתה בקשת האישור ושפורטו לעיל. מובהר בזאת כי ההסדר אינו חל על נזקי גוף שגרמה צריכת המוצר לאיזה חבר בקבוצה, אם גרמה. בתוך שלושים יום מהיום יוגש לתיק אישור על התרומה, ובאותו פרק זמן תגיש המשיבה תצהיר שלפיו אינה תורמת ל,עזר מציון' כדבר שבשגרה ואף לא תתרום לה בעתיד הנראה לעין.

יש לכבד את המלצת הצדדים בדבר תשלום גמול בסך 2,000 ₪ למבקש ושכר טרחה בסך 30,000 ₪, בצירוף מס ערך מוסף, לפרקליטות המייצגות. אלו משקפים תמורה הולמת לסיכון הגלום בהגשת התובענה ובניהולה, וגם את ההישג שהושג בתיקונו המהיר של המחדל. מחצית מהגמול ומחצית משכר הטרחה תשולמנה בתוך שלושים יום מהיום. לאחר שיֵצא פסק-הדין מן הכוח אל הפועל תגיש המשיבה דוח על ביצועו, בלוויית תצהיר של רואה-החשבון שלה ואישור מאת העמותה כי קיבלה את המוצרים. יתר הסכומים שנפסקו ישולמו למבקש ולבאות-כוחו בתוך שבעה ימים מיום אישור הדוח.

הצדדים יגישו נוסח לפרסום שני לאישורו של בית המשפט. המודעה תראה אור ביומונים ,ידיעות אחרונות' ו,גלובס'. תזכורת פנימית – ביום 08.03.16.

ניתן בלשכתי היום, כ"ח שבט תשע"ו (7 בפברואר 2016).

המזכירות תשגר פסק-הדין לצדדים. באות-כוח המבקש תשלחנה העתקים למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.