לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שארעה ביום 10.12.12.

על פי הנטען בכתב התביעה, במועד התאונה, עת נסע נהג התובעת בנתיבו בכיכר תנועה, פגע בו נהג הנתבעת תוך שהוא סוטה לנתיב נסיעת רכב התובעת. בכתב ההגנה נטען, מאידך, כי רכב התובעת (להלן: המשאית) הוא שפגע ברכב הנתבעת מאחור.

בדיון שנערך העידו שני הנהגים: נהג התובעת, מר אריה מונרוב (להלן: נהג התובעת) ונהג הנתבעת, מר חיים אברמוביץ (להלן: נהג המשאית).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי, שמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו את התאונה ושקלתי את טענות באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה.

בראש ובראשונה, הגרסה שמסר נהג התובעת בעדותו בפני באשר להתרחשות התאונה, שונה מן הגרסה שמסר בהודעתו למבטחת ומן הגרסה שהועלתה בכתב ההגנה. כך, בדיון העיד נהג התובעת, וחזר על כך מספר פעמים, כי התאונה ארעה שעה שהיה בעצירה מוחלטת, שכן ראה שהתאונה עומדת להתרחש. לדבריו: "ראיתי לפי הקדימה שלו שהוא הגיע לכיוון הנתיב שלי, אני נעצרתי, ואז הוא עם החלק האחורי פגע לי בכנף השמאלית, כשאני עומד. אני עצרתי, אני ראיתי אותו" (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 21-19; עמוד 6, שורה 4; עמוד 7, שורות 8-1. הדגשה הוספה – ש.צ.ה). עוד הדגים נהג התובעת והעיד כי התאונה ארעה "בסמוך לאמצע הכיכר" (עמוד 8, שורה 4). ואולם, בהודעה למבטחת כמו גם בכתב התביעה נטען כי התאונה ארעה בעת נסיעת נהג התובעת. לא נטען כלל כי נהג התובעת עצר את רכבו, אף לא צוין כי ראה את סטיית נהג הנתבעת לעברו. נהג התובעת מסר גם כי התאונה ארעה בכניסה לכיכר (ראו את הודעת נהג התובעת למבטחת וסעיף 6 לכתב התביעה).

יתרה מזאת, גרסת נהג התובעת בדיון, לפיה התאונה ארעה שעה שהיה בעצירה מוחלטת, אינה מתיישבת עם מוקדי הנזק, ואילו גרסת נהג המשאית תואמת את הנזקים הנראים בתמונות. שני הנהגים העידו כי בעת שארעה התאונה היתה המשאית לפני רכב התובעת. מסימני הפגיעה והמעיכה בכנף השמאלית ברכב התובעת ניכר כי הפגיעה היתה מלפנים לאחור, כגרסת נהג המשאית, ולא מאחור לפנים, כגרסת נהג התובעת.

אשר על כן, דין התביעה להידחות. התובעת תשא בשכר העד בסך של 300 ₪ ובשכר טרחת עורך-דין בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לבאי כוח הצדדים. 

ניתן היום, ה' ניסן תשע"ו, 13 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.