המבקשת הגישה בקשה להעברת התיק לבית משפט השלום בתל אביב. לטענתה, על פי כל כללי הסמכות המקומית, בית המשפט המוסמך לדון בתובענה זו הינו בתל אביב.

המשיבה הגישה תגובתה, על פיה היא מתנגדת להעברת התיק כאמור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני דוחה את הבקשה להעברת מקום הדיון.

טענה בעניין חוסר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה. נתבע אשר לא העלה טענה זו בהזדמנות הראשונה, רואים אותו כמסכים למקום השיפוט, וכל מחאה מאוחרת יותר לא תועיל (ע"א 487/64 רוט נ' פישר, פ"ד יט(2) 148). במקרה דנן, המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר, מבלי שהעלתה בהתנגדותה טענה כל שהיא בעניין הסמכות המקומית. בכך החמיצה המבקשת את ההזדמנות הראשונה. כידוע, התצהיר התומך בהתנגדות הופך לכתב הגנה אם מקבל הנתבע רשות להתגונן, ועל כן בהליך הנפתח בהגשת התנגדות לביצוע שטר מקומה של טענה בעניין הסמכות המקומית כבר במסגרת ההתנגדות (ראה, למשל, ת"ט 10743-07-08 הצעד השלישי בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, פורסם בנבו). אין בנסיבות המקרה דנן עילה המצדיקה לסטות מהכללים האמורים.

נראה, כי המבקשת הייתה מודעת לכך שההזדמנות הראשונה חלפה, שכן במסגרת בקשתה התייחסה לכך שהבקשה מוגשת לאחר שההתנגדות הועברה כבר לבית המשפט. לטענתה, היה עליה להמתין למתן החלטה בבקשה לעיכוב הליכים ורק לאחר שההליכים עוכבו נפתחה הדרך להגשת הבקשה להעברת הדיון. טענה זו אין לה על מה שתסמוך. לא הייתה כל מניעה מצד המבקשת להעלות את טענת חוסר הסמכות המקומית במסגרת ההתנגדות, בד בבד עם הגשת הבקשה לעיכוב הליכים.

מעבר לאמור יש לציין, כי בניגוד לטענות המבקשת אודות מקום יצירת ההתחייבות והמקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבות (במשרדיה ברמת גן), הרי שהמשיבה טענה כבר בבקשה לביצוע שטר, כי בית המשפט המוסמך הינו בית משפט השלום בעכו, היות והעיסקה בין הצדדים בוצעה במעלות-תרשיחא. כידוע, שאלות עובדתיות הנוגעות לסמכותו של ביהמ"ש יש לבחון על פי כתב התביעה. במקרה דנן, כתב התביעה מורכב מהבקשה לביצוע שטר, יחד עם השטרות עצמם, ועל פי הנטען בו הרי שלבית משפט זה יש סמכות להיזקק לתובענה מבחינת המקום.

אשר על כן, אני דוחה את בקשת המבקשת.

הדיון אשר נקבע לפניי ליום 19/3/14 יתקיים במועדו. שאלת ההוצאות בקשר לבקשה זו תידון, במידת הצורך, בעת הדיון.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ד, 12 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.