ע"י ב"כ עו"ד בישארה- אלי פראן

1. לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2. המבקשת, מאיה לסר וייס, הועסקה כעורכת דין בלשכה המשפטית של משרד האוצר, משנת 2006 ועד ליום 1.12.13. בקשתה של המבקשת הינה לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק ולאשר לה להתחיל לעבוד בהראל חברה לביטוח בע"מ (להלן – חברת הראל), כסגנית היועץ המשפטי לחטיבת חיסכון ארוך טווח, זאת החל מיום 1.2.14.

3. במסגרת נימוקיה לבקשה, פירטה המבקשת את הנושאים בהם טיפלה במסגרת עבודתה במשרד האוצר: תחום התחבורה הציבורית והנמלים, תחום ביטחון הפנים, ייעוץ משפטי לוועדות מכרזים וטיפול בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים. בהקשר זה, ביקשה המבקשת לציין, כי חברת הראל, ככלל חברות הביטוח, משקיעה בפרויקט הרכבת הקלה. לדברי המבקשת, במסגרת מעורבותה בפרויקט הרכבת הקלה היא לא נדרשה לסוגיות הנוגעות במישרין לחברת הראל ולא נכחה באף פגישה בהשתתפות נציגי החברה.

4. החל מחודש אוגוסט 2011 ועד ליום 29.10.13 שימשה המבקשת כיועצת משפטית למחלקת ביטוח החיים באגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון. ממשקי העבודה שלה עם חברת הראל במסגרת תפקידה זה, התמצו בשני נושאים:

(א) תובענות ייצוגיות בנושא גביית תשלומי "גורם פוליסה". המבקשת הוסיפה, כי תובענות אלה הוגשו נגד כל חברות הביטוח הגדולות, וכך גם הכנתו של נייר העמדה עליו עבדה (יחד עם הממונה עליה), הושלמה לפני קרוב לשנתיים. בחצי השנה האחרונה, לכל הפחות, היא לא נפגשה עם אף גורם מתוך חברות הביטוח.

(ב) קודיפיקציה של חוזרי אגף שוק ההון ביטחון וחיסכון. המבקשת ליוותה את הסדרתו של פרק ביטוח החיים, אשר הינו בעל משמעות לכלל הגופים המפוקחים על ידי המפקח על הביטוח ואין לו השפעה ספציפית על חברה מסוימת.

המבקשת הוסיפה, כי לעיתים היא סייעה למחלקת פניות הציבור, אך לדבריה, בכל תקופת עיסוקה בתחום ביטוח החיים, לא הובאה בפניה פניית ציבור הנוגעת לחברת הראל.

5. בכלליות, הוסיפה המבקשת, כי בכל הנושאים בהם טיפלה, הגורם שהתווה את המדיניות והיה בעל הסמכות הוא הגורם המקצועי. היא עצמה, לא עסקה בפעילות אכיפה וביקורת (נושא שהיה באחריות צוות אחר בלשכה המשפטית). לדברי המבקשת, היא נחשבה לעובדת בדרג הביניים ושימשה אך כגורם מייעץ לגורמי המקצוע. בכלל זה, היא לא היתה מוסמכת להחליט על הענקת זכות לחברת הראל. מסוף חודש יולי 2013, לא היו לה כל ממשקים עם החברה או עם גורמים הקשורים אליה.

6. בהתייחסה לתפקיד בו היא מבקשת לעבוד בחברת הראל, הסבירה המבקשת, כי התפקיד יכלול טיפול בתחום ביטוח החיים וכן טיפול בתחומי הפנסיה וקופות גמל, שהינם תחומים אשר היא לא עסקה בהם במסגרת עבודתה השוטפת במשרד האוצר. כן ביקשה המבקשת לציין, כי החלטתה לסיים את עבודתה במשרד האוצר נבעה בעיקרה מהמרחק הגיאוגרפי של מקום עבודתה (ירושלים) למקום מגוריה (תל אביב). היא עדכנה את הממונים עליה על החלטתה לעזוב את משרד האוצר לפני מספר חודשים, ובתיאום עימם, מיום 29.10.13 היא חדלה לטפל בכל עניין הנוגע לחברת הראל או לגופים הקשורים אליה. לבסוף, התחייבה המבקשת למלא אחר הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק.

7. המשיבה, מצידה, אישרה את התיאור העובדתי המופיע בבקשה, ובכלל זה, את העובדות שפורטו בבקשה באשר למהות והיקף עיסוקה של המבקשת במשרד האוצר. היא הביעה דעתה, כי בנסיבות המקרה ובשים לב לנימוקיה של המבקשת, ניתן לקצר את תקופת הצינון של שנה. המשיבה הוסיפה, כי מבירור שביצעה עם משרד האוצר, נמצא, שפוטנציאל ההחלטות של המבקשת היה מצומצם, שכן עיקר הסמכויות וההחלטות התקבלו על ידי הגורמים המקצועיים במשרד.

8. הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיבה, שהוגשו בכתב.

9. בשים לב לעמדתה של המשיבה, ולאחר ששקלנו את הדברים, הגענו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשתה של המבקשת לקיצור תקופת הצינון. אכן, העובדה, שבמסגרת תפקידה במשרד האוצר היתה המבקשת מעורבת בנושאים הקשורים לחברות ביטוח, וביניהן חברת הראל בה היא מתעתדת לעבוד, מקימה לכאורה חשש לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי, כאמור בסעיף 14(א) לחוק. ברם, נחה דעתנו, כי מכלול נסיבות המקרה מאיינות את החשש האמור. שכן, עולה, כי כל ממשקי עבודתה של המבקשת עם חברת הראל, ובכלל זה במסגרת תפקידה האחרון במחלקת ביטוח חיים, היו עקיפים למדי. הם עסקו בכלליות בכל חברות הביטוח הקיימות ולא באופן ספציפי בחברת הראל. למעשה, לא היה למבקשת כל קשר ישיר עם חברת הראל ומכאן גם שפוטנציאל ההשפעה שלה בקשר לחברה, היה מינורי למדי, עד אפסי. בנוסף, המבקשת נחשבה לעובדת בדרג ביניים והיא אך שימשה כגורם מייעץ לגורמים המקצועיים. לא היה בסמכותה ליתן זכות. לכך מצטרפת העובדה, שמיום 29.10.13 נמנעה המבקשת מלטפל בכל הנוגע לחברת הראל או לגופים הקשורים ישירות אליה, כך שהיא תהא בתקופת צינון של 3 חודשים (מתוכם חודשיים של צינון חיצוני) עד לכניסתה לתפקיד בחברת הראל. לדעתנו, יש בכל אלה כדי להפיג את החשש לפגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי, ולו למראית עין של פגיעה כזו, בקבלת בקשתה של המבקשת.

10. כן אנו מוצאים לייחס משקל לכך, שהמבקשת סיימה את תפקידה במשרד האוצר בשל סיבות אישיות הנוגעות למרחק מקום עבודתה ממקום מגוריה, זאת לאחר שירות מסור של כ-8 שנים ובתיאום עם הממונים עליה. בנוסף, לא היה למבקשת כל קשר קודם עם בעלי התפקידים בחברת הראל שראיינו אותה. אנו סבורים, כי יש בכל אלה להפיג את החשש, שהמבקשת ניצלה בתקופת עבודתה במשרד האוצר את מעמדה וסמכויותיה לטובת קידום ענייניה האישיים אצל הגורם עמו היא מבקשת לעבוד כעת, לאחר פרישתה מן השירות הציבורי.

11. בהינתן כל האמור לעיל, נוטה הכף לטובת קיצור תקופת הצינון כמבוקש. אשר על כן, אנו קובעים, כי תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק תקוצר באופן שהמבקשת תוכל להתחיל לעבוד בחברת הראל, החל מיום 1.2.14.

היתר זה ניתן למבקשת בכפוף לקיום המגבלות המוטלות עליה בסעיפים 2 ו-3 לחוק, כדלקמן:

"2. מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת.

3. מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות".

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ד, 24 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

___________________ ___________________

עו"ד י' ריכטר, חבר עו"ד מ' היבנר, חברה