א. העובדות הצריכות לעניין

1. בפניי תביעה בגין תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 6.6.13 (להלן: "התאונה").
2. התובע היה בעת התאונה בעל רכב מסוג סובארו מ.ר 29-875-60.
3. הנתבע 1 היה בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה זו הבעלים של רכב מ.ר. 54-215-29.
4. הנתבעת 2 היתה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה חברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח צד ג' את רכב הנתבע 1.
5. בכתב התביעה טען התובע כי הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ועקב התאונה שבנדון, הינם כדלקמן:
   1. נזקים לרכב בשיעור 8,248 ₪ עפ"י חוו"ד שמאי שצורפה לכתב התביעה.
   2. ירידת ערך בסך 1,830 ₪, לפי חוו"ד השמאי המתוקנת.
   3. שכ"ט שמאי בסך 1,050 ₪ , לפי חשבונית.

סה"כ נזקיו: 11,128 ₪.

בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעת שילמה לו על חשבון הפיצוי בגין הנזק סכום של 4,666 ₪ בלבד הכולל תשלום נזק ישיר לרכב בסך 4,172 ושכ"ט שמאי בסך 494 ₪.

לטענת התובע הנתבעת חבה בתשלום מלוא סכומי הנזק שנדרשו על ידו בקיזוז הסכום ששולם כבר על ידי הנתבעת 2, סה"כ 6,712 ₪.

1. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הנזקים הינם מוגזמים ו/או בלתי מוכחים.

לעניין הנזק הישיר נטען כי השמאי מטעם חב' הביטוח בדק את רכב התובע ולפי חוות דעתו המגן האחורי ברכב התובע ניתן לתיקון ואין צורך להחליפו בעלות גבוהה יותר. כמו כן חיישני הנסיעה לאחור לא ניזוקו בתאונה ועל כן אין צורך להחליפם. משכך ובהתאם לחובת הקטנת הנזק החלה על התובע, אין התובע זכאי לפיצוי בגין חלפים אלו ולכן ראש הנזק הופחת לסכום של 4,172 ₪.

לעניין שכ"ט השמאי טענה חברת הביטוח כי עם קבלת חשבונית שכ"ט שמאי ישולם ההפרש עד לסך של 578 ₪, לפי הסכום המקובל בשוק ובהתאם לעבודה שביצע השמאי מטעם התובע בתביעה דנן.

לעניין ירידת הערך טענה חב' הביטוח כי התובע לא הציג עברו הביטוחי של הרכב וכי עם המצאת עבר ביטוחי לתאריכים 9.12.09 ועד 18.1.12, תיבדק דרישת התובע.

ב. הדיון

1. כעולה מן האמור מעלה הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות, אלא, בשאלת הנזק בלבד.
2. נציגת הנתבעת טענה בדיון כדלקמן:

המחלוקת לעניין גובה הנזק הישיר הינה בנוגע לפיצוי בגין הנזק שנגרם למגן האחורי. מחלוקת נוספת הינה לעניין ירידת הערך, כאשר השמאי מטעם התובע טוען לירידת ערך בשיעור 4% בעוד השמאי מטעם חוו"ד טען לירידת ערך בשיעור 2% בלבד. עוד טענה נציגת הנתבעת כי בכדי שניתן יהיה לשלם בגין ירידת הערך על התובע להציג מסמך עבר ביטוחי לתאריכים 9.12.09 עד 18.1.12. נציגת הנתבעת הגישה מכתב הסבר לתובע על כל הקיזוזים שנעשו – הוגש וסומן נ/1.

בהמשך טענה נציגת הנתבעת כי הרכב הינו רכב ליסינג לשעבר ועל כן יש שינוי באשר לערך הרכב, נתון שלא נלקח בחשבון בחוו"ד השמאי מטעם התובע. הנציגה הגישה שאילתא ממשרד הרישוי – הוגש וסומן נ/3.

1. השמאי מטעם חב' הביטוח, מר שלמה אשר, העיד בדיון כדלקמן:

העד הגיש לבית המשפט את חוות הדעת מטעמו – סומן נ/2. השמאי העיד כי בדק את הרכב לאחר שתוקן וקביעתו היתה כי את המגן האחורי היה ניתן לשפץ ולא היה צריך להחליף, שכן בתאונה נגרמה שריטה בלבד למגן. בנוסף, בנוגע לחיישני הנסיעה אחורה, אין תיעוד שחיישני המרחק ניזוקו. אף בהנחה שהם ניזוקו, אזי אין כל תיעוד שהם הוחלפו. כמו כן, אין צורך להחליף את כל מערכת החיישנים אם ניזוק חיישן אחד. באשר לירידת ערך – עפ"י חשבונית התיקון, נעשתה עבודת פחחות בסך 320 ₪ ו- 700 ₪ בגין צבע, דהיינו לא היה נזק מלבד המגן האחורי שהוחלף ואכן בבדיקה שערך לא הבחין בסימני תיקון. בצילומים של הרכב, ניתן להבחין בפגיעה קלה במכסה המטען ולכן קבע כי ירידת הערך בשיעור 2%.

1. בדיון שהתקיים ביום 3.3.14 ניתנה החלטתי כי השמאי מטעם התובע יגיב בכתב בתוך 7 ימים מהיום. התובע ימציא לבית המשפט מסמך עבר ביטוחי לתקופה שמיום 9.12.09 עד ליום 18.1.12. לאחר המצאת המסמכים יינתן פס"ד.
2. ביום 5.3.14 המציא השמאי מטעם התובע את תגובתו וביום 9.3.14 הגיש התובע לבית המשפט מסמך עבר ביטוחי.

ג. הכרעה

1. לאחר עיון ולימוד מסמכי בי-הדין, לרבות חוות דעת השמאי מטעם התובע וחוות הדעת מטעם חב' הביטוח, תגובת השמאי מטעם התובע, חשבונית בגין שכ"ט שמאי, צילומים בצבע של רכב התובע, מסמך עבר ביטוחי ושאילתא משרד הרישוי , אני קובעת כי דין התביעה להתקבל והנימוקים לכך הם כדלקמן:
2. לעניין גובה הנזק הישיר שנגרם לרכב התובע בתאונה, אני מקבלת את האמור בתגובת השמאי מטעם התובע, סומן ת/2, לפיה בנסיבות המקרה לא ניתן היה לתקן את המגן האחורי אלא היה צריך להחליפו, שכן המגן עשוי פלסטיק נוקשה שביר ואין ניתן לתקנו בנקל. כמו כן מתגובת השמאי עולה כי בתיקון היה צורך במילוי חומר, כאשר כל קונה עתידי יכול לזהות ולהירתע מקניית הרכב. באשר לחיישני הנסיעה לאחור, בתאונה נפגעו שני חיישנים ולכן והיות והחיישנים נרכשים כמערכת אחת ולא כל חיישן בנפרד, הוחלפה כל המערכת ולא רק השניים שניזוקו. בנסיבות אלו הוצדקה החלפה של החלקים שניזוקו ולא תיקונם וזאת כמקובל. עוד עולה מתגובתו כי ישנה חובה של המוסך להחזיק בחלפים משך 3 חודשים. חב' הביטוח מכירה נובה זו ועל כן היתה יכולה בפרק זמן זה לבדוק המגן, משלא עשתה כן בתקופה האמורה, אין לה , אלא, להלין על עצמה. לנוכח האמור אני קובעת כי בגין ראש נזק זה יפצו הנתבעים ביחד ולחוד את התובע בסך של 4,076 ₪ וזאת מעבר לתשלום ששולם לתובע ע"י הנתבעת בגין ראש נזק זה.
3. לעניין ירידת ערך, לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי בכל הראיות שהוצגו ע"י התובע והנתבעים לרבות מסמך העבר הביטוחי (סומן ת/1), וכן שאילתא ממשרד הרישוי לגבי זהות הבעלים (סומן נ/3) ותגובת השמאי מטעם התובע מיום 17.3.14, אני קובעת כי ירידת הערך הינה בשיעור0%. הנימוקים לכך הם כדלקמן:
   1. השמאי מטעם התובע מציין, בין היתר, בדוח ירידת הערך שני רכיבים: 1) פח אחורי 2) מכסה מטען וזאת מתוך 3 רכיבים. מאחר ובדו"ח השמאי אין כל ביטוי ולא מצוינות אף לא במילה אחת עבודות בגין 2 רכיבים אלה תמוה כי כיצד רכיבים אלה מופיעים וצצים רק לענין ירידת הערך ומכאן שאיני מקבלת אותם.
   2. הרכיב האחרון המכונה "גימור" במסגרת ירידת הערך , הוא סתמי ואין לו כל בסיס בחוות הדעת עצמה ובמיוחד לאור העובדה כי הוחלפו כל החלקים לחלקים מקוריים.

על כן לא ניתן כל פיצוי בגין ראש נזק זה.

1. לעניין שכר טרחת השמאי, בנסיבות העניין שכר טרחת השמאי מנופח וגבוה במיוחד לאור המחדלים שצוינו על ידי קודם (אי התייחסות לעניין הליסינג ואופן תיאור רכיבי ירידת הערך). מכאן שאני קובעת שכ"ט שמאי בסך 700 ₪ בלבד, בקיזוז סך 494 ששולם ע"י הנתבעת בגין ראש נזק זה, סה"כ הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד בגין ראש נזק זה סך של 206 ₪. הנני נותנת אמון בשמאי שידע לפעול מול התובע בעניין שכ"ט באופן ראוי וצודק, לאור פסיקה זו.
2. לפיכך ומהטעמים המפורטים מעלה, אני קובעת כי על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 4,282 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ביהמ"ש מבקש להבהיר לצדדים, כי הצילומים ו/או המסמכים המקוריים אשר הוגשו ע"י הצדדים במהלך הדיון, יישמרו במעטפה מיוחדת במשך 20 יום בלבד מיום מתן פסק הדין במזכירות ביהמ"ש במידה ואחד הצדדים יבקש לקחתם.

לאחר 20 יום מיום מתן פסק הדין, ייגרסו הצילומים והמסמכים באשר מדובר בתיק אלקטרוני ואין ביהמ"ש מחזיק צילומים ו/או מסמכים לאחר מועד זה.

המזכירות תמציא כל החומר (למעט הצילומים) לידי התובע.

המזכירות תמציא העתק מפס"ד לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אדר ב תשע"ד, 24 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.