1. לפניי תביעה כספית על סך 33,200 ₪ אשר הגיש התובע כנגד הנתבעים.

2. התובע טען בכתב התביעה כדלקמן:

הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ אשר עיסוקה בייצור תמרוקים, הפועלת באישור משרד הבריאות.

נתבעים 2,3 הם אב ובתו, אשר הפעילו במועד הרלוונטי את נתבעת 1.

התובע טען כי התקשר עם הנתבעת 1, באמצעות הנתבע 2 בעסקה למכירה סיטונאית של מוצרים בייצורה של נתבעת 1 בהונגריה. במסגרת עסקה זו, רכש התובע תמרוקים מייצורה של נתבעת 1, על פי רשימה מוסכמת, אשר צורפה לכתב התביעה. במסגרת אותה התקשרות גם מסרה הנתבעת 1 לתובע פירוט ההרכב הכימי של כל אחד מן התמרוקים אשר נרכשו על ידי התובע וכן נמסרה לתובע הצעת מחיר לצורך רכישה מסחרית של התמרוקים על ידי התובע. על הצעת המחיר חתום נתבע 2.

התובע טען, כי לצורך קידום העסק רכש אתר אינטרנט הנושא שם מותג מסחרי, אשר באמצעותו התעתד למכור את המוצרים אותם קנה ויקנה מנתבעת 1.

התובע רכש גם נייר מכתבים עם פרטי האתר וכתובתו וכן הפיק דף פרסומת בצבע בו צולמו מוצריה של הנתבעת 1.

התובע התקשר גם עם בית דפוס, גרפיקאי ומתורגמן וזאת לצורך הפקת דפי הסבר, תוכנית וחומר נלווה לתמרוקים מתורגם לשפה הסלובקית, רוסית ואנגלית.

כמו כן, התקשר התובע עם יצרן אריזות לצורך ייצור סגירה לשפורפרות התמרוקים שקנה מהנתבעת 1.

התובע גם טס מספר פעמים לאירופה על מנת להיפגש עם מנהלי רשת הקניונים ולמסור דוגמאות ממוצריה של הנתבעת 1 לצורך בדיקתם על ידי רשויות הבריאות באירופה.

לפי טענת התובע, המוצרים נשוא תביעה דנן היו אמורים להימכר בהונגריה.

התובע טען, כי בבדיקה שנערכה למוצרים בהונגריה הוברר כי המוצרים שהנתבעת 1 מסרה לידי התובע פגומים וכתוצאה מכך, שותפי העסקה באירופה הודיעו לתובע על הפסקת כל תהליכי הבדיקה ועל נסיגתם מן המו"מ לכריתת עסקה למכירת מוצרי הנתבעת 1 בקניונים שם.

התובע טען, כי לאחר קבלת תוצאות הבדיקה של מוצרי הנתבעת 1 הוא פנה אל נתבע 2, אלא שהאחרון התכחש לעסקה בין הצדדים והטיל את האשמה על אחרים.

התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת ההסכם הנטען בין הצדדים. במסגרת התביעה תבע התובע החזר ההוצאות שהוציא לצורך קיום העסקה וכן הפסד של רווחים אשר אמורים היו להתקבל על ידו ככל שהעסקה הייתה יוצאת אל הפועל.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו טענו כי התובע רכש מספר מוצרים מהנתבעת 1 לפי הזמנתו, הא ותו לא. נטען, כי המוצרים נמסרו לתובע לפי התקן הישראלי כאשר הם תקינים לחלוטין במועד מסירתם לתובע וכי שני מוצרים שנבדקו כשנה וחצי לאחר מכן עדיין היו תקינים.

הנתבעים טענו, כי הנתבעת 1 מעולם לא התקשרה בהסכם או עסקה כלשהי עם התובע, לא כל שכן נתבעים 2, 3 אשר הינם מנהל ופקידה בנתבעת 1.

נטען, כי הנתבעים הופתעו מאוד כאשר התובע הופיע יום אחד במפעל הנתבעת 1 והודיע לנתבעים כי הם חייבים לו כ- 200,000 ₪ בגין מספר פריטים אשר רכש מהנתבעת 1.

הנתבעים טענו, כי רשימת ההרכבים הכימיים של התמרוקים הינה רשימה הצמודה לכל מוצר ומוצר והנמסרת לכל דורש ואין בה כדי להעיד דבר וחצי דבר על התקשרות כלשהי בין הצדדים, כפי שנטען על ידי התובע.

הנתבעים טענו, כי התובע מעולם לא הודיעם ולא היה ידוע להם על כוונות כאלו או אחרות של התובע לבצע עסקאות של שיווק תמרוקי הנתבעת 1 באירופה וכל אשר נעשה על ידם הינו מסירת הצעת מחיר ומכירת מוצרים שהוזמנו על ידי התובע, ככל לקוח אחר של הנתבעת.

עוד נטען, כי התובע לא הביא כל ראיה בדבר אי תקינות המוצרים ולנתבעים גם לא ידוע כיצד הובלו ו/או אוחסנו המוצרים.

הנתבעת שלחה למעבדה שניים מתוך המוצרים שלגביהם נטען כי הם פגומים והסתבר, כי כשנה וחצי לאחר רכישתם עדיין עמדו המוצרים האמורים בתקן הנדרש. (תוצאות בדיקות המעבדה צורפו לכתב ההגנה).

כאמור לעיל, חזרו הנתבעים על טענתם כי לתובע אין עילת תביעה אישית כנגד נתבעים 2 ו- 3 שכן נתבע 2 הינו מנהל החברה והנתבעת 3 עבדה כפקידה בחברה.

4. בדיון שהתקיים בתובענה חזר התובע על הטענות המפורטות בכתב התביעה והדגיש כי כאשר נפגש עם נתבע 2 הודיעו במפורש כי בכוונתו למכור את מוצרי נתבעת 1 בעגלות בקניונים בחו"ל. התובע העיד, כי סוכם בינו לבין נתבע 2 כי אם העסק יעבוד בצורה מסודרת, ניתן יהיה להתקדם ולשווק מוצרים נוספים.

התובע חזר ופירט את הפעולות אשר עשה לצורך קיום ההסכם.

התובע העיד גם כי לא פתח את המוצרים טרם מסירתם לבדיקה, שכן אלה היו ארוזים כמתנה, אך בדק מספר מוצרים בלבד ואלו היו תקינים. מעדותו גם עלה, כי המוצרים הוחזקו בהונגריה כחודש חודשיים עד אשר פתחו את הקופסאות ובדקו את תכולתן ומצאו כי המוצרים לא היו תקינים.

התובע העיד עוד כי כאשר התקבלה תשובת המעבדה מהונגריה, פנה אל הנתבע 2 והלה הודיעו כי הוא מוכן לפצותו במחיר המוצרים שנרכשו.

התובע הודה כי זוהי לו העסקה הראשונה מסוג זה, שכן עד לאותו מועד עסק בתחום התעופה.

5. נתבע 2 לא התייצב לדיון והובהר לבית המשפט כי נבצר ממנו להתייצב לדיון שכן הוא מצוי במצב סיעודי ומאושפז במוסד שיקומי.

לדיון התייצבה הנתבעת 3, אשר הייתה מעורבת בכל עסקיה של הנתבעת 1 ועבדה כשכירה בחברה בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

הנתבעת 3 העידה, כי התובע מעולם אמר לה או לאביה כי יש לו כוונות לשווק את מוצרי הנתבעת 1 בחו"ל.

נתבעת 3 העידה, כי התובע רכש מספר מוצרים של נתבעת 1 וחזר כעבור קרוב לשנה וטען שמספר מוצרים אינם תקינים. עקב כך, הוצע לו להחליף את המוצרים במוצרים חדשים או לפצותו בסכום ששולם עבור המוצרים.

דיון:

6. האם נכרתה בין הצדדים עסקה לשיווק מוצרי הנתבעת 1 בחו"ל?

כאמור לעיל, התובע טען כי הצדדים התקשרו בעסקה לשיווק מוצרי הנתבעת 1 בהיקפים גדולים בחו"ל וכי לצורך קידום העסקה נמסרו לו מספר מוצרים של נתבעת 1, לצורך בדיקתם בהונגריה.

הנתבעים מכחישים כי נכרתה עסקה שכזו וטוענים, כי כל אשר ארע הוא כי התובע רכש מספר מוצרים מן הנתבעת 1 וכי לא נמסר להם מעולם כי בכוונתו של התובע לשווק את המוצרים בהיקף גדול בחו"ל.

עסקינן בתביעה כספית. כלל יסוד בשיטת המשפט הנוהגת הוא, כי במסגרת תביעה אזרחית נטל ההוכחה מוטל על התובע. משמעות הדבר היא, כי על התובע לשכנע את בית המשפט כי גרסתו מסתברת יותר מגרסתו של הצד שכנגד.

בפני בית המשפט העידו שני הצדדים ואף אחת מן העדויות לא נסתרה בבית המשפט.

אציין, כי לא זקפתי את אי התייצבותו של נתבע 2 לדיון לחובתם של הנתבעים וזאת מכיוון שאי התייצבותו הוסברה כדבעי במצבו הבריאותי. גרסתם של הנתבעים הובאה בפני בית המשפט באמצעות נתבעת 3.

ולגופן של הגרסאות- התובע הבהיר בכתב התביעה וחזר על כך בעדותו בבית המשפט כי במסגרת העסקה הנטענת בין הצדדים היו אמורים להיות משווקים כאלף מוצרים של נתבעת 1 בחודש והעסקה הייתה אמורה להניב רווחים יפים.

מצופה, כי עסקה בסדר גודל שכזה תקבל ביטוי בהסכם חתום בכתב בין הצדדים, או לפחות במסמך עקרונות כתוב, במסגרתו יפרטו הצדדים את תנאי ההסכם, התחייבויות הצדדים אחד כלפי משנהו, חלוקת הרווחים ועוד.

תמוה בעיניי, הכיצד עסקה בסדר גודל שכזה לא קיבלה ביטוי בהסכם בכתב בין הצדדים

וסבורני, כי היעדרו של הסכם בכתב בין הצדדים מטה את הכף אל עבר גרסת הנתבעים כי לא הייתה כל עסקה שכזו.

התובע לא הציג גם כל מסמך אחר בכתב (לדוגמא חליפת מיילים בין הצדדים או מסמכים אחרים) אשר יש בו כדי ללמד כי נכרת הסכם בין הצדדים. לכתב התביעה צורפו חשבוניות רכישה של מוצרי נתבעת 1 וכן פירוט הרכיבים כל מוצר ומוצר (הנמסר לכל דורש, לפי דברי נתבעת 3) והצעת מחיר, אך אין במסמכים אלו כדי ללמד על קיומה של עסקה כנטען ע"י התובע.

על כן, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל להראות כי נרקמה בין הצדדים עסקה כנטען על ידו.

7. משהגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להראות כי נרקמה עסקה בינו לבין הנתבעת 1 ו/או מי מן הנתבעים- הרי שדין התביעה להידחות.

למעלה מן הנדרש אציין, כי גם אילו היה בידי התובע להוכיח כי נרקמה עסקה בין הצדדים, הרי שההוצאות שהוציא התובע לפי הנטען למימושה של העסקה הקדימו את זמנן והן גבוהות מאוד מן המצופה בנסיבות העניין. ואבהיר דבריי.

התובע הוציא הוצאות בגין הקמת אתר אינטרנט, רכישת נייר מכתבים, אריזות למוצרים ועוד הוצאות נוספות כפי שפורטו בכתב התביעה, כאשר עדיין לא התקבל כל אישור מן הצד ההונגרי להתקשרות בהסכם הנטען ובוודאי שלא נחתם הסכם עם הצד ההונגרי. המו"מ לכריתתו של ההסכם עם ההונגרים היה בחיתוליו ובשלב זה, ההונגרים קיבלו לבדיקתם את המוצרים וטרם השיבו מהי עמדתם באשר לשיווק המוצרים. מבחינה זו, נראה כי התובע רתם את העגלה לפני הסוסים, כאשר הוציא הוצאות בשיעור גבוה שעה שאין בידו כל עסקה ממשית עם הלקוח ההונגרי.

גם אילו קיבלתי את טענת התובע כי נכרת בינו לבין הנתבעת 1 הסכם לשיווק סיטונאי מוצרי נתבעת 1, בוודאי שלא ניתן היה לצפות כי התובע יוציא הוצאות כה גבוהות בגין הסכם שטרם בא אל העולם עם ההונגרים. התובע גם לא טען כי קיבל את אישורה של נתבעת 1 (שהיא לכאורה, לטענתו, שותפתו לעסק) להוצאת הוצאות אלו.

התובע העיד בבית המשפט כי זוהי עסקה ראשונה אשר הינו מבצע וכי עד לאותו המועד עבד בתחום אחר בכלל, הוא תחום התעופה.

נראה כי חוסר ניסיונו של התובע היה לו לרועץ.

כתוצאה מחוסר ניסיונו, הוציא התובע הוצאות בגין עסקה אשר טרם באה אל העולם ובעניין זה אין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

באשר לטענה בדבר אי תקינות המוצרים-

התובע צירף לתביעה מייל שקיבל מן הצד ההונגרי וטען, כי מן המייל עולה כי המוצרים נמצאו פגומים. אלא, שעיון במייל (נספח ח' לכתב התביעה) מלמד, כי לא נאמר בו כי המוצרים פגומים, אלא נאמר בו שנמצא כי ריח קרם הגוף אינו מתאים לשוק ההונגרי, כי בקרם האנטי אייג'נג מצויים מרכיבים זולים וכי קרם היום הינו מאוד נוזלי.

משכך, כי אין המדובר בפגמים במוצרים, אלא לכל היותר באי התאמתם לשוק ההונגרי.

יתירה מכך, הנתבעים צירפו תוצאות בדיקת מעבדה שבוצעה שנה וחצי לאחר רכישתם של שני מוצרים מתוך המוצרים ותוצאות הבדיקה היו תקינות. מסמך זה סותר את טענת התובע בדבר אי תקינות המוצרים.

וגם אילו התייחסתי לאמור במייל כאל פגמים שנמצאו במוצרים, הרי מעדותו של התובע עצמו עלה כי התובע בדק פריטים אחדים ברגע מסירתם לידי הגורמים ההונגרים וכי אלו היו תקינים (עמ' 2 ש' 13-14). מעדות התובע עלה, כי המוצרים אוחסנו בהונגריה במשך כחודש– חודשיים עד למועד בדיקתם ולא ברור באילו תנאים אוחסנו וייתכן בהחלט כי המוצרים אוחסנו בתנאים לא מתאימים.

8. מעבר לכל האמור לעיל, התובע לא הראה כל עילת תביעה אישית כנגד נתבע 2- מנהל נתבעת 1, ונתבעת 3- שכירה בנתבעת 1 ודין התביעה כנגדם ממילא היה להידחות.

9. נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך 1,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, ט' חשוון תשע"ה, 02 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.